השלך לחמך על פני המים כי ביום מן הימים תמצאנו
בין השנים ה'תע"ד, 1713 לשנת ה'תקנ"ג, 1793, חי הרב יחזקאל לנדא, המוכר בכינוי "הנודע ביהודה" על שם אחד מספריו. הרב היה מגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל. באחת מתקופות חייו, שימש הרב כרבה של העיר פראג, שם גם אירעו הסיפורים המתוארים. סיפור אחד על מעשה חסד שהוביל להצלת קהילה יהודית שלמה בעיר פראג.
מעשה חסד של הרב לנדא
הרב לנדא, זה עתה סיים את יומו העמוס ושם פעמיו לכיוון ביתו. בעודו פוסע אפוף מחשבות מלימודו, מבחין הוא בילד קטן, שאינו יהודי, בוכה בכי תמרורים ובידיו שני סלים גדולים ריקים. עוצר הרב את הליכתו ופונה לילד: " ילד שלום לך, מה קרה לך? על מה אתה בוכה כך?"
הילד מנסה לעצור את בכיו, מוחא דמעותיו ומשיב לרב: " רבי יהודי, אבא שלי הוא אופה כאן בעיר, והוא התחתן מחדש לאחר שאמא נפטרה. האישה שלו מרשעת ממש, גם היא אופה כמוהו. כל בוקר שולחת אותי למכור את הלחמים שהם אופים, בשני הסלים הגדולים הללו. היא לא מרשה לי לחזור הביתה בלי למכור את הלחמים, ואני חייב להביא לה את כל הכסף שהרווחתי ממכירת הלחמים ולא, היא מכה אותי מכות קשות.." מתפרץ הילד שוב בבכי וממשי את סיפורו: "היום מכרתי את כל הלחמים שהיו ברשותי, אך נערים אחרים גזלו ממני את הכסף שהרווחתי. ועכשיו אני מפחד לחזור הביתה בידיים ריקות בלי כסף ובלי הלחמים, אני מפחד ממה שתעשה לי… ואני לא אכלתי כלום מהבוקר.. אני לא יודע מה לעשות.." בוכה הילד בפני הרב.
הקשיב הרב לסיפורו העצוב של הילד הקטן, וליבו התמלא צער וכאב. הניח יד על כתפו של הילד וברוך אמר לו: " ילד אל תפחד, בוא אלי הביתה, אתן לך לאכול, הנה הבית שלי ממש קרוב". הצטרף הנער לרב ונכנס לביתו. בבית הגיש לו הרב ארוחה טובה ומשביעה. בסיומה, שאל אותו הרב: תגיד לי ילד כמה כסף הרווחת היום? מסר לו הילד את הסכום שהיה ברשותו והרב הגיש לו את אותו הסכום במדויק: "קח את הכסף, ותן לאשת אביך בשמחה, כך לא יאונה לך כל רע".
הילד הנרגש, לא האמין למראה עיניו לא רק שהרב נתן לו אוכל, הוא גם נתן לו את הסכום שהיה זקוק לו. והרי הוא לא מכיר אותו כלל וכלל. תהה הילד בעצמו "למה הוא עשה את זה? למה הרבי היהודי הזה עזר והציל אותי?" במחשבות אלו ובמילות תודה נרגשות ועמוקות נפרד הילד מהרב וחזר לביתו.
ההצלה-מסירות הנפש
שנים רבות לאחר המעשה עם הילד הקטן, הרב לנדא עדיין משמש כרבה של העיר פראג,
לקראת חצות הלילה האחרון של חג הפסח, נשמעו נקישות חרישיות על דלת ביתו של הרב. לשמע הנקישות, התעורר הרב משנתו ונחפז לדלת: "מי זה?" לחש הרב לעבר הדלת. קול חרישי ומתוח השיב לו " כבוד הרב, פתחו לי את הדלת מהר זה עניין של חיים או מוות" מיהר הרב לפתוח את הדלת והכניס את האיש.
"כבוד הרב זוכר אותי? עברו שנים רבות מאז. הייתי ילד קטן, גנבו ממני את הכסף ממכירת הלחמניות, הייתי רעב ועייף והרב הציל אותי. עשיתם עימי חסד ועכשיו באתי להשיב לכם את חובי אליכם".
הרב נדהם, נזכר בסיפור הישן ההוא והמתין למוצא פי הבחור שעמד מולו "כבוד הרב, אני חייב למהר, אבל אני צריך שתבטיחו לי שאיש בעולם לא ידע שבאתי אליכם. לו ידעו זאת, אני עלול לאבד את חיי".
הרב כמובן הבטיח וחיכה להמשך הדברים: "כבוד הרב, באתי אליכם עכשיו לאחר אסיפה שהתקיימה בבית אבי ואשתו. הם, יחד עם אופים נוספים בעיר, סכמו ביניהם להכניס רעל ללחמים שהיהודים ירכשו היום בלילה. לאחר שהחג שלכם יסתיים. הם מתכננים להמית את כולכם בצורה הזו. אני חייב לחזור הביתה עכשיו שלא יבחינו בהיעדרותי, אתה הרב תדע איך להציל את הקהילה שלך. תודה שהצלת אותי".
הרב ההמום, הודה לבחור וליווה אותו במבטו, מהורהר. הוא כמובן לא יכל לחזור לישון וישב לטכס עצה איך להודיע ליהודים על הסכנה בלי לגלות שהוא יודע בקיומה…. דבר אחד ברור לו: אסור בשום אופן שיהודים יקנו הערב, במוצאי החג, לחמים מכל סוג שלא יהיה במוצאי החג. אבל איך? מה עליו לעשות?
ישב הרב וחשב, התפלל לה' בכל ליבו שיעזור לו למצא פתרון ודרך להציל את יהודי קהילתו.
עם זריחת החמה, נצנץ רעיון במוחו. הרב קרא אליו את גבאי בתי הכנסת, וציווה עליהם לעבור בכל בית יהודי ולקרא לכל היהודים ללא יוצא מן הכלל, להגיע לבית הכנסת הגדול.
ההצלה
כלל יהודי העיר הגיעו לתפילת שחרית בבית הכנסת הגדול כפי שציווה הרב. דרוכים, ממתינים הם לנאומו של הרב שיחול לאחר התפילה. התפילה הסתיימה, הרב צועד לכיוון הבמה. הס, שקט ודממה. כולם מחכים לשמוע את הרב: על מה ביקש מהם להתכנס? מה מבקש הוא לבשר להם?
"רבותיי, אהוביי, בני קהילתי היקרים, אני מתנצל מעומק ליבי אך חלה טעות בלוח השנה, לא ספרנו נכון וקבענו את פסח יום אחד לפני זמנו. המשמעות היא שהערב עדיין פסח. ועדיין חל איסור מוחלט לרכוש חמץ מכל סוג שהוא. אני חוזר ומדגיש, הערב ממשיכים לחגוג פסח וחל איסור מוחלט לאכול חמץ. מי שיאכל חמץ הערב, ייחשב שאכל חמץ בפסח ומסכן את נפשו."
היהודים נדהמים, בראשם מתרוצצות מחשבות אך אם הרב אומר עושים. הערב ירד, ואיש מיהודי הקהילה לא הלך לקנות לחם. כולם שמרו את מצוות הרב והמשיכו את חג הפסח.
סיום
באותו יום, המשטרה קבלה תלונה על מעשה נפשע: הכנסת רעל בלחמים ומאפים. השוטרים פתחו מיד בחקירה, נכנסו למאפיות המדוברות, לקחו דגימות מהלחמים ולפי תוצאות הדגימות הבינו כי התלונה הייתה מוצדקת: אכן יש רעל בלחמים. על כן, הם עצרו את האופים ובית המשפט השית עליהם עונש מאסר כבד מאוד בגין ניסיון הריגת חפים מפשע.
היהודים ששמעו את שאירע, הבינו כי נצלו מגזר דין מוות בדיוק כפי שאמר להם רבם האהוב. הם רק לא ידעו אי ידע הרב על הגזרה והמזימה הנוראה?… הרב שמר את הדבר בסוד בהתאם להבטחתו לאותו בחור. ורק סמוך לפטירתו סיפר לבנו את המעשה מתחילתו ועד סופו.
מוסר השכל ודיון
נשים ואימהות יקרות, מה יש להוסיף על הסיפור המיוחד הזה? שתחילתו חסד, אמצעיתו חסד וסופו חסד… להלן כמה נקודות שכדאי להעביר ולדון בהן עם הילדים:
- אפשר לספר לילדים על התקופות הקדומות בהיסטוריה בהם ילדים היו מפרנסים ורבים חיו בתת תנאים…חשוב שילדים ידעו שהמציאות הנוכחית לא תמיד הייתה קיימת…
- שאלו את הילדים: כיצד ובזכות מה הגיעה ההצלחה לקהילת יהודי פראג? כיצד התנהג הרב? איך נהג הילד הקטן? מה הייתם משיבים לו, לילד על שאלותיו למה הרב מציל אותו?
- האם קרה לכם פעם לעזור למישהו אחר? איך הרגשתם? האם הוא עזר לכם בחזרה?
- האם הייתם מוכנים לנהוג כמו שנהג הילד לאחר שבגר?
- אפשר לדון ולדבר על עניין של סודות. מה אפשר לשמור בסוד ומה לא שומרים בסוד?
- בקשו מהילדים לצייר/לבטא באיזו שהיא דרך שיבחרו את אחת מהסיטואציות המתוארות בסיפור.
- בקשו מהילדים להסביר את המשפט: "נתינה זו קבלה"
פוסטים בנושא פסח
- סיפור יציאת מצרים לילדים
- חידון פסח
- רעיונות לפעילויות עם ילדים בחול המועד
- ברכות לפסח
- דף צביעה קערת ליל הסדר
💜בברכת עולם חסד יבנה ופסח כשר ושמח💜
סיפורי צדיקים שזוכים חהארכת חייהם בזכות ..ולא בחסד
שלום ומועדים לשמחה, מטרת הסיפור כפי הכותרת עצמה היא שבזכות מעשה החסד של הרב, המידות הטובות והדרך ארץ שלו, הם הם שהצילו את כל הקהילה ולא רק את הרב… הרב שקיבל את המידע על המזימה הנערכת נגד הקהילה, לא שמרו לעצמו.. בתבונה גדולה שמר על כל קהילתו מבלי לחשוף שום פרט ומבלי לסכן איש!
ממליצה לקרוא גם:
שלח לחמך על פני המים
חג שמח!