סיפור חנוכה לילדים

6 דקות אמא פוטיהוסיפי תגובה
אמא פוטי

זמן קריאה: 6 דקות סיפור חנוכה לילדים כולל רעיונות מה לעשות עם הילדים בזמן שהנרות דולקים! חנוכה טוב ומבורך!

סיפור חנוכה לילדים בגיל הרך

ימי החנוכה הם ימים מיוחדים החלים דווקא בימי החורף הקרים והקצרים. ומה יותר כיף מלהדליק חנוכיה, לשבת ולהביט בנרות הדולקים לתפארה ולספר את סיפור החנוכה לילדים בצורה מעניינת?
אז התיישבו במנוחה עם ילדיכן, ספרו להם את סיפור החנוכה מפיו של נר דקיק וחביב… בסיום הסיפור מופיעות אפשרויות שונות לסיפורים, משחקים, חידון ויצירות סביב נרות החנוכה ובכלל בימי החופשה..

הסיפור מתחיל בגן ילדות חמודות…

חנוכה מואר ומבורך!

בגן הילדות החמודות

היו היה ספר קטן, בספריה היפה שבגן.
עתיק וגדוש סיפורים היה הספר הקטן.
אך עצוב ומסכן עמד במקומו בגן.
מה גרם לספר הקטן להיות עצוב כל כך??
הלא הוא עמוס בסיפורים יפיפיים ומעניינים!
חלקם ממש אמיתיים…
כמו סיפורי עם ישראל, על עוצמות וגבורות
מדרשים ומשלים יפים, ניסים ונפלאות!
אך מי יקרא בו?? שאל את עצמו הספר הקטן…
למי יוכל לספר ולהעניק מהידע העצום האצור בתוכו??
"הילדות בגן מעדיפות לשחק בפינת הבובות ובכלי מטבח…"
ולעברי אף לא מפנות מבט…" בכה, הצטער הספר הקטן.
אך לא ספר כמוהו יוותר!
יש לו מסרים וסיפורים למכביר להעביר הלאה כמה שיותר.
זהו תפקידו ואותו ימלא בהצלחה ובאהבה רבה.
לא. הוא לא יישאר לבכות על המדף. הוא יפעל במלא המרץ.
שכולם ידעו וישמעו מה שיש לו לספר….

"בום בום" קופץ הספר הקטן על המדף בספריה שבגן. "פוףףףף פוףףףף" מעביר הוא דפים בחזקה "פוףףףף פוףףףף".

אך לפתע, נעצר. מתבונן מסביבו, מרגיש שמישהו מתבונן בו. כן, הנה נר דקיק עומד מולו ופונה אליו: "הי מה זה, מה אתה עושה ספר קטן? למה אתה מרעיש כך כל כך הרבה זמן?" "הוי עזוב נר דקיק וחביב, אתה לא תבין.. הרי בסך הכל נר קטן ודקיק אתה ומה אתה יודע ממה שיש בין דפיי הרבים?"

"הו הו ספר קטן אתה טועה בגדול! אני מבין שיש לך מה לספר לילדות החמודות שבגן. הקשב אלי ספר קטן, כי גם לי יש מה לספר. עצור ואל תרעיש, הס, פתח אוזניך ואל תקיש. עמוד במקומך והקשב לסיפור שיש לי לספר לך".

אנטיוכוס וגזירות השמד

הסיפור שלי אירע לפני שנים רבות, בארץ ישראל היפה, וליתר דיוק בירושלים הקדושה. בתקופה שבית המקדש השני היה קיים. הכוהנים ממלאים את תפקידם הנכבד וכך גם הלוויים בשירה וכלי זמר. אך, תקופה קשה החלה ליהודים. אלכסנדר מוקדון, הנקרא גם אלכסנדר הגדול, זה שהיטיב ליהודים בזכות שמעון הצדיק הכהן הגדול נפטר והלך לבית עולמו. במקומו הומלך איש רע ואכזר, נמוך קומה אך בעל אף גבוה ולב גאה. אנטיוכוס שמו. אך הוא כינה את עצמו בשם אפיפנס כלומר, הגדול. מיותר לציין שרבים לעגו לרוב רשעותו וגאוותו וכינו אותו בשמות גנאי כיאה לו.

עבדיו ושריו הנאמנים לו ביותר ספגו ממנו קשות אך כולם חששו וחרדו ממנו ולכן לא סרו מדבריו ימין ושמאל. אנטיוכוס החליט לכבוש את ירושלים. אך כדי להצליח במזימתו, שמע לעצות יועציו וגזר גזירות קשות על העם היהודי. לפי תכנונו, אם היהודים יפסיקו לקיים מצוות, ה' יעזוב אותם והוא יוכל לעשות בהם כרצונו. ולכן גזר עליהם גזרות שמד.

ליהודים האומללים היה אסור בין היתר לשמור שבת, לא לקיים ברית מילה ולא ללמוד תורה. בהמשך נגזרו גזרות והגבלות נוספות. אנטיוכוס העמיד פסל בבית המקדש וגזר על היהודים לעבוד עבודה זרה ולהתפלל לפסלים. מרוב אהבתו העצמית ציווה ונבנה פסל בדמותו אותו הניחו בירושלים שנקראה מעתה אנטיוכיה. ואם כל זה לא הספיק, הרי שהוא אהב כסף בצורה מעוררת בחילה. הוא החליף את הכהנים הגדולים בהתאם למי שהבטיח לו יותר כסף. והללו לצערנו כדי לזכות בתפקיד המיוחל, המלא בכבוד ובעושר סייעו לאנטיוכוס והעבירו לו כספים וזהב רב מבית המקדש וממיסים שגבו מהעם. היו מלחמות כבוד בתפקיד הכהן הגדול וזה פגע בעם היהודי קשות.

יהודים רבים מצאו את מותם לאור הגזירות שנתכו עליהם. חיילים התאכזרו והתעללו ביהודים רבים בצורה נוראית. המצב היה ממש קשה ובלתי נסבל. היהודים סבלו כלכלית, רוחנית, רגשית ופיזית. הם ברחו מירושלים ועברו לגור במערות בהרים מסביב ובצפון הארץ.

"אמאלה איזה מפחיד! מסכנים היהודים! וואי וואי אני עצוב עוד יותר עכשיו…. " אמר הספר הקטן לנר הדקיק והחביב… "אל תדאג ספר קטן, זהו סיפור עם סוף טוב! מלא באור… תזכור שלמה המלך כתב בספר משלי (י"ט, כ"א) "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום". אז הקשב היטב למה שהתרחש".

פריצת המרד

לעיר מודיעין, ברחו יהודים רבים ביניהם מתתיהו הכהן הגדול וחמשת בניו ובני משפחתו. מתיתיהו הוכר על ידי היוונים כמנהיג יהודי המסרב להישמע לגזירות והוראות המלכות. החליטו היוונים לנסות אותו להכריח אותו להקריב קורבן לפסל שלהם. הם רכזו את כל היהודים ובקשו ממנו לעשות זאת. מאחר שסירב בתוקף, קם יהודי מתיוון והציע את עצמו. מתיתיהו לא יכל לעמוד מנגד קם והרג את המתיוון ואת המפקדים היוונים שהיו במקום. כאן הוכרז והתחיל המרד. זמן מה לאחר מכן מתיתיהו נפטר והכריז על בנו יהודה כממשיך דרכו. אותו ציווה להמשיך במרד עד לניצחון בעזרת השם.

יהודה קרא את אחיו אליו במילים "מי לה' אלי!" ומסר להם סיסמא, קוד מיוחד "מי כמוך באלים ה'" ראשי תיבות מכבי.

מכאן ואילך סיפורי גבורה רבים סופרו על מרד החשמונאים ביוונים. החשמונאים, בני מתיתיהו, בהנהגתו של יהודה המכבי התקבצו בהרים, במערות ותכננו את פעולותיהם בחכמה אדירה ובאמונה גדולה ועצומה בבורא עולם ובצדקת דרכם.

"וואו!! אני ממש שמח!!! הספר הקטן פתח בריקוד איזה יופי! הם ינצחו!". "כן ספר קטן, המכבים נצחו ותמיד ינצחו. אבל עוד לא שמעת את הפלא העצום שבשבילו אני פה…" והמשיך הנר הדקיק והחביב לספר…

הניצחון: שחרור ירושלים וטיהור המקדש

בעזרת הקב"ה, יהודה המכבי וכל הקבוצה המעטה שהצטרפה אליו, נצחו היהודים את היוונים בכל הקרבות עד שהביאו לתבוסתם. כאשר האויב היווני נס וברח, החשמונאים המאושרים, מלאי רגשות הודיה לה' על הניסים הרבים שאירעו עימם במלחמות ובקרבות הקשים והמסוכנים, הלכו וטיהרו את בית המקדש. מזועזעים מהמחזות שנגלו לעיניהם, בחיל וברעדה החלו בניקיון וטיהור המקדש. הוציאו ונתצו את הפסלים, החזירו את הכלים הקדושים למקומם. כעת, המקדש היה נקי ומוכן והגיעה העת להדלקת המנורה. מנורת הזהב הקדושה אותה אפשר להדליק רק בעזרת שמן זית זך טהור. חפשו המכבים וחפשו אך לא מצאו.

לפתע, אחד מהם הצליח למצא פך קטן של שמן זית זך טהור. פך קטן שניצל מידיהם הטמאות של היוונים הרשעים. הפך היה עדיין חתום בחותמו של הכהן הגדול. פך קטן וטהור. שמחו המכבים מאוד כאילו מצאו אוצר היקר ביותר עלי אדמות. הכהן הגדול נרגש, הדליק את המנורה מחדש. אך נעצבו לרגע: " וואי מה נעשה מחר? הרי השמן שבפך הקטן הספיק בדיוק להדליק את המנורה להיום…לא נותר עוד שמן. כיצד נדליק מחר את המנורה?" אך לא יהודים כמו המכבים התייאשו. המשיכו לבטוח בקדוש ברוך הוא שיהיה איתם ויעזור להם "עשינו את שלנו. ונמשיך לעשות. נלך עכשיו להכין שמן זית טהור למקדש. זה בדיוק זמן המסיק".

נס פך השמן

האמינו המכבים ולא התאכזבו. ה' עשה נס גדול והמנורה דלקה למשך שמונה ימים. בדיוק הזמן שנדרש ליהודים ליצור שמן זית זך טהור חדש לבית המקדש. חזרו היהודים בכל יום וחזו בפלא הגדול: השמן לא נגמר. האש דולקת יפה, והמנורה מאירה את המקדש ואת לבבות היהודים. ולזכר הנס, קבעו החכמים את הימים האלו כימי שמחה וקראו לימים האלו: חנוכה. על שם שהיהודים חנו (עצרו) בכ"ה בכסליו (וישנם הסברים נוספים כמובן).

חזרה לספר הקטן שבגן הילדות החמודות

המשיך הנר הדקיק והחביב לספר: "וזה הסיפור שלי, ספר קטן. אומנם אין לי דפים, ואני נר חנוכה קטן ודקיק, אך אתה רואה איזה סיפור גדול וחזק יש לי? לזכר האור שלי, נקבעו ימי שמחה. כי בלי אור אי אפשר להמשיך. וניצחון המכבים לא היה ניצחון מלא לולא היו מדליקים את המנורה….וזה היה פלא פלאים. ממש נס מעל הטבע.. אתה מבין? לא הכמות חשובה אלא האיכות. וגם נר קטן כמוני, יכול להיות חשוב ובעל משמעות גדולה…".

"וואו, זה היה סיפור בהחלט מעניין ומרתק, נר דקיק וחביב, אך הבט מסביב, ראה, ילדות הגן כולן כאן… הקשיבו לסיפור הנפלא שלך. תודה לך נר קטן ודקיק. לימדת אותי שיעור נפלא לחיים בנוסף לסיפור חנוכה המיוחד. נר דקיק וחביב האם אתה מכיר את סדרת סיפורי היער הקסום? הם כולם נמצאים אצלי.. בתוכי… ויש לי עוד הרבה מאוד סיפורים נוספים. רוצה לשמוע אותם?". "בטח שאני רוצה להקשיב לך ספר קטן. אבל תזכור כדי שישמעו אותך מספיק לדבר בשקט. לא צריך להרעיש ולהקיש. ובזמן שנרות החנוכה דולקים, אני בטוח שכל הילדות ישמחו לשמוע את סיפוריך היפים". "כן אתה צודק נר דקיק וחביב. רעיון נהדר. אמתין לשעת הזדמנות ופשוט בשקט בשקט אתחיל לדבר… אני בטוח שהילדות יאהבו ויתחברו לסיפורים שלי!"

"בדיוק כך ספר קטן יקר! אתה ממש נהדר! עכשיו אני הולך, חזרה למקומי בחנוכייה…" קפיץ קפוץ קפיץ, קפץ הנר הדקיק והחביב למקומו.. הספר הקטן רגוע כעת, שמח שמחה גדולה, ובתקווה ואמונה, ממתין הוא לשעת כושר, לשעת הזדמנות לספר סיפורים נפלאים מלאי שמחות וריגושים, עוצמות וערכים.

סיכום – מוסר השכל ודיון

חנוכה, אלו ימים נפלאים. יש כל כך הרבה מה לומר ולספר על הימים האלו, על העבר ועל השפעתם בהווה ובעתיד שלנו. הרבה מסרים וערכים. אז, במהלך חנוכה או בעת שדולקים הנרות, נצלו את ההזדמנות לזמן איכות עם הילדים:

סיפורים מסדרת היער הקסום:

שיהיה לכולנו חנוכה טוב ומבורך!

הצטרפי לשיחה

אולי תרצי לקרוא משהו נוסף?

פוסטים אחרונים