היועץ החכם והחייט המדופלם

משל על אדם חכם שהצליח להפוך את שונאו לאהובו

היו היה פעם יהודי חכם בעל משרה חשובה בממלכה. בשל חכמתו הרבה, נימוסיו וכישוריו הרבים העניק לו המלך את התואר החשוב ביותר: יועץ ומשנה המלך. המלך העריך ואהב מאוד את היועץ שלו ונהג לקחתו עימו לכל פגישה ואף לטיולים וסיורים שונים ברחבי הממלכה.

בוקר אחד, בעת טיולם השבועי, עברה כרכרתו של המלך ובה המלך והמשנה היהודי לצידו, מתחת לביתו של חייט מפורסם. היה זה החייט המוכשר ביותר בעיר הבירה שהיה גם שונא יהודים מושבע.

החייט בשומעו את כרכרת המלך יצא למרפסת ביתו. ובראותו את המשנה לצידו של המלך, התמלא בחימה עזה. איך יתכן שיהודי יהיה משנה למלך? יועץ? הוא לא היה מסוגל לראות את המחזה. היהודי הרי הוא שנוא נפשו. והוא החל לקללו ולצעוק לעומתו נאצות וגידופים רבים.

המלך, בשומעו את קללותיו וגידופיו הרבים של החייט כלפי היועץ שלו, התמלא בזעם וצעק בקול גדול: כיצד הינך מעז לדבר כך על היועץ החכם הגדול בממלכה? חייט עלוב ופשוט שכמותך תבוא על עונשך!". פונה המלך ליועץ המשנה ומצווה עליו: "יועצי היקר, אני מצווה עליך לחתוך בדחיפות את לשונו של חייט חצוף ועז פנים זה, ולשים סוף לדברי ההבל שלו".

מעשהו החכם של היועץ

המלך ומשנהו חזרו לבית המלוכה. המלך פנה לחדרו המרווח לנוח מעט ואילו היועץ פנה ללשכתו לחשוב בדבר פקודתו של המלך. וכה חשב בליבו: "מה עלי לעשות? הכיצד אוכל לחתוך לשונו של החייט? באיזו דרך עלי לפעול? האם לחתוך את לשונו כפשוטו או שמא…? חשב היועץ וחשב, הפך בדבר והפך ועלתה בקרבו תכנית מיוחדת. תכנית מושלמת.

בזריזות ובחשק רב, קם היועץ מכסאו, יצא מלשכתו ועלה לכרכרתו. הוא שם פעמיו לכיוון ביתו של אותו חייט. מגיע היועץ לבית החייט נוקש על הדלת וממתין לפתיחתה.

לשמע הנקישה על דלת ביתו, ניגש החייט לפתוח את הדלת. להפתעתו הרבה עומד היועץ היהודי, שנוא נפשו, בכבודו ובעצמו. בטרם פתח את פיו פונה אליו היועץ ובפיו הצעה יקרה:

"חייט נכבד, שמעתי שאתה חייט מפורסם ומדופלם, מוכשר ודגול בתחומך. כיועץ ומשנהו של המלך, עלי לדאוג לחליפות מכובדות, התפורות ביד אומן כשלך. לכן באתי אליך להזמין ממך חליפות חדשות. אני בטוח שתעשה עבודתך נאמנה. ואל תדאג לא אקפח את שכרך".

עומד החייט עדיין על מפתן הדלת, מקשיב ומשתומם מדברי היועץ. בטרם השיב, דחף החייט סכום של כסף הגון כמקדמה לתפירת החליפות " מתי תוכל להתחיל במלאכתך? זקוק אני לחליפות בהקדם". משיב לו החייט: "אתחיל תכף ומיד. היכנס נא אל חדר עבודתי, אקח את מידותיך ואתחיל במלאכת התפירה. אל ידאג אדוני באשר לאיכות החליפות. טוב עשה אדוני היועץ הנכבד שבא אלי". שמח היועץ והתלווה לחייט לחדר עבודתו.

לקח החייט את כל המידות, בחרו את סוג וצבע הבד והבטיח ליועץ שתוך שלושה ימי עבודה החליפות יהיו מוכנות. וכפי שהבטיח כן היה. חזר היועץ לבית החייט, מדד את החליפות התרשם מאוד וקרא: "וואו! אני מרוצה מאוד! איזו איכות, איזה דיוק! כבוד גדול הוא לי להתהלך בחליפות כאלו שנתפרו במקצועיות כזו! אני מודה לך מאוד חייט יקר. הרי לך שכרך בתוספת בונוס על העבודה המקצועית והמהירה!" שמח החייט לקבלת הסכום הגדול ונפרד מהיועץ לשלום בחיוך מלא הערכה ותקווה לעוד לקוחות כמוהו….

המלך מגלה את מעשה היועץ

כעבור ימים אחדים, שוב נצרכו המלך והמשנה לעבור תחת ביתו של החייט…
גם הפעם יצא החייט למרפסתו לחזות בכרכרתו של המלך העוברת תחת ביתו. כאשר ראה החייט שגם היועץ היהודי בכרכרה, פתח את פיו לעברם בברכות ודברי שבח והלל. כשמוע המלך את הקול המוכר, פנה בתמיהה ליועצו לבירור פשר הדבר: "הלא בקשתיך לחתוך את לשונו של חייט חצוף זה, הכיצד עברת על ציווי שלי?!"

ענה לו המשנה בחיוך:

"יסלח לי כבודו והוד רוממותו, אך בצעתי את ציווי המלך… המלך בקש שאחתוך את לשון החייט שדברה רעה ולשים סוף לדבר. וזה מה שאכן בצעתי. חתכתי את לשונו הרעה, והחלפתיה באחרת… בלשון נקיה המדברת טובות… וזאת עשיתי לטובתו ולכבודו של המלך ירום הודו.
לו הייתי חותך את לשונו כפשוטו, השמועה הייתה מתפשטת בין התושבים. הם היו יכולים להבין שלשונו של החייט נכרתה מאחר שדבריו של החייט היו נכונים, ולכן לא נעמו ופגעו במלך. אך אנו יודעים שדברי החייט הקודמים היו הבל ורעות רוח. ובכך מודה הוא עצמו כעת. בעת שירתו המכובדת והנלהבת כלפי המלך וכלפיי וכלפי היהודים עצמם, מודה הוא כי דבריו הקודמים היו שקר וכזב. וכך עולה כבודו של המלך. כולם רואים ושומעים שהמלך. הוא מודה בפי כל כי אני ראוי לתפקידי ולמעמדי וכי המלך אוהב את היהודים מפני שראויים הם לכך ולא בטעות. וגם אם ביום מן הימים יחזור בו שוב מאמירותיו, ושוב ידבר דברי גנאי, הללו לא ישפיעו על איש. כי כולם יהיו עדים לחוסר יציבותו של זה. ולא יתנו בו ובאמירותיו אמון.

השיב לו המלך בשמחה: "טוב עשית! אני שמח שאתה המשנה והיועץ שלי. אכן ראוי אתה למעמדך ולתפקידך!"

את המשל שכתבתי על פי משל שכתב הרב יוסף חיים בעל הבן איש חי זצ"ל בספרו בן איש חיל (חלק ב דרוש ב דף י עמוד ב)

נמשל ודיון עם ילדים

לפעמים מספיקה חשיבה יצירתית והנחת האגו בצד, כדי לשנות מציאות שלמה…. משאירה לכן נקודה למחשבה…בעיקר סביב מצב החברה…

1. שוחחו עם הילדים בעניין הנמשל
2. בקשו מהם לבחור את אחת הדמויות ולציין איך התנהגה הדמות? מה הם היו עושים לו היו נמצאים במציאות דומה?
3. בקשו מהם לשכתב את הסיפור בהתאם לתשובתם בסעיף 2.
4. שוחחו על רגשות ומחשבות העולות מן הסיפור
5. תנו לילדים דף וכלי צביעה לציור הסיפור ששכתבו ו/או המשל המקורי

ממליצה לקרא גם "דברי חכמים בנחת נשמעים".

💜ברכה והצלחה והרבה נחת💜