חוטב העצים והגמד הקטן

בכל בוקר עם זריחת החמה, חוטב העצים קם ומתכונן לקראת עבודת יומו ביער. שם, ביער, היה מבלה את רוב שעותיו. בעבודה קשה ומפרכת, תחת השמש היוקדת של הקיץ החם. חוטב העצים, בלי הפסקה, חוטב וחוטב. עליו להספיק הרבה לפני בוא הגשם הראשון..

את מאות העצים שחטב בקיץ, היה מוכר בהמשך לחימום הבתים בחורף, לבישול, לנגרים ועוד. זו הייתה פרנסתו היחידה. פרנסה דחוקה וקשה אומנם אך עד ליום זה הסתפק בה בהחלט.

והנה, יום אחד, כאשר השמש יקדה חזק על ערפו, ובעודו מנופף בגרזנו לחיטוב עץ איתן וקשוח, נאנח האיש ואמר: "אוף, אילו חיים אני חי?! מסכן שכמוני! " תוך אמירתו זו, התיישב האיש לרגלי העץ והמשיך לבכות את מר גורלו: "אוי! כמה רע ומר גורלי! עבודת פרך אני עובד ומאכלי לחם יבש ותו לא. למה ומדוע נגרע חלקי? אנשים רבים יושבים על כסאות מרופדים ושטחים פרוסים להם מתחת רגליהם ומאכלם כשל המלך. ואילו אני? עובד קשה, בעבודה פיזית מאומצת ואינני רואה כל ברכה בעמלי..".

בעודו יושב, חושב ובוכה על מצבו ועל עתידו נרדם האיש. והנה חולם הוא חלום.

בחלומו נגלה למולו גמד קטן, יפה תואר ויפה מראה. האיש המופתע ממתין למוצא פי הגמד הקטן. והגמד הקטן ממהר לגלות לו שהוא בא בעקבות בכייתו הרבה וכי הוא מוכן ומזומן למלא עבורו משאלה אחת.

האיש, לא האמין למשמע אוזניו. וואו! תפילתו התקבלה! הוא ידע בדיוק מה הוא רוצה לבקש. זהו! נגמרה עבודת הפרך! הוא פונה לגמד הקטן ומבקש ממנו: "גמד קטן נחמד, ברצוני לבקש ממך שכל מה שאגע בו יהפוך לזהב!! ובתוך תוכו חשב: "חחח עכשיו אהיה עשיר יותר מהמלך! אשב על כסא מזהב, אלך על מרצפות זהב כל ביתי – זהב יהיה!"

והגמד הקטן, מביט בחיוך, משועשע מבקשת חוטב העצים ומשיב לו בגיחוך קל: " לו יהי כדבריך איש יקר".
חוטב העצים שמח! הנה הולכת ומתגשמת לו משאלתו הכמוסה! אך מדוע זה צחק וגיחך הגמד הקטן? זאת לא הבין. אך זה לא גם הפריע לו יותר מדי. בטוח היה בעצמו ובחכמתו הרבה בבקשתו.

הגמד הקטן מחא כף והופ! נעלם חיש מהר. האיש רצה לבדוק אם משאלתו מולאה. לכן, הוא נגע בעץ שלצדו והנה, המקום שידיו נגעו בו, הפך לזהב. איזה כיף! כעת, מתיישב לו האיש ומבקש לאכול. כבר זמן רב לא בלע דבר. הוא נזכר בלחם היבש שלו ומרגיע את עצמו, "לא נורא בקרוב אהיה עשיר גדול!" נוטל את פרוסתו בידיו ו… מה מתרחש? הפלא העצום! הלחם הופך לזהב.
האיש מבין, נלחץ אומר לא נורא לפחות אשתה משהו. אך מה קורה? בבואו לקחת את בקבוקו, הופך הוא לזהב יחד עם המים שנגעו בשפתיו…

הפעם, האיש לא בוכה אלא צווח מכאב, מתסכול, מחוסר אונים על טיפשותו והתנהגותו הפזיזה.. "אוי אוי, מה יהיה איתי?? מה שווה כל הזהב הזה אם לא אוכל לאכול ולשתות? הרי אמות… מוטב היה לי להישאר במקומי ובמצבי, לאכול לחם יבש ולחיות!

והאיש, מרוב בכי וצער, פוקח עיניו בבהלה, מביט סביבו ומבין כי כל זה לא היה אלא חלום… העץ, נותר עץ איתן כשהיה, הגמד לא היה ולא נברא… פרוסתו נותרה יבשה כשהייתה קודם.. וכך בקבוקו נותר בקבוק רגיל עם מי נהר קרירים… שמח האיש והבטיח לעצמו ששוב לא יבכה על מצבו, יעבוד לפרנסתו וישמח בחלקו!

את המשל שיכתבתי מתוך משל שהובא בספר "נפלאים מעשיך" לגאון רבנו יוסף חיים, בעל ה"בן איש חי" זצוק"ל.

מוסר השכל

נשים, אימהות יקרות, כמה חכמת חיים נוכל לקחת מסיפור קטן זה.. כמה עלינו לשמוח ולהודות על מה שזכינו לו. על כל הטוב שיש לנו… לא לחפש מה יש לאחר שלי אין .. לא לחשוב למה היא ולא אני…

כמה חשובה החשיבה בטרם מעשה! כמה חשוב לחשוב לעומק, צעד אחד קדימה…"סוף מעשה במחשבה תחילה".

להלן מס' שאלות מנחות לדיון עם ילדים, מתבגרים, נשים, ובינך לבין עצמך.

לו הייתם פוגשים גמד קטן ונחמד שהיה מוכן למלא משאלת ליבכם:

• תארו את הדמויות.ואם אפשר ציירו אותן.
• מה הייתם מבקשים ממנו? ציירו או הביעו בצורה כלשהי את המשאלה. והסבירו מדוע בחרתם בה.
• מה עלה במחשבתכם לחשוב אם הגמד היה מגחך על בקשתכם?
• הרחיבו עם הילדים את מוסר ההשכל, שיביאו דוגמאות היכן פעלו כאותו חוטב עצים? כיצד יוכלו להשתפר ולהיות שמחים ומרוצים ממה שיש להם? וכד'.

אם אהבתן את הסיפור, שתפו אותו הלאה לנשים נוספות יתכן שהסיפור הקטן הזה יהיה להן לעזר ולהשראה לחייהן…

מוזמנות להשאיר לי תגובות מתחת לפוסט !

בהצלחה ענקית!