משל יקר ללימוד ערכים חברתיים חשובים ומשמעות הקולקטיביות
היו היה מלך שרצה לבחון את נתיני ממלכתו. ישב המלך על כיסא מלכותו וחשב על רעיון ערמומי במקצת. לפתע, צץ רעיון במוחו: ארגון מסיבות בשלושת השכונות הגדולות שבעיר המלוכה: שכונת הפשפשים, שכונת האבנים ושכונת הפרחים.
המלך שלח שליחים לשלושת השכונות להכריז על קיום המסיבות: "הקשיבו הקשיבו! בפקודת אדוננו, הוד מעלתו והוד רוממותו המלך היקר והאדיר! הרינו מכריזים בפניכם תושבי השכונה, כי ביום שלישי הקרוב המלך יקיים מסיבה מלכותית בשכונתכם. המלך עם צוותו המלכותי ידאגו לכל צרכי המסיבה למעט היין. הוד רוממותו מבקש שכל תושב בשכונה יביא עד ליום שלישי בבוקר שני ליטרים של יין. את היין עליכם לשפוך למיכל הענק שמוצב בכניסה לאולם השמחות הגדול". וכך עברו הכרוזים ברחבי השכונות והכריזו את הודעת המלך. הרעיון היה שכל הנתינים יתכנסו באולם השמחות שבשכונתם וימתינו להגעת המלך. המלך היה צפוי לעבור בשכונת הפשפשים ומשם לשכונת האבנים ולבסוף לשכונת הפרחים.
התושבים התרגשו מאוד לשמע הבשורה המשמחת: מסיבה מלכותית בנוכחות המלך בכבודו ובעצמו! אין זה דבר של מה בכך. חיש מהר פנו התושבים להתכונן ולהתארגן לקראת המסיבה הקרובה. כמובן הם לא שכחו את בקשת מלכם הנערץ.
והנה, הרגע המיועד הגיע וכל התושבים מגיעים לאולמות השונים של שכונתם.
המלך בשכונת הפשפשים
בערב המיועד, המלך ופמלייתו נכנסים ברוב פאר והדר לאולם השמחות של שכונת הפשפשים.
המלך נכנס ונתן אות להבאת המיכל הענק לקדמת האולם. המוזג הראשי נטל כוס מלכותית ומזג למלך כוס גדושה. אך מה רבה הייתה הפתעתם ותדהמתם כשראו את צבע היין הזה… שקוף לחלוטין. בהריחו את ריח היין פליאה מעורבת בכעס הצטיירה בפניו: אין ריח של יין כלל וכלל. טעימה קלה מהכוס סייעה לו להבין את תכולת המיכל. המיכל מלא במים. מי ברז רגילים לחלוטין. אפילו לא היו אלה מים בטעמים וגם לא מים מינרליים.
כעס המלך כעס נורא והודיע חד משמעית שכלל תושבי השכונה פגמו באמונו ולא בצעו את מבוקשו. בנוסף הם הוסיפו חטא על פשע והעזו לרמות את המלך! על כך הם יבואו על עונשם. המסיבה בוטלה וקנס גבוה הושת על כל התושבים בנוסף לכך שהיה עליהם להביא לאוצר המלוכה שני ליטרים של יין ישירות למוזג הראשי לבדיקתו.
אכן, בשכונה זו, התושבים היו חסרי רגישות וחסרי אכפתיות, חסרי יושרה, אחווה וערכים חברתיים. כל מה שהדאיג כל תושב בשכונה זו היה הוא עצמו ותו לא. בהינתן פקודת המלך לתת יין למסיבה, כל אחד מהם חשב בליבו: "מה אני פראייר? למה לתת יין משובח ויקר? שהם יתנו ואני אהנה חינם אין כסף. אביא מים ואיש לא ירגיש בכך. מה יקרה אם יהיו שני ליטרים של מים במיכל הענק הזה? הבעיה היא שכולם חשבו אותו דבר. כך יצא שבמיכל הענק במקום יין יצא רק מים…
המלך בשכונת האבנים
כאשר המלך מגיע לאולם הדמחוץ בשכונת האבנים הוא פונה למוזג המלכותי בבקשה שימזוג לו כוס יין מהמיכל. המוזג קם ועושה כדבר המלך. כאשר מסר את הכוס למלך נדהמו כולם לראות צבע ורדרד בהיר. מה זה היין הזה?! איזה מן צבע יש לו? המלך מריח את הכוס ומגלה כי יש לזה ריח ממש קלוש של יין. בטעימה הבין שמדובר במים מהולים ביין.
גם הפעם כעס המלך, אך הבין כי לא כל התושבים אשמים בתוצאה העגומה. המסיבה בוטלה והמלך הודיע בקול גדול כי גם על תושבי שכונה זו יושת עונש זהה לתושבי שכונת הפשפשים מאחר שאין אפשרות לדעת מי פשע ומי לא, יאלצו כולם לשאת בעונש קולקטיבי.
אכן, שכונה זו הייתה שכונה מעורבת. אנשים עם מידות טובות כמו יושר ואמת, חשיבה ואהבת הזולת, נתינה ועוד. לעומתם התגוררו באותה שכונה, אנשים חסרי רגישות ואכפתיות כדוגמת שכונת הפשפשים. ולכן היין היה מהול במים. חלק מהתושבים הביאו מים וחלק פעלו כמצוות המלך והביאו יין משובח. אבל המים פגמו ביין.
תושבי שכונת הפרחים
לאחר שתי השכונות הקודמות, מגיע המלך לאולם השמחות של שכונת הפרחים עייף, רעב, כועס ומאוכזב מהתנהגות נתיניו. ממהר הוא לפתוח בעצמו את המיכל מוזג כוס ולשמחתו לא היה גבול. כן! זורם יין משובח וטעים. בתחושת ניצחון וגאווה גדולה מודה הוא לכל תושבי השכונה שידעו לנהוג ביושרה ובצעו את המוטל עליהם. כך שנרו התושבים הנאמנים על כבודו של המלך הנכבד. בששון ושמחה פתחו הם במסיבה החשובה והיוקרתית.
תושבי שכונת הפרחים היו אנשים טובים, ישרים ובעלי ערכים חברתיים והם אכן זכו בפרס חשוב ויקר. כל אחד מהם קיבל אות הוקרה מהמלך באופן אישי כולל בקבוק יין של שני ליטרים במתנה.
סיכום ודיון עם ילדים
הסיפור מבטא בצורה מובהקת את חשיבות הערכים החברתיים. ערכים של יושר, חשיבה על הזולת, מילוי משימות והנחיות כפי שנתבקשנו בלי לחשוב ולשאול שאלות מיותרות ועוד. בחברות מתוקנות כולם מרוויחים, ובמורכבות יותר כולם סופגים… יש אחריות משותפת, קולקטיבית. הפרט משפיע על הכלל ולהיפך, הכלל משפיע על הפרט.
את שמות השכונות בחרתי לאחר מחשבה עמוקה. שכונת הפשפשים מתארת את אופי התושבים שחיפשו לעקוץ את חברתם ואת מלכם. שכונת האבנים היא שכונה מעורבת כך האבנים. ישנן אבני חן יקרות, וישנן אבנים אחרות שעלולות להיות מסוכנות. שכונת הפרחים שם האנשים היו טובים, ובנו חברה טובה כמו הפרחים המסמלים טבע, יופי, ססגוניות, טוהר ריחות נעימים, בריאות. פרחים מסמלים רק דברים טובים.
להלן מס' הנחיות לפעולה עם ילדים:
- בקשו מהילדים לצייר את אחת השכונות עם המיכל הענק.
- שוחחו על הערכים השונים העולים מתוך הסיפור ובקשו מהילדים לתת דוגמא להתנהגויות המבטאות ערכים אלו.
- לו היו הם במקום תושבי השכונה מה היו עושים?
- שאלו את הילדים על שמות השכונות: מה הם חושבים עליהם? האם הם יוכלו להסביר את הסיבה לבחירת שמות אלו? ומה הקשר בין שם השכונה לאופי התושבים?
- חשוב להסביר ולהעביר לילדים את המסר העיקרי בסיפור: החשיבה על הזולת ולא רק על עצמי. המשפט "מה יקרה אם רק אני לא אתן/ רק אני לא אבוא.." יכולה להביא למצב שכולם חושבים כך, ובעצם יקרה מצב שאף לא אחד לא בא/לא נותן. כי כל אחד חשב שמישהו אחר יעשה/יביא/ יבוא. נקודה למחשבה…
אחלה סיפור
שמחה שאהבת! תודה על התגובה
התובנות שלך אינטלגנטיות ! תודה על המסר
בכיף! תודה לך
סיפור מקסים ממש
תודה רבה שמחה שאהבת! תודה שכתבת לי…