הדובה, הארנבת והפיסה הקטנה ביער הקסום

זמן קריאה: 4 דקות סיפור ילדים נוסף בסדרת היער הקסום. דובה ולאפי הארנבת למדו יחדיו לקח ומוסר השכל חשוב לחיים: הכל עניין של נקודת מבט ותלוי בעיני המתבונן… תיהנו!

הכל עניין של נקודת מבט

את הסיפור הבא כתבתי לאחר שקראתי סיפור דומה בצרפתית. הבנות שלי מאוד אוהבות אותו ומבקשות אותו בכל פעם. הן המציאו את השמות של החיות והן נהנות להציג את הסיפור הזה כל הזמן… הסיפור מבטא את חשיבות נקודת המבט, הכל תלוי בעיני המתבונן… אם תתבונן יחד עם זולתך לאותו כיוון אז תגלה אותו ואת עצמך. אך אם תסתכל לבדך, תראה רק את עצמך… כי הכל עניין של נקודת מבט. ממליצה לכן לקרא אותו לבדכן בתחילה ולהיעזר בשאלות המנחות בסוף הסיפור.

קריאה מהנה ומועילה!

היכרות עם דובה אף חום ולאפי הארנבת בעלת האוזניים הקטנות

ביער הקסום והשליו, התגוררו חיות רבות. ביניהן חיו להן בשכנות משפחת דובים חומים ומשפחת ארנבים לבנים. לכל משפחה הייתה מאורה חמימה ונעימה. לקראת ימי החורף והקרה, משפחת הדובים התכנסה פנימה במאורה וישנה שינת חורף עמוקה ושלווה. עם בא האביב הדובים יתעוררו לקול ציוצם השמח של הציפורים שיחזרו אף הם ליער לאחר תקופת הנדודים… לעומתם, משפחת הארנבים לא תישן שינת חורף. היא תשרוד כבכל שנה ושנה את החורף הנורא בעזרת בעלי החיים הרבים שביער הקסום.

למשפחת הדובים הייתה דובה קטנה וחמודה עם אף חום חמוד להפליא. דובה קטנה זו אהבה במיוחד לשחק ולהשתעשע עם הארנבת הקטנה לאפי, בעלת האוזניים הקטנות. שתיהן היו חברות טובות מאוד. יחדיו שחקו, למדו, ציירו, סיפרו אחת לשנייה סיפורים ונהנו בכל יום ויום.

כל החורף, חכתה לאפי לדובה אף חום שתתעורר. הנה האביב מגיע איזו בשורה נהדרת! לאפי שמחה ומאושרת, עוד זמן קצר ודובה תתעורר משנתה הארוכה ותצא שוב לשחק איתה! איזה כיף!

הפיסה הקטנה

הבוקר הגיע, הפריחה התחילה לפרוח מחדש, השמש נעימה ומלטפת. ציוץ הציפורים השבים שמחים ונרגשים נשמע ברחבי היער הקסום. משפחת הדובים התעוררה. גם לאפי כבר קמה משנתה ויצאה מביתה לקרא לדובה אף חום לצאת איתה לטייל. בטיולן, הבחינה לאפי בעלת האוזניים הקטנות בפיסה נוצצת סמוך לעץ האורן הוותיק: "הי דובה אף חום, אני רואה משהו נוצץ במרחק, שם ליד עץ האורן. אני רצה לראות מה זה, הצטרפי אלי". לאפי זרזה את עצמה ובעקבותיה אצה רצה דובה אף חום.

לאפי הגיעה ראשונה לפיסה. היא הרימה אותה והתבוננה. מה רבה הייתה שמחתה בראותה את דמותה החמודה: "וואו!!! זו אני עם אוזניים קטנות וחמודות!" דובה אף חום התקרבה ובקשה מלאפי,אוזניים קטנות, את הפיסה:"לאפי, את יכולה לתת לי לראות את הפיסה הנוצצת?", "בוודאי קחי דובה אף חום", דובה אף חום הסתכלה ובפליאה אמרה "אני לא מאמינה זו אני עם אף חום חמוד להפליא!"

המריבה

לשמע דבריה של דובה אף חום, נזעקה אוזניים קטנות ואמרה: " מה פתאום! זו אני" משכה את הפיסה מידיה של דובה הסתכלה וצעקה לעברה "הנה זו אני את לא רואה?? תראי אני פה עם אוזניים קטנות ויפות! אלו האוזניים שלי רק שלי יפות כאלו" נעלבה דובה אף חום ומשכה בחזרה את הפיסה: "אוזניים קטנות את לא רואה שזו אני עם האף החום החמוד להפליא? מה פתאום את אומרת שזו את! סתם את מדברת שטויות!" נפגעה אוזניים קטנות עד עמקי נשמתה, משכה בכוח את הפיסה, דובה משכה אף היא והפיסה הקטנה נקרעה לשניים.
כל אחת מהחיות החזיקה בחלק אחד מהפיסה, התבוננה ואמרה "זו אני לא את! את לא חברה שלי יותר, אני הולכת הביתה!". ושתיהן חזרו הביתה כעוסות, פגועות ובעיקר עצובות ובודדות.

מחשבות של חרטה ופיוס

לאפי, אוזניים קטנות, עלתה למיטתה עם הפיסה בידה, ודמעות של צער ועלבון בעיניה: "מה זה?! איך היא דברה אלי! אוף…..אבל… אבל… איך אני דברתי אל דובה…. אוי.. אוי.. מה עשיתי… וכל זה בשביל פיסה קטנה נוצצת. אויי אני כל כך עצובה.. בודדה… אם דובה הייתה כאן לצידי היינו משחקות, קוראות סיפור מעניין.. עכשיו אני לבד… אני יודעת מה אעשה… אלך לדובה לבקש סליחה, ואתן לה את החצי פיסה שלי במתנה. זהו. אני אצא עכשיו מיד." ולאפי נגבה את עיניה הדומעות, לקחה את הפיסה ויצאה לביתה של דובה.

באותו זמן בו חשבה לאפי את מחשבות החרטה והפיוס, חשבה גם דובה מחשבות דומות. "איזו התנהגות, בושה לי.. איך זה כעסתי על חברתי הטובה לאפי החמודה? איך דברתי אליה? כל כך הרבה זמן היא חיכתה לי… בכלל לא יפה מצידי. מה זה משנה אם היא אמרה שזו היא בפיסה… חבל… הייתי מעדיפה להחזיר את הזמן אחורה.. שלא היינו רבות בכלל… אני אבקש ממנה סליחה ואתן לה את חצי הפיסה שלי."
דובה ולאפי יוצאות שתיהן אחת לבית חברתה מבלי שידעו זו מזו.

הפיוס והפיסה

שתי החברות הטובות צועדות אחת לעבר חברתה. והנה נפגשות הן שתיהן באמצע הדרך. "דובה אף חום" "לאפי אוזניים קטנות! אה אא אני מבקשת סליחה" "לא מה פתאום אני מבקשת ממך סליחה", אמרה לאפי "הנה קחי את הפיסה שלי" "לא, לא לאפי, אני התכוונתי לתת לך את הפיסה שלי".
החברות הטובות לא רצו לקחת את הפיסות, הן הניחו אותן אחת ליד השניה, התחבקו בהתרגשות והביטו שוב בפיסה, בעיניים נוצצות מדמעות אושר ושמחה. פליאתם לא אחרה לבוא. בפיסה הן ראו לא פחות ולא יותר מאשר את שתיהן חבוקות ונרגשות!

וכאן הן הבינו לקח חשוב.. בנוסף לעניין המריבה הטפשית והלא נעימה… הן הבינו שהפיסה הייתה בעצם מראה….וכל עוד שהן הביטו על עצמן, זה מה שראו… אך ברגע ששינו והשוו נקודת מבט, התבוננו יחדיו בפיסה, הן ראו את הדמות של שתיהן דובה עם אף חום חמוד להפליא ולאפי הארנבת בעלת האוזניים הקטנות והיפות. החברות היקרות הבינו מוסר חשוב: אם תתבונן לבד, תראה רק את עצמך, אך אם תיישר מבט יחד עם זולתך, תראה גם אותו וגם את עצמך.

מוסר השכל ודיון עם הילדים

ממליצה להתחיל את הסיפור, ולתת לילדים לנחש לבד מה זו הפיסה הזו, לעצור בשלבי הסיפור השונים ולשאול אותם שאלות מנחות להעשרה וחידוד המחשבה והדמיון כגון:

  • האם הם מכירים ויודעים מה זו שינת חורף? אילו חיות נוספות ישנות בחורף? ומדוע?
  • הילדים יוכלו להסביר ולתת דוגמאות למצבים בהם הם חיכו וציפו לאיזה דבר שיקרה כמו לאפי שחכתה שחברתה דובה תתעורר משינת החורף שלה…
  • עצרו בשלב המריבה ושאלו את הילדים מה היו עושים הם במקום לאפי ודובה? איך היו הם נוהגים?
  • כנ"ל לגבי שלב הפיוס והחרטה… האם היו מתחרטים? מודים ומתוודים בטעותם ומבקשים סליחה?
  • איך הרגישו כאשר ציפו לדבר שיקרה ולבסוף משהו השתבש? כמו שקרה בסיפור…
  • בקשו מהילדים לנחש מה זו הפיסה? איך היא נראית? הם יוכלו לצייר אותה או לבחור לבטא אותה באמצעים אחרים
  • הילדים יוכלו להמציא המשך או סוף אחר לסיפור אם בעל פה, בכתב או ביצירה כלשהי
  • אפשר להציע לילדים להציג את הסיפור, או לצייר סצנה אחת ממנו
  • איזה לקח חשוב החברות הטובות בסיפור למדו? הרחיבו הן על עניין המריבה והן על נושא הפיוס ובקשת סליחה. מה הן למדו מהפיסה?

סיפורים נוספים של היער הקסום:

💜תיהנו משעת סיפור איכותית וכיפית💜

הצטרפי לשיחה

4 תגובות
  • טוב תשמעי זה סיפור מרתק מעניין ואין ספק שילדי הגן יאהבו את זה מאוד
    ויוכלו לקחת ממנו הרבה מידע ומוסר השכל…
    נהניתי מכל רגע!!
    תודה רבה לך!

    • תודה רבה יקרה! הבנות שלי רוצות כל הזמן שאספר להן אותו… ספרתי אותו כבר אינספור פעמים ותמיד מבקשות שוב ושוב.. הן מציגות אותו בבית וכל כך נהנות מכך…. תודה רבה לך! שמחה שאהבת!