סיפור – השריפה שפרצה ביער הקסום

זמן קריאה: 3 דקות תושבי היער הקסום חיו בשלווה ואחווה. פתאום בשעת צהריים מוקדמת אירע אסון נורא. שריפה פרצה. מה יקרה לחיות וליער הקסום? סיפור על אחווה, אחדות, ושמירה על הטבע

סיפור ילדים על ערבות הדדית, אחדות וחשיבות שמירה על הטבע

ביער הקסום והקטן, מתגוררים להם באחווה ושלווה בעלי חיים שונים ורבים. האריה, מלך החיות, שולט ומנהיג את נתיניו, תושבי היער הקסום, בחכמה, סבלנות וסובלנות. עובדה זו סייעה רבות לניהול הממלכה ואיפשרה לתושביה חיי כבוד ומנוחה.

הבוקר הזה, החל שקט ושליו כבכל הבקרים. הציפורים צייצו להם בשמחה ציוץ משמח. הדבורים זמזמו זמזום עליז בעודם שואבים צוף מפרחי הבר הפזורים ברחבי היער. לצידם, עפו וקפצו להם פרפרים בשלל צבעים מפרח אחד למשנהו. 

אך פתאום, בבת אחת שלוות היער הופרה. כן. אירע דבר נורא! הציפורים במרומי העצים היו הראשונות לזהות את האירוע המזעזע: שריפה פרצה בלב ליבו של היער הקסום. ליד עץ האלון הזקן!

הם החלו לצייץ בציוצים רבים כדי להודיע לכלל התושבים את ההודעה המבהילה: "סכנה! צוויץ! צוויץ! ברחו מהר! נוסו על נפשכם! צוייץ! צווייץ! הזהרו, שריפה! שריפה פרצה ליד העץ הזקן צוויץ!". כך עברו הם במעופה מהירה בכל קצוות  היער. 

עדר הצבאים דהר במהירות לכיוון היציאה מהיער. אחריהם במנוסת אימה הגיעו הארנבים והשפנים. הסנאים בעקבותיהם, מקפצים מענף לענף לברוח ממקור האש. מקור הסכנה. אך הריח והרעש החזקים של שריפת העצים הלחים ירוקי עד, היכה באפם בעוצמה וזירז את מנוסתם יותר מכל. כן. הבהלה הייתה ממשית ואיומה. 

מה יעשו החיות? לאן יברחו? הלא האש מתפשטת במהירות רבה, ועלולה היא לגרום לנזק עצום ליער הקסום הקטן והאהוב שלהן!

הרעיון האדיר והאמיץ

בתוך כל הבהלה והמהומה שנוצרה, קם ראש השקנאים וקרא לחיות היער: "אחי ורעי בעלי הכנף! עצרו! בואו נאחד כוחות ונציל את היער הקסום האהוב שלנו!  אני וחבריי השקנאים נמלא במקורנו הרחב והעמוק, מים ככל שנוכל לשאת. אותם נשפוך על האש כך נביא לכיבוי השריפה. אתם החסידות, הטוקנים, התוכיים תעזרו לנו גם. כך נצליח להציל את היער. ינשוף ושאר בעלי הכנף הקטנים – כוונו את כל החיות למקום בטוח". וכפי שהציע השקנאי, כך נעשה.

בינתיים, האריה, שישן במעורתו הנמצאת בכניסת היער, התעורר משנת הצהריים שלו לשמע הרעשים הרבים. ויצא לראות מה קורה ביער. על מה המהומה? בשניות ספורות בעזרת חוש הריח שלו הבין. במרוצה ובגבורה כיאה לתפקידו ומעמדו הרם, רץ הוא למקור האש. לוודא ולבדוק את שלום נתיניו, ולבחון דרך לכיבוי השריפה. 

תוך מרוצתו פוגש הוא בשקנאים העושים דרכם אף הם למקור השריפה. האריה החכם הבין את כוונתם ועודד אותם "המשיכו בעבודתכם החשובה אתם מצילים את היער, מצילים את כולנו! אחזור לסייע לכם במאמץ החשוב!"

האריה מגיע ללב ליבה של השריפה וקורא לחיות שאולי נותרו במקום: "האם ישנם תושבים נוספים? נתיניי האהובים אם מישהו מכם נמצא כאן, צאו מהר באתי לעזרתכם". מס' חיות בודדות יוצאות לכיוונו. היו אלה בני משפחת הצבים. שחששו לנסות לברוח עקב הילוכם האיטי והעדיפו להישאר במקומם, ראשם מוכנס בשריונם מאובנים מפחד. העלה האריה את הצבים על גבו והביא אותם למקום כינוסם של שאר חיות היער. שם, מצווה על מנהיג הצבאים לשמור על בעלי החיים. כל חיה וחיה עשתה ככל יכולתה כדי להרגיע, לעזור ולעודד את מי שזקוק. 
כשראה האריה שהמצב במקום תחת שליטה, דהר יחד עם בעלי חיים נוספים לגלול אבנים לגידור מקום השריפה. כך מנעו מהאש להתפשט. 

השקנאים יחד עם הטוקנים, החסידות, התוכים, ועופות נוספים המשיכו במלא המרץ במילוי מי המעיין ושפיכתם על האש, וסביבותיה. 

ההצלה הגדולה

בכוחות משותפים וכבירים, בעוצמה ובגבורה גדולה הצליחו חיות היער לנצח את האש ולהביא לכיבויה המלא. השמועה עברה במהירות הבזק תודות לכל בעלי הכנף.

לבקשת מלכם הנערץ, חיות היער כולן הגיעו למקום השריפה. במקום זה, ביקש האריה להודות לכל החיות על תושייתם הגדולה שהביאה להצלה הגדולה.
בראש ובראשונה הודה לראש השקנאים על רעיונו האדיר לכיבוי השריפה בביצוע משותף יוצא מן הכלל של העופות הנוספים.
כמו כן, הודה לכל חיה וחיה על תפקידה. גם לאלו שישבו במנוחה ונתנו לשאר החיות לפעול ללא הפרעה. 

המלך, ביקש גם לבחון את ההרס והנזק שנגרם, לבדוק בשל מה פרצה השריפה ולהפיק לקחים לפעולה לפעם הבאה שלא תהיה. לאחר דיון ושיח קצר עם החיות, עלו המסקנות הבאות: 

  1. בני אדם ערכו סעודה במעמקי היער. הם הבעירו אש אך לא דאגו לכיבויה המלא. הגחלים שהיו עוד חמים ובוערים קמעא בצירוף בקבוק זכוכית שנותר זרוק במקום תחת השמש היוקדת, גרמו לשריפה.
  2. הנזק שנגרם : עץ האלון, בן 190 שנה נשרף ולידו מס' עצים צעירים, חלק מהדשא ופרחי הלילך הסגולים. 
  3. אודות לתושייתם, למהירות תגובתם של השקנאים ועזרתם הרבה של כלל בעלי החיים, ובתוכם האריה שהציל את משפחת הצבים, לא היו נזקים נוספים לא פגיעות בנפש ולא ברכוש.

מוסר השכל והפעלה לילדים

אני חושבת שמוסר ההשכל ברור ומובן. מסיפור זה אפשר לדלות נושאים רבים לשיח ודיון עם ילדים, נוער ומבוגרים. להלן מס' רעיונות להפעלה ודיון עם הילדים:

  1. לאחר הקראת הסיפור לילדים, בקשו מהם לעצום עיניים ולנסות לדמיין את היער הקסום. על שלל החיות, הצמחים וכל מה שיש בתוכו.
  2. הביאו להם דף, עיפרון וכלי צביעה. בקשו מהם לצייר ולצבוע את היער לפני השריפה. ולאחר מכן לסמן על הדף את מיקום השריפה ואת שאירע.
  3. שוחחו על תפקודם של החיות השונות המתוארות בסיפור.
  4. שוחחו גם על הרגשות, המחשבות והתחושות שהסיפור עורר בילדים.
  5. תוכלנה גם לשוחח על המסר החשוב הנוסף שלוקחים הילדים מהסיפור: מה גורם לשריפה? כיצד ננהג בטבע? וכו'..

להתראות בסיפור הבא!

💜 אם הפוסט עזר לך, הגיבי, שתפי והעבירי הלאה… אולי הוא יביא תועלת לנשים ואימהות נוספות … 💜

הצטרפי לשיחה

4 תגובות

הירשמי לניוזלטר שלי

שלום לך
נעים להכיר
:-)

הירשמי לקבלת תוכן מדהים לתיבת הדואר הנכנס, פעם בשבוע.

אני לא שולחת ספאם!