זמן קריאה: 5 דקות הסבר על יום ל"ג לעומר, מקור מנהג המדורות כולל סכנות ורעיונות לחלופות כדי לעבור את ל"ג לעומר באווירה משפחתית שמחה, בטוחה ובריאה!

על ל"ג לעומר, מדורות, סכנות וחלופות להעברת היום בבטחה ובהנאה

נשים, אימהות, גולשות יקרות, אני מניחה שידוע לכולכן, כי ישנו מנהג ארוך שנים, לציון ל"ג לעומר (כן, כך אומרים לעומר ולא בעומר), בהדלקת מדורות נרחבות ברחבי הארץ, חלקן כיתתיות, משפחתיות, שכונתיות, עדתיות ועוד.
רציתי לחלוק אתכן את דעותיי, מחשבותיי בכל הקשור למדורות, וליום זה בכלל, ולהציע לכן פתרונות יצירתיים חלופיים להדלקת מדורה….

רקע קצר: מה זה ל"ג לעומר?

ל"ג לעומר, חל ביום י"ח באייר בכל שנה, הינו יום בו מציינים את יום ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי (רשב"י). ביום זה, התרחשו מס' מאורעות משמחים:

  • פסקה המגיפה שפקדה את תלמידי רב עקיבא עליו השלום, הווי אומר, פסקה פטירת תלמידיו (ויש סוגיה גדולה בתלמוד ובפוסקים סביב נושא זה).
  • רבי עקיבא ע"ה, סמך ביום זה את חמשת תלמידיו היקרים: רבי מאיר, רבי יהודה בר אלעאי, רבי שמעון בר יוחאי, רבי נחמיה ורבי אלעזר בן שמוע. בעצם השמחה היא על כך שעולם התורה הוקם מחדש לאחר פטירת 24,000 תלמידי רבי עקיבא ע"ה.
  • רבי שמעון בר יוחאי ובנו יצאו מהמערה בה שהו במשך 13 שנים. כידוע, רבי שמעון ובנו ברחו מפני הרומאים שבקשו להרוג אותם והתחבאו במערה שם למדו תורה.
  • המהרש"א ז"ל במסכת מועד קטן כח, א. כתב כי ביום זה עברו שני שליש מימי ספירת העומר והוא יום טוב
  • ישנם אירועים נוספים המיוחסים ליום זה אך אין וודאות מוחלטת לגבי אמיתותם.

מקור עריכת מדורות והעליה לקברו ביום ל"ג לעומר

בל"ג לעומר נערכת ההילולה של רבי שמעון בר יוחאי על קברו אשר במירון. ישנם הסברים שונים ודעות שונות לציון יום ההילולה וחגיגתו על ידי הדלקת מדורות וריקודים מסביב למדורה.
חשוב לדעת כי רשב"י לא נפטר ביום י"ח אייר (ל"ג לעומר) וזו שגיאה נפוצה. לו היה נפטר הצדיק מה מאורע משמח יש ביום זה? אלא שביום זה אירעו דברים משמחים שונים כפי שציינתי לעיל, ונהגו להרבות באורה (ולהדליק מדורה אך ורק במירון) ולעלות לקברו ביום זה.

מרן הבית יוסף, רבנו האריז"ל וחכמי צפת נהגו לעלות עשרה ימים קודם חג השבועות למירון ולשבת שם שבוע או יותר ולעסוק בתורה מחוץ לביתם ומקומם כדי להכין עצמם ליום חג השבועות הוא מתן תורה.

מאחר של"ג לעומר מקושר לרשב"י בשל הסיבות שציינתי, נהוג להזכיר את שאירע ביום פטירתו: רשב"י גילה לתלמידיו טרם פטירתו את סודות הקבלה (הוא זה שכתב את ספר הזוהר על סודותיו העמוקים והקדושים). ביום זה על פי המסורת היה אור גדול, והשמש שקעה מאוחר כדי לאפשר לרשב"י לסיים ללמד את תלמידיו את סודות תורת הנסתר. לזכר אור זה, הונהג להדליק מדורות ולהרבות באורה במירון.

מנהגי ל"ג לעומר המקוריים

אם כן, למדנו שיום ל"ג לעומר הינו יום שמח בשל מס' סיבות המיוחסות בעיקרן לרשב"י ועל כן מציינים את יום ההילולה שלו בעליה לקברו במירון ובהדלקת מדורות. כפי שציינתי לעיל, בדורות הקדומים, נהגו ישראל לעלות לקברו של רשב"י בחרדת קודש, ביראת כבוד על מנת להתפלל וללמוד את תורתו ומשנתו של רשב"י. מי שלא עלה לקברו, ישב ללמוד כל הלילה בחברותא מאמרי רשב"י מן התלמוד הבבלי, ירושלמי וכן מספר הזוהר (יש ספר המסדר את הלימוד הנדרש לליל זה הנקרא בשם "הילולה רבה"). לאחר הלימוד נהגו לשיר שירים לכבודו.

בעצם היה זה יום מרומם מבחינה רוחנית. במהלך השנים האחרונות לצערי ולעניות דעתי, הפרופורציות אבדו קצת… וישנן סכנות רבות מציון יום זה הן בקבר במירון (אין צורך להזכיר את שאירע במירון בשנת תשפ"א) והן ברחבי הארץ סביב המדורות.

מדורע, מה הבעיה?

אש, היא אחת מארבעת היסודות שהטביע הקב"ה בעולם. לאש תפקידים שונים:
תאורה: כגון הדלקת נרות, עששיות (בייחוד בתקופות קדומות יותר לפני המצאת החשמל) לבישול, חימום, הפקת אנרגיה ועוד.
מעבר לתועלות של האש, יש לה כמובן גם חסרונות… האש שורפת, האש מסוכנת ביותר ואם היא פורצת ללא גבולות, היא שורפת ומכלה את כל הנמצא בדרכה ללא הבחנה….
לכן, הבעיות המרכזיות בהדלקת מדורות:

  • סכנות פיזיות בטיחותיות כגון:
    • כוויות
    • נשיפת עשן ואדים המכילים חומרים רעילים
    • התייבשות מהחום
  • סכנות סביבתיות רבות:
    • זיהום אוויר בייחוד כאשר שורפים חומרים מכל הבא ליד… יש חומרים רבים, שכאשר באים במגע עם אש/מקור חום גבוה, פולטים הדים, גזים וכד' לחלל האוויר ומביאים לזיהום אוויר קשה מאוד. מיותר לציין את הסכנה בשאיפת עשן מזוהם כזה..
    • חומרים אחרים עלולים לגרום לפיצוץ, לגיצי אש ולגרום כך לכוויות, שריפות…
    • הצמחים ובעלי חיים רבים נמצאים בסכנה בעת מדורה. (לא תמיד מקפידים לכבות לחלוטין את המדורה, בעלי חיים קטנים עוברים ומסתכנים. חמור מכך התוודעתי למצב בו אנשים משליכים חיות למדורות!!! וזה אמיתי, לכן ברשויות רבות מקיימים סיורים כדי להציל חיות ממקרים כאלו. נכון שזה מזעזע?!
    • פעמים מביאים עצים למדורות ממקורות שאינם יודעים אפילו מה יש בעץ הזה… ( דבק נגרים למשל מסוכן מאוד לשרוף!) לפעמים יש ה"לוקחים" בלי רשות עגלות סופר לסחיבת הקרשים שגם הם נלקחו בלי רשות ואם נקרא לילדה בשמה: גזולים, גנובים
    • האווירה והעשייה מסביב למדורה יכולה להיות מסוכנת ובעייתית: שתיית אלכוהול, אווירה של קלות ראש שעלולה להוביל לאסונות, לפגיעה אחד בשני ועוד
    • אנשים רבים (ילדים, קשישים, נשים בהריון ועוד) סובלים מהעשן, מתקשים לנשום ומצבם עלול להחמיר כתוצאה מזיהום האוויר הרב הנגרם מריבוי המדורות. תחשבו על זה, זו תקופה של אוויר נפלא בחוץ.. ואנשים נאלצים לסגור חלונות של ביתם, להסתגר בבתיהם מפני העשן הרב הפוגע בבריאותם!! תחשבו עליהם… תתחשבו בהם..

אז כן, כפי שהבנתן אני נגד מדורות וגם לא חושבת שיש עניין לרוב הציבור לעלות לקברו של רשב"י דווקא ביום זה… הטבע בשבילי אך לא שלי, ולכן אין לי זכות לפגוע בו ולהרוס אותו, מוטב לנצל את היום זה לדברים מועילים יותר המיטיבים עם האדם והסביבה. (אפשר להיכנס לפוסט בריאת העולם וללמוד מעט על העולם העצום שלנו).

רעיונות חלופיים לליל ל"ג לעומר

אז במקום להדליק מדורה ולעשות תחרות של מי המדורה הגבוהה ביותר ומי נשאר ער עד שעה מאוחרת יותר, ובמקום לסכן ילדים ולהביא אותם למירון בצפיפות אוכלוסין שכזו מומלץ להעביר את היום בפעילויות ערכיות, חינוכיות והכי חשוב: מהנות ומשמחות, המאפשרות זמן איכות משפחתי חשוב ביותר.

  1. מדורות: תלמדו את הילדים על האש, מתי נבראה (מוצאי שבת)? מה הסכנות הטמונות בה? היתרונות והתועלות? השימושים? מהם צבעי האש וממה מושפעים? תוכלו לתת לילדים לצייר מדורות, לצבוע, אפשר להביא דפי ציור של מדורות ולמרוח בפלסטלינה, לצבוע בגואש (זה עדיף בהרבה מאשר הדלקת מדורה אמיתית) וכד'.
  2. אפשר לתת לילדים דפי עבודה מהנים כגון: תפזורות, משחקי מילים, דפי צביעה, ציור ועוד בנושא ל"ג לעומר.
  3. חידות: ערכו למשל חידון בנושא ל"ג לעומר. כך תעבירו להם את הידע מה היה בל"ג לעומר? מה מיוחד ביום זה? למה מציינים אותו? ועוד. תוכלו לערוך להם משחק כמו שעשיתי כאן ולהתאים אותו לל"ג לעומר או להכין משחק בינגו, איש תלוי וכד'.
    ואפשר ליהנות גם מהטריק קסם המתמטי הזה, או מחידת הגמבות שהתערבבו ו/או לשאול שאלות שאלתיות
  4. מאחר של"ג לעומר חל במהלך ימי ספירת העומר וביום זה פסקו תלמידי רבי עקיבא למות, כדאי לספר להם על מה שאירע, לדון וללמוד על נושא של בין אדם לחברו, כבוד לזולת, חשיבה על האחר.. אפשר להיעזר באחד הסיפורים שהבאתי בקטגוריית סיפורים ומשלים כגון: מוכרת הקרואסונים, מעשה חסד שהציל קהילה שלמה, האוניה והחור הקטן, ועוד.
  5. לאחד מדורות כיתתיות או שכבתיות (וכך למנוע עריכת מדורות רבות, תחרותיות היכולה להביא לסכנות מיותרות וכד' כפי שציינתי לעיל). מספיק לעשות מדורה קטנה. תחשבו גם כמה זיהום אוויר היה נמנע אם רק במירון היו עורכים מדורה אחת בלבד?! מומלץ להתארגן על פעילות חווייתית מאורגנת כגון חידות, סיפורים וכד' מסביב למדורה אחת שתכלול כמה קבוצות/שכבות וכו'.
  6. אפשר לערוך משחק צלליות עם פנסים בחצר בגינה. מצלילים על אחד הקירות ובונים סיפור משעשע (ולא מפחיד..)

רעיונות ליום ל"ג לעומר

מאחר שיום ל"ג לעומר הוגדר במוסדות החינוך כיום חופש, ילדים רבים מסתובבים בחוסר מעש… או בחוסר מעש יעיל (צפייה במסכים ומשחקי מחשב למיניהם, זה לא בדיוק דבר יעיל בעיניי…) לכן חשבתי להציע לכן מס' רעיונות להעביר יום של חופשה בכיף ובניצול זמן מרבי. להלן מס' רעיונות להעסקת הילדים ביום החופשי (לאו דווקא קשורים לל"ג לעומר):

💜ל"ג לעומר שמח, בריא ובטוח!💜

הצטרפי לשיחה