משל מיוחד על חשיבות ההשתדלות
בכפר קטן ונידח התגורר לו כפרי אחד, בזמנים בהם טרם הומצא החשמל.
לכן, הוא היה משכים קום ומתחיל לעבוד בזריחת החמה, ומסיים את עבודתו עם שקיעתה. בחודשי החורף עבד שעות מועטות מפאת החושך המוקדם, ולכן הספקיו היו מועטים מאוד. עובדה זו, הסבה לו צער וקושי רב. על כן החליט לנסוע לעיר הגדולה ולבדוק אם יש שם איזו המצאה מדליקה עבורו. הוא חיפש דבר שיאפשר לו להאריך את שעות עבודתו גם בחורף.
נסע הכפרי ימים אחדים בעגלה קטנה הרתומה לסוסים. הכפרי היה קצר רוח להגיע לסיום הנסיעה ולמצא את מבוקשו. בדרך חשב וחשב על פתרון הולם לבעייתו.
והנה, כעבור מס' ימים מגיע הכפרי לעיר הגדולה שם, הוא יורד בשוק. עובר הוא מדוכן לדוכן, נכנס לחנות אחת ולעוד אחת. כעת, הוא מחליט להיכנס לאחת החנויות לממכר נרות, נפט ושמן.
פונה הכפרי למוכר ושואל אותו: "שלום לך אדוני, אולי יש לך המצאה בשבילי?"
משיב לו המוכר: "אינני יודע…. מה אתה מחפש?"
עונה הכפרי למוכר: "תראה אדון מוכר נכבד. בחורף אני עובד שעות קצרות מאוד כי יש חושך. אז אני מחפש דבר, המצאה, שתעזור לי שאני אחליט מתי לסיים לעבוד גם בחורף.
עונה לו המוכר: " אהה אם ככה, יש לי בדיוק מה שאתה צריך. הנה קנה את העששית הזו היא תאיר לך ותרגיש כאילו יש שמש עכשיו. כך גם בחושך ובלילה תוכל להמשיך לעבוד בלי כל בעיה ובבטיחות מושלמת". מביט הכפרי על העששית המאירה באור יקרות ואור נדלק בעיניו. כן זה בדיוק מה שחיפש עששית מדליקה ממש!
העששית המדליקה
בהתלהבות גדולה, רוכש הכפרי את העששית המיוחדת. וחוזר לביתו שש ושמח. מרוב אושר ושמחה אינו מרגיש בתלאות הדרך.
והנה הוא מגיע לביתו ומכנס את כל בני משפחתו. עומדים כולם מסביבו ובגאווה והתרגשות גדולה מציג בפניהם את ההמצאה האדירה. העששית שתאיר להם כמו השמש.
כולם ממתינים לשקיעת החמה. הנה הלילה ירד וחושך מוחלט משתרר בבית. אבל אל דאגה אומר הכפרי יש להם עששית עכשיו. הם ממתינים רגע, ועוד אחד.
ממתינים הם לראות את הפלא וכלום לא קורה. אין שמש כלל בבית רק חושך מוחלט.
קם הכפרי בחמת זעם מכיסאו, כועס הוא על הפלא שלא התרחש. תוך כדי קימתו החפוזה, כשל באחד הכיסאות אותו לא ראה כמובן, ונפל לרצפה חבול, כואב וכועס.
למחרת עת האיר השחר, לקח איתו את העששית ונסע במהירות לעיר הגדולה. הנסיעה הפעם הייתה מתישה וקשה. וכל יום ארך עבורו כנצח עד שסוף סוף הגיע לעיר.
שם הוא נכנס לחנות וצורח על המוכר: "מה מכרת לי?? בגללך נחבלתי בכל גופי! שום פלא לא קרה! למה שקרת ורימית אותי?"
מרגיע אותו המוכר ואומר לו: "סליחה אדוני, הדלקת את העששית?????"
הכפרי: נאלם דום. עמד שם בחנות מול המוכר, נבוך מבויש עד עמקי נשמתו. איך זה לא עלה בדעתו להדליק את העששית כדי שתאיר?
מוסר השכל
נשים ואימהות יקרות,
את המשל המקסים הזה עיבדתי על פי משל המופיע בספר "משל ונמשל". זהו משל מקסים ביותר, שאת לקחו כדאי שנאמץ לחיינו האישיים וכן מומלץ לספר לילדינו היקרים…
הדלקנה את העששית וזו – תאיר לכן באור יקרות! בכל דבר חייבת להיות השתדלות כלשהיא. אי אפשר לעמוד או לשבת במקום ולחכות שדבר פלא יתרחש…
בלתי אפשרי ומציאותי לחכות שאור גדול ייכנס לחיינו מבלי שאפילו נדליק את החיים שלנו בעצמנו…
חשובנה על כך. אני בטוחה שתגלו לקחים נוספים ותוכלנה אתן וילדיכן להסיק ולהפיק מכך תועלת לחייכם!
בהצלחה בכל!!
שאלות והנחיות לדיון עם ילדים
- ציירו את הדמויות, והסביבות המצוינות בסיפור.
- מה הייתם מייעצים לכפרי לרכוש או לעשות כדי שיוכל להספיק יותר גם בחודשי החורף?
- מה עלה במחשבתכם כאשר הכפרי חיכה שהעששית תידלק?
- כיצד הייתם מגיבים במקום הכפרי כאשר ראה שהעששית לא נדלקת?
- זהו את הרגשות שעולים בסיפור ונסו להסביר מדוע כל רגש עלה. מה הוביל לרגש עצמו.
- האם חוויתם פעם רגשות דומים?
- האם יצא לכם לעבור חוויות דומה לכפרי? חוויות כגון: להימצא בחושך, לקנות משהו שלא הצלחתם להפעיל, לכעוס על אחר וכד'.
- מה למדתם מהסיפור שאתם לוקחים אותו אתכם?
תיהנו!
💜 אם אהבת את הסיפור – הגיבי, שתפי והעבירי הלאה… אולי הוא יביא תועלת לנשים נוספות … 💜
וואוו משל מדהים ומוסר השכל מהמם
בהחלט שתוך כדי הקריאה עלתה בי המחשבה מה הוא עלול לעשות האם ידע הכפרי להשתמש בעששית או לא…
וכנמשל ניתן לומר שכל עוד לא "הדלקנו" את ילדינו הם לא יוכלו להאיר באור יקרות…
לא ביצענו פעולה שתוכל להיטיב עם הסביבה שלנו ולכן הכל חשוך עדיין
כשכל אחד יעשה פעולה שתיטיב עם הזולת עם הסביבה מאמינה שנראה תוצאות טובות בעולם…
תודה רבה על זמן מהנה ומרתק!
וואו תודה רבה על השיתוף העמוק! אכן כך ממש… כל עוד לא הדלקנו את האור הפנימי שלנו לא נוכל להאיר לסביבתנו… השינוי מתחיל בנו. ניטיב עם עצמנו- ניטיב עם סביבתנו וזולתנו. תודה רבה לך! שנצליח!