סיפור לפני שינה: סיפורו של הספר הקטן
"בום בום, פוף פוף" קפץ וקפץ הספר הקטן על מדפו בספרייה שבגן.
"מה קרה לך ספר קטן?" שאל אותו ספר עב כרס "מדוע אתה מקפץ כך בשעה כזו מאוחרת? כולם בגן רוצים לישון".
"בדיוק בגלל זה אני קופץ, כי כולם הולכים לישון, הילדות הקטנות הלכו, ואני נותרתי לבדי במדף שלי…. לא רוצה לישון, לא רוצה להישאר לבד, אני לא אוהב את החושך אני רוצה שיהיה עכשיו בוקר ושכל הילדות יגיעו לגן".
"הו, אבל ספר קטן, אתה לא רואה מה השעה? השעה עכשיו 21:00. מאוחר מאוד. זו שעת השינה. גם הילדות הטובות שלנו ישנות במיטתן בביתן". "אה אה! אני יודע, הכל בגלל השעון קיר הזה".
בום בום קפיץ קפוץ, ניסה וניסה שוב הספר הקטן לקפוץ מהמדף שלו והנה הוא הצליח. בדרכו פגע בדובי הסגול… "אויש, סליחה דובי סגול, לא התכוונתי לפגוע בך, רק קפצתי מהמדף שלי.. היה לי קצת קשה… " "זה לא נורא ספר קטן, לא הכאבת לי כל כך, אבל גזלת את שנתי כרגע.. הערת אותי עם כל הרעש שעשית. וזה לא בסדר מצידך, ובכן, מה אתה מחפש בשעה כזו של הלילה? לאן אתה הולך בדיוק שקפצת לך לבדך מהמדף שלך והערת אותי, או בעצם את כולנו כאן בגן?" שאל אותו הדובי הסגול.
"אה אני? אני הולך לשעון." "ומה אתה מתכנן לעשות לו?" "לשנות לו את המחוגים. הוא מורה שעכשיו לילה, 21:00 כך אמר לי הספר הגדול ביותר בגן. ולכן אני הולך עכשיו לשנות לו את המחוגים ולסובב אותם לשעה 07:30 כך כל הילדות בגן יגיעו הנה כבר והלילה יסתלק לו".
"חחחחח אתה מצחיק אותי ספר קטן. אתה חושב שהשעון עושה מה שהוא רוצה? בכלל לא. הוא לא מחליט מתי יש לילה ומתי יש יום. השמש שוקעת ולכן יש לילה ולא בגלל שהשעה 21:00 אז יש לילה. אתה מבין? יש לילה כיון שהשמש שקעה.."
פתיחת החלון
"אהה, אז אם ככה השמש הזו אשמה. למה היא שוקעת בכלל?? מי צריך את הלילה. אני שונא את הלילה. שונא את החושך שונא להיות לבד במדף שלי. יש בי הרבה סיפורים לספר לילדות ואין לי סבלנות לחכות לבוקר. אני רוצה שעכשיו יהיה בוקר. עכשיו. אני הולך לדבר עם השמש. אני אעיר אותה משנתה. מה פתאום היא הולכת לישון? שתזרח עכשיו!"
תוך כדי הדו שיח בין הספר הקטן לדובי הסגול, התעוררו עוד ועוד בובות וצעצועים בגן הילדות. "מה קורה פה? מה זה הרעש הזה?" שאלו הצעצועים והבובות את עצמן… "הופ הופ, הופ הופ, בום בום" המשיך לקפץ הספר הקטן. הוא לא עצר לרגע לחשוב ברצינות על מה שאמר.. הוא הלך ישר לכיוון החלון. שם בחלון זרחה הלבנה במלוא עוצמתה. עוצמה שקבלה במהלך היממה מהשמש החמה. לידה התייצבו הכוכבים כמו חיילים מוכנים וערוכים למשימתם.
החלון, היה סגור. והספר הקטן לא ידע כיצד להגיע עד אליו ואיך לפתוח אותו? הוא הסתכל סביבו וגילה כסא קטן… אולי יטפס עליו? אבל הכסא רחוק יותר מהחלון, צריך לקרב אותו.. מה יעשה?
הוא החליט להתקרב עד החלון ולצעוק לעבר הירח. הופ הופ הופ. זהו. הוא הגיע ממש מתחת לחלון. "ירח! ירח! אתה שומע אותי? אני כאן, הספר הקטן שבגן! קשה לי להגיע עד אליך ממש.. אז אולי תתקרב אלי אתה?"
הירח שהאיר דרך חלון של גן הילדות, הביט בספר הקטן והבין שהוא רוצה להגיד לו משהו… אך החלון סגור והוא לא יכול לשמוע את הספר הקטן… הדובי הסגול, שראה את הצעק והמצוקה של הספר הקטן, החליט בכל זאת לסייע לו. הוא קירב את הכסא, נעמד עליו אך היה נמוך מדי בשביל לפתוח את החלון…
שיחה עם הירח
אחת הבובות הסתכלה ורצתה גם היא לעזור. היא הבינה שאם הספר הקטן לא ישוחח עם הירח ולא יברר את עניין הלילה, הוא לא יירגע.. ולכן גם היא החליטה לסייע לדובי הסגול ולספר הקטן. היא נעמדה על הכסא, והרימה על כתפיה את הדובי הסגול. יחדיו הגיעו לחלון והצליחו בזהירות לפתוח אותו. דובי סגול הרים את הספר הקטן והניח אותו אדן החלון בזהירות. הספר הקטן הודה לחבריו על העזרה ופנה לירח שוב. "ירח ירח אתה שומע אותי עכשיו?" "כן ספר קטן, אני שומע אותך, אני מבין שאתה זקוק למשהו ממני. אשמח שתספר לי שאוכל לבדוק אפשרות לסייע לך."
"הו ירח, אתה אולי יפה מאוד, אבל אני אוהב את השמש. ואני עצוב מאוד שהשמש הולכת לישון, והגן ריק מילדות. אני רוצה שיהיה עכשיו כבר בוקר. שהשמש תזרח כבר עכשיו. אין לי סבלנות לחכות עוד שעות.. אז אולי תלך אתה לישון ותיתן לשמש להיות פה במקומך?"
חשיבות הלילה ותפקיד המאורות
"ספרון קטן וחמוד אתה, הלא זה בלתי אפשרי. תבין, כשה' ברא את העולם, הוא קבע חוקים לטבע ולבריאה. והחוק הקבוע הזה אומר שחלק מהיממה נתון לשליטת השמש. היא זורחת ומאירה את העולם, גם מחממת אותו ומבצעת את תפקידה בצד הטוב ביותר. באותה הזדמנות אני סופג מעוצמת האור שהיא מקרינה וכך בשעות הליל, אני מאיר את החשיכה. השמש בשקיעתה, מרמזת לנו שמגיע ומתקרב זמן המנוחה… אנחנו אף אחד מאתנו ביקום, לא מסוגל לתפקד בלי סוף. אנחנו מוכרחים לנוח. במנוחה מתרחשות תופעות חשובות העוזרים לנו לתפקד טוב יותר בזמן עירות.
ולכן אין שום אפשרות שאקרא לשמש… האמת, שהיא עצמה לא ממש הולכת לישון… היא הולכת להאיר למקום אחר. שם מחכים לה, לשמש. אתה מבין ספר קטן? צריך להתחלק גם באור השמש. והיא גם נחה בצורתה שלה. ואני מאיר מספיק טוב יחד עם הכוכבים החיילים שלי כך שכל הזמן יהיה אור. ככה אני מאפשר לילדות הקטנות שבגן לנוח, לאגור כוחות ליום המחר. אתה יודע, יש מקומות בעולם שהשמש כמעט ולא שוקעת בכלל. ובכל זאת, הלילה, הוא לילה. והגנים נסגרים והילדות וכל הילדים הולכים לישון. כן, גם אם השמש עוד זורחת בשעות מאוחרות. עדיין יש לילה.
אתה מבין? ללילה יש יתרונות עצומים ובלעדיו אני לא יודע מה היה קורה בעולם… אנשים, וגם בובות וצעצועים ואפילו אני, זקוקים לשמש וזקוקים לשקיעתה, הכוונה שאנו זקוקים ללילה שיגיע. כך, אוכל להאיר, ולהפיץ מהאור שספגתי מהשמש. לא לשמור הכל לעצמי.
הבנה ועצה נבונה ללילה נפלא
"אני מבין ירח, אז אם ככה, אין לי ברירה אלא לחכות לשמש שתזרח מחר בבוקר והילדות יתעוררו ויגיעו לגן?"
נכון מאוד ספר קטן. גם אם תרקע בכריכתך, גם אם תצעק ותעיר את כל הבובות וכל מה שנמצא בגן, עדיין הלילה יישאר לילה. ואי אפשר לשנות זאת. אלא הם חוקי הטבע. גם אם תישאר ער בלילות הלילה ימשיך להיות. רק זכור, שהלילה נועד לטובתך. כדי שתוכל לנוח גם אתה. ובבוקר, כשיגיעו הילדות החמודות, יהיה לך הכוח לספר להם מהסיפורים הנפלאים שבתוכך…"
"אבל אני שונא את החושך ירח! אני לא אוהב אותו בכלל!"
"הבט לתוך הגן, האם חושך מוחלט עכשיו?"
"אהה האמת שלא.. אני רואה אור, אור חלוש, אבל אור. זה ממך ירח?"
"בוודאי! אתה רואה, כמו שאמרתי לך. בלילה, אני מאיר את החושך. וכבר לא כל כך חשוך.. תסתכל על האורות שאני שולח.. אני מאיר את הגן וכל מקום בעולם בו אני מאיר באותו זמן. אל תחפש את החושך. חפש את האור.
כשתראה אותי, תזכור שאני לטובתך, בשבילך. ואל תדאג ואל תחשוש. הלילה טוב. הוא מגן עליך ושומר עליך בריא ומלא כוח.
אני כמו השמש, מבצע את תפקידי, מאיר ומעביר מסרים של נחת, שלווה ורוגע לעולם. זמן מנוחה וצבירה כוחות.
עכשיו לך לנוח, חזור למקומך הבטוח עצום עיניך, ושקע בחלומות נעימים אולי מי יודע, יצא לך סיפור נפלא נוסף שתוכל לספר לילדות?"
"אתה צודק ירח יקר. איזה כיף שדברתי איתך. בהחלט רעיון טוב הצעת לי. אני אחזור למקומי ואחלום חלומות לסיפורים חדשים… תודה רבה לך!"
עכשיו הספר הקטן היה מרוצה מאוד. הוא למד דברים חשובים מאוד…הוא הסתכל כעת לעבר הגן. הנה דובי סגול מושיט לו ידיים. תופס הוא אותם בחיבה והערכה גדולה. דובי סגול מוריד אותו לרצפה, הוא סוגר את החלון ויורד מהכיסא. גם הבובה הגדולה שסייעה להם יורדת ויחדיו מחזירים הם את הכיסא למקומו.
השלושה מנופפים לירח לשלום, מאחלים זה לזה ליל מנוחה וחוזרים למקומם.
"הופ הופ הופ" קופץ הספר הקטן, והנה הספר הגדול תומך ועוזר לו להגיע חזרה למדף שלו… ממקומו הבטוח במדף, אומר לכל הבובות והצעצועים תודה על עזרתם ותמיכתם ומאחל לכולם לילה טוב. ומיד שוקע בשינה מתוקה וערבה חולם חלומות פז על סיפורים מרגשים חדשים….
כעת, שעון הקיר הורה על השעה 22:30. כולם נרדמו חזרה… ליל מנוחה…
סיכום והארות נוספות
אימהות יקרות, למרות שזהו סיפור לפני השינה, זהו סיפור שאפשר לעשות בו שימוש בכל עת.. ולכן משאירה לכן כהרגלי מס' רעיונות לשיחה עם הילדים ולפעילויות איתם…
- שוחחו עם הילדים על הסיפור: מה למדו ממנו? אילו מסרים לדעתם הספר הקטן למד? איך הוא התנהג? ואיך הבובות האחרות? מה הם היו עושים וחושבים לו היו הספר הקטן? האם הם אוהבים את הלילה?
- אפשר לבקש מהם לצייר את אחת מהסצנות שהכי אהבו/התחברו בסיפור
- תבקשו מהם לנחש חלום של הספר הקטן… כשזה הלך לישון על מה חלם? אילו חלומות יש להם לילדים שלכן? אפשר לבטא בציור, ביצירה כלשהי, בפלסטלינה, או בדיבור..
- המציאו המשך לסיפור.. מה קרה בבוקר כשהילדות הגיעו.. האם הספר הקטן התעורר בזמן? איך הרגיש למחרת היום לאחר שישן מאוחר? ספרו איך אתם מרגישים כשאתם ישנים מאוחר…
- הסיפור יכול להתאים גם כהסבר על תפקיד המאורות הגדולים בסיפור בריאת העולם… אפשר ליצור יצירות שונות של שמש, ירח וכוכבים אפשר למשל ליצור אגמוגרף כשהציור הוא מצד אחד שמש ומצד שני ירח וכוכבים או לילה ויום..
- ואפשר כמובן לבחור כל טכניקת ציור אחרת כמו:
- יצירה של חלון לילדים (ולצייר את החלום שלהם למשל)
- יצירת פסיפס לילדים (מוזאיקה) – של המאורות בכל סוג של אבני פסיפס קנויות או בהכנה עצמית:
- תיאטרון בובות מקופסת נעליים – ולהציג את הסיפור
- מילים וציורים
סיפורים נוספים ללפני השינה
- לילה טוב ליער הקסום
- המלכת מלך חדש ביער הקסום
- לאפי הארנבונת וחברותיה מהיער הקסום
- ביער הקסום: לאפי הארנבת עולה לכיתה א'
- הדובה, הארנבת והפיסה הקטנה ביער הקסום
- שלוות היער הקסום
- משל השועל והחסידה
- זואזי הציפור שפחד לעוף
- סיפור חנוכה לילדים
- סיפור לפסח: מעשה חסד שהציל קהילה שלמה
- כולנו באותה ספינה
- יונה הנביא והלוויתן
- האוניה והחור הקטן
- מוכרת הקרואסונים
- הזבוב שרצה כנפיים של פרפר
- עכבר העיר ועכבר הכפר
- המלך וגרגר התירס
- היועץ החכם והחייט המדופלם
- המסיבות השכונתיות שאירגן המלך
- בן המלך ומפת העולם המופלאה
- הכפרי והעששית המדליקה
- חוטב העצים והגמד הקטן
- הרופא והחולה המדומה
- הגנן והציפור
- השועלה שנשארה לבד