סיפור האהבה שבלב

משל על אהבה שאינה תלויה בדבר

הבן איש חי זצ"ל בספרו "ברכת חיים", על הפטרת תרומה, מביא סיפור נפלא. הסיפור מדבר על מלך שביקש ללמד את בנו הנסיך, עוד לפני שימלוך, את החכמה היקרה בעולם. שכתבתי את הסיפור והבאתי בסופו מוסר השכל ורעיונות להפעלה וליצירה.
הסיפור, יכול להיות נפלא גם כסיפור לפני השינה לילדים, גם כסיפור לפני פעילות חברתית בבית ספר, כזמן איכות של אמא וילדיה…

תיהנו!

בקשה מלכותית

משל למלך שהיה לו בן יחיד וחכם. רצה המלך שבנו זה יירש אותו בבוא הזמן. לשם כך, רצה להכינו למלוכה ולמנהיגות וציווה עליו ללכת ללמוד חכמות העולם. "בני היקר, מחמד עיני, סע ברחבי העולם, ולך לך, ללמוד את כל חוכמות העולם, שפות שונות, דרך ארץ ותבונה כך תהיה מושלם בכל ומוכן וראוי למלוכה". "אבי מלכי, לעונג יהיה לי לצאת וללמוד כבקשתך. אני מיד מתארגן ויוצא לדרך. תודה אבי".

הלך הבן לחדרו, הכין תיק עם צידה לדרך ויצא משערי הארמון. הפרידה הייתה מרגשת אך מבעד לדמעות, תקווה, והתרגשות עצומה מילאו את עיני המלך והנסיך. בתחושת שליחות יצא הנסיך מפתח הארמון והחל את צעדיו הראשוניים בדרך לרכישת השכלה והחכמות הגדולות בעולם.

מבחנו של המלך

לאחר מסע ארוך ומייגע, הגיע הנסיך לאחת המדינות. מבלי להמתין ולאבד אף רגע, נכנס בשערי הספרייה הלאומית. שם ישב יומם וליל. עד שעות מאוחרות, לקרא, ללמוד, לחקור לדרוש בספרים עתיקי יומין ועתירי חכמה ומוסר. ישב וסיכם, חשב, תכנן ושינן. יום ועוד יום, חודש אחרי חודש. הלך והתייעץ עם מומחים, עם פרופסורים גדולים למד מעמיתים שונים. ולאחר חמש שנות לימוד אינטנסיביות, הרגיש הנסיך שהנה הוא מוכן לחזור חזרה לארמון.
בהתרגשות ושמחה גדולה מהולות בגעגוע להוריו ולביתו, חזר בצעד נמרץ הנסיך היקר לארמון אביו המלך.

"שלום עליך בני הנסיך היקר, חיכינו לבואך, מאז הודעת לנו שאתה בדרכך חזרה הביתה, שמחנו והתרגשנו מאוד. הנה ראה מסביבך, כולם לבושים בבגדי חג, הארמון קושט לכבודך, לקבל את פניך.. " "שלום אבי מלכי, ותודה על קבלת הפנים המכובדת והמרגשת כל כך. אכן זמן רב לא הייתי כאן, אבל למדתי היטב אבא. והריני כעת מוכן".
"מיד אבחן אותך בני היקר. אנא השב לי על שאלתי הראשונה:
"מי אביך?"
"אתה אדוני, אבי ומלכי" השיב הבן,
ומי אחיך?"
"אינני מכירו שכן הנני בן יחיד. כך לפחות יצאתי מהארמון לפני חמש שנים. ואם נולד לי אח במהלך שנות היעדרותי, לא נודע לי על כך". ענה הבן לאביו.
"בני, חזור למקום לימודך כי לא השלמת את כל הידע הדרוש לך". ביקש המלך.

בחזרה לבית הלימוד ולמבחן המלך

והבן הודה לאביו ויצא בשנית מהארמון. הפעם יציאתו הייתה מהוססת יותר. אפוף מחשבות יצא הנסיך מהארמון. "כיוונתי לדעתו של אביו בשאלתו הראשונה, אך מדוע לא השבתי נכון על שאלתו השניה? הרי מה היה לי להשיב לו? הנני בן יחיד ואין לי אח? כנראה שאין הדברים כפשוטם. אחזור לספריה הגדולה ואחקור את השאלה הזו עד שאמצא לה תשובה".

וכך אכן עשה הנסיך. באחד הימים, בעודו יושב ולומד, קרא הנסיך משפט מלא תובנות: " לעולם ישתדל האדם לקנות לו אדם אהוב כמו אח ואם לא השיג קנין זה הוא חסר הרבה בעולם הזה כי יש בזה צורך לאדם יותר מקנית נכסים שדות וכרמים". הסיק מכך הבן את המסקנה המתבקשת: "כנראה שאביו התכוון לכך שאמצא לי אהוב שיחשב לי כמו אח.. ומי אהוב יותר מאבי? אחזור אליו ואומר לו שהוא אהובי כמו אח…"

חזר הנסיך בזריזות לארמון ושוב התקבל בזרועות פתוחות ובקבלת פנים מרגשת ומכובדת. המתין הבן הנסיך לשאלתו של האב וזו לא אחרה מלהגיע.
"מי אביך?" שאלו שוב המלך,
"אתה אדוני, אבי ומלכי". ענה הבן.
"ומי אחיך?" שאל המלך
"אתה אדוני" השיב הבן.
"שוב למקום לימודך כי עדיין חסרה לך השכלה והגעת עד חצי התשובה.." כזו הייתה תשובתו של המלך…

יצא הבן מהארמון בפעם השלישית וחשב עוד ועוד "מה יכולה להיות התשובה לשאלתו של אבי המלך? אני מרגיש שאני בכיוון הנכון…משהו כנראה לא היה מספיק מדויק. אז ברור לי שאחי הוא לא אחי ממש, אך לא יכול להיות אבי. אז מי כן? אמשיך לחפש ולעיין בספרים. אולי אמצא תשובה לשאלה הזו". וממחשבה למעשה. נכנס הנסיך לספרייה הגדולה, שם חיפש וחיפש אך טרם מצא. "לא יכול להיות שלא אמצא תשובה.. אני כנראה לא מחפש במקום הנכון. או שאולי אני עייף מדי.. כל יום אני יושב ולומד, קורא ומתבונן בשורות, בספרים בכתבים עתיקים עד השעות הקטנות של הלילה… אצא לסיבוב קצר בעיר. לנשום קצת אוויר צח ולהחליף כוחות ואנרגיות".

תובנה חשובה בבית האומן

יצא הנסיך לטייל. בטיולו עבר בין חנויות ודוכנים שונים. לאחר מס' דק' הליכה, חלון ראווה אחד צד את עיניו " וואו! מדהים, אלך לראות מקרוב".
מתקרב הנסיך לחנות, סוקר בהתפעלות את הפריטים המוצגים בחלון הראווה ונכנס לשאול את המוכר: "שלום לך אדוני, אני רוצה לקנות את הציפור הקטנה הזו, מה מחירה אדוני?". "שלום לך בחור צעיר, הציפור הזו תעלה לך 10 מטבעות זהב".
"מה?" הזדעק הנסיך, "עשר מטבעות זהב לציפור קטנה כזו? אבל ציפור כזו נמכרת בשוק במטבע אחד בלבד, למה תבקש פי עשר ממחירה?" לא הבין הנסיך.

השיב לו האומן: "בחור יקר, הציפור הנמכרת בדינר אחד, מעשה שמיים היא, איש לא טרח ליצור אותה.. ה' בראה. יש עוד אינספור ציפורים מסוגה ברחבי העיר, הארץ ובכלל בעולם. אבל הציפור הזו שאתה רואה אצלי, אני עשיתי אותה. גילפתי אותה מהעץ שאתה רואה ממולך. ישבתי וטרחתי שעות רבות ימים רבים כדי ליצור אותה למופת. השקעתי מחשבה, מאמצים רבים והיא כמובן נדירה, כיון שיש לי רק אותה. עכשיו מבין אתה מדוע היא עולה עשר מטבעות זהב?".
השיב הנסיך: "כן אני בהחלט מבין, אקנה אותה. אני מוכרח לומר שגילופי העץ שלך מרהיבים למדי! לא ראיתי דבר כזה מימי. היצירות שלך נראות אמתיות כל כך! והצבעים. מדהימים להפליא! תודה לך שמחתי לקנות אצלך ולשוחח איתך". ענה לו האומן: "על לא דבר בחור יקר, תודה על המילים החמות שלך, שמח שרכשת אצלי כל טוב שיהיה לך!".

יצא הנסיך מהחנות עם ציפור העץ הגלופה שרכש זה עתה ובמוחו מחשבות רבות. "אני חושב שעליתי על נקודה חשובה… הציפור הטבעית, נמכרת בזול, הציפור הגלופה, זו שהושקעו בה מאמצים רבים, נמכרת ביוקר רב. אני חושב שהבנתי!" התלהב הנסיך מעצמו. " אבי כנראה מתכוון לכך שיהיה לי אדם אהוב, זר, אחד שאיננו מבני משפחתי ואוהב אותו כמו אח. וזה החידוש בדיוק כמו עם הציפור הגלופה. היא חידוש עצום בעולם שלא היה קיים לפניכן. אהבתי לאבי הינה טבעית, מטבע הבריאה שה' טבע בעולמו ולכן אבי לא אהב את תשובתי הקודמת שאמרתי שהוא אחי. הוא רוצה שיהיה לי חבר זר, שאעשהו כאחי".

אהבת חברים

חזר הבן למקום לימודו והתיידד עם אחד הלומדים שם. הידידות שלהם הפכה עם הזמן לידידות עמוקה וחזקה. הם אהבו זה את זה, דאגו אחד לשני, למדו יחד חכמות נפלאות. והנה הגיע הרגע שבו החליט הנסיך לחזור לביתו, לארמון. בארמון חיכה לו המלך בשמחה ובכיליון עיניים. לאחר דברי חיבה וארוחה קלה, המשיך הנסיך את המבחן של אביו.
"מי אביך?" שאל המלך
"אתה אדוני אבי ומלכי" השיב הנסיך.
"ומי אחיך?" שאל המלך. הנסיך ציין את שמו של חברו ידידו הטוב האהוב עליו כאח.
"והיכן הוא יושב?" המשיך המלך לשאול. כאן הנסיך ציין את עיר מגורי חברו.
ענה לו המלך "שוב למקום לימודך, עדיין חסרה לך החכמה הגדולה שלה אני מצפה".

התבייש הבן ששוב כשל אך שמח על שהתקדם. הבין שכיוון לדעתו של אביו באשר לחבר. שגיאתו הייתה במקום שהות החבר. והבין שיש דבר נוסף שעליו ללמוד ולהבין. חזר הבן למקום לימודו בפעם הרביעית, נפגש שוב עם חברו והמשיכו יחדיו ללמוד.

מבחן הטיסה

בין יתר החכמות, למדו הנסיך וחברו להטיס מטוס. לאחר זמן לימוד ממושך והתנסויות, נתבקשו השניים לערוך מבחן טיסה. בן המלך למד בעל פה את כללי הניווט, הפעלת המטוס וכל חלקיו ידע והכיר על בורים. חברו של הנסיך, לעומתו היה זקוק לספרים אותם לקח איתו. סכמו השניים את נקודת הנחיתה בה ייפגשו וכל אחד יצא לעבר כלי הטיס שלו.

הנסיך עלה למטוס והמריא למרומים בקלות, ערך סיבוב אחד ושניים והמשיך בדרכו. חברו התקשה מעט בהמראה אך בסופה, הצליח ועלה מעלה מעלה. בזמנים ההם המטוסים, האווירונים, היו פתוחים ללא גג, ללא חלונות. ולאחר שערך את הסיבוב הנדרש, התעופף הספר ונפל אי שם … החבר האומלל לא ידע את נפשו "מה אני עושה עכשיו בלי הספר??? איך אצליח להנחית את הכלי הזה לקרקע במקום שקבענו? איך אני ממשיך מכאן אמאלה…" איכשהו ניסה המסכן להסתדר, לנווט את המטוס ישר אך לא זכר על אילו כפתורים ללחוץ ומה לעשות? ואיפה הוא בכלל? ולאיזה כיוון לטוס?

הסתבכות במטוס

לאחר זמן טיסה מסוים, הסתבך בטיסה, המנוע התקלקל והוא קפץ מהמטוס במצנח להצלת חייו. איכשהו, צנח איפשהו רחוק מאוד ממקום המפגש. לא היה לו מושג היכן הוא נמצא בכלל, ומה יעשה עכשיו. הוא היה עייף, תשוש, רעב, צמא. מרחוק ראה את מטוסו, או יותר נכון שברי המטוס שהיה לו… הבין שניצל בנס הודה לה' והחליט ללכת להתקדם. למזלו על הקרקע הכיר קצת יותר את כיווני הרוח. והבין שעליו ללכת דרומה. הוא התקדם עוד ועוד, והנה ראה שלטים מקום ישוב. הלילה ירד, הוא נעצר לנוח לישון בצד הדרך באיזו פינה שקטה. למחרת בבוקר, עם אור השחר, המשיך בדרכו. הוא היה כבר ממש חלש, רעב מאוד, צמא ועייף אך המשיך ללכת כי הבין שהוא בדרך הנכונה.

והנה לאחר הליכה ממושכת נוספת, הוא רואה מרחוק דמות מוכרת, בכוחות אחרונים מאיץ את צעדיו והדמות מתקרבת בריצה לעברו. "חברי היקר, איפה היית? חיפשתי אותך בכל מקום, חיכיתי לך וחיכיתי ולא הגעת למקום, חששתי שקרה לך משהו, אבל מה אני מדבר תראה איך אתה נראה, בוא תשב כאן תנוח קח מים תשתה קצת לאט לאט יש איתי מעט אוכל אתן לך". והנסיך, שמצא את חברו האהוב, השקה והאכיל אותו וב"ה החבר התחיל להרגיש יותר טוב. כוחות חדשים ננסכו בו. "תודה לך נסיך חבר יקר שלי, תודה הצלת אותי ממש…אספר לך מה שקרה לי".וכאן התחיל לספר החבר לנסיך את כל הקורות אותו מרגע ההמראה.

תובנה מרתקת

הנסיך קפץ מהתרגשות הוא הבין את כוונת אביו! שיתף הנסיך את חברו הטוב במבחן שערך לו אביו, ויחד הבינו את התשובה. מה שנמצא אצלך בלב, לעולם יישאר. איש לא יוכל לגזול אותו ממך. אבל אם החכמה נמצאת בספר, אם הלך הספר- הלכה החכמה. ולכן החכמה, כמו החבר, צריכים להיות שמורים בלב. ואם האהבה תהיה שמורה בלב האדם – אזי לא תוכל לצאת ממנו ויהי מה. אם האהבה תלויה בדבר, היא עלולה ללכת כשיתבטל הדבר. אך אהבה עמוקה, שאיננה תלויה בדבר, לא תתבטל לעולם. אהבת האנשים האמתית צריכה להיות דומה לאחווה- לקשר בין אח לאחיו. שתהיה חזקה ולא תפול, ולא תופר, ולא תתנתק לעולם. תהיה אהבה זו שמורה ומוגנת לנצח כדבר במונח ושמור בלב האדם.

חזר הבן לארמון בהרגשה נפלאה. הוא הרגיש שהוא הצליח. שהשיג את החכמה שבשלה יצא ללמוד במשך שנים…
ובארמון ההתרגשות עולה על גדותיה, הנסיך חוזר הביתה וממכתבו נראה שהפעם הוא אכן הצליח במשימה.

פוגש הבן את אביו המלך, מתחבקים, מנשקים זה את זה, מספרים חוויות אחד לשני ומיד מתחיל המבחן. המלך שואל והבן משיב.
"מי אביך?" שאל המלך
"אתה אדוני אבי ומלכי" השיב הנסיך.
"ומי אחיך?" שאל המלך. הנסיך ציין את שמו של חברו ידידו הטוב האהוב עליו כאח.
"והיכן הוא יושב?" המשיך המלך לשאול.
ענה לו הבן בשמחה " בתוך ליבי הוא יושב".
שמח המלך שמחה גדולה "אכן, החכמת בני היקר! אני שמח שהצלחת במשימה והנך ראוי למלוכה!
בדקת אותו המלך בחכמות נוספות, בנימוסים ודרך ארץ השייכים למלכים. בתרועות וחצוצרות, בשמחה ובאהבה גדולה, הכריז המלך קבל עם ועדה על מינוי הנסיך כיורש העצר המלכותי.

סיכום ומוסר השכל

אז מה למדנו מהסיפור המרתק הזה? וואו, סיפורי מלכים ונסיכים, סיפורים מלאים בחכמת חיים…הנותנים לנו קצת תחושה של פעם.. תחושת רוממות כזו של חיים שהיו ולא ישובו… ואנחנו את הלקחים נפיק ונשתדל ליישם כדי שיהיו לנו חברויות טובות יותר, קשר טוב יותר עם בן הזוג, הבעל, האחות, האח, החברה…

עמידה ביעדים, בלי להתייאש – אם יש לכן משימה חשובה לכן – עשו הכל כדי להשיג את המטרה ולהגיע ליעד. תחפשו את המניע שלכן לדבר ותצליחו.
חשיבות הלימוד וההתפתחות האישית – בכל זמן ובכל עת חשוב ללמוד, להתפתח, עוד ועוד.
חשיבה והתבוננות ממה שקורה לנו בחיים – אל תעבירו ככה סתם את החיים. התבוננו במה שקורה אתכן. תוכלו להפיק מזה הרבה..
אהבה שאיננה תלויה בדבר – זו נקודת הסיפור. לאחר שהנסיך הבין את הנקודה, הצליח לבנות מערכת יחסים חברית, הבנויה בתשתיות הלב, אז היה ראוי למלוכה. תזכרו תמיד, שכשאוהבים משהו אהבת נפש, אהבה אמיתית, כמו אמא שאוהבת את ילדיה, שום דבר בעולם לא יוכל להוריד את האהבה הזו. לא נקבל שום לשון הרע, שום רכילות, לא מילה רעה, שאחרים יגידו על הילדים שלנו…נרצה רק בטובתם ולעשות הכל שיהיה להם הכי טוב בעולם…כזו צריכה להיות האהבה שלנו אחת לשניה… או אז תהיה אחדות בעם..ויהיה טוב בעולם…
אפשר להרחיב ולפתח את הסיפור הזה לנושאים ותכנים נוספים , להאריך יותר ולקיים דיון מרתק עם הילדים..

הפעלות ויצירות עם ילדים סביב הסיפור

להלן רעיונות ליצירה ופעולה:

ספרו את הסיפור בשלבים ושאלו את הילדים את אותן שאלות ששאל המלך לפני מתן תשובת הנסיך. תנו להם לחשוב בעצמם על תשובות אפשריות ומה הם היו עושים במקום הנסיך
לאיזו דמות מהסיפור הנכם מתחברים?
ציירו ציור או בטאו באמצעים אומנותיים כלשהם סצנה אחת מהסיפור.
מה דעתכם לתשובת האומן בעניין הציפור?
הנסיך עבר מבחן מורכב, איך הנכם נערכים לקראת מבחן?
פתחו דיון בנושא חברות ושמעו מהילדים כיצד הם תופסים את המושג חברות, כיצד מתבטאת חברות, מה הם עושים כדי לקדם חברויות? לשמר? אפשר לעשות ממש מערך שיעור חברתי שלם סביב נושא החברות.
בסיפור אפשר לראות רגשות שונים שעולים… ציינו אילו רגשות זיהיתם? איך אתם הייתם מרגישים? חושבים? פועלים? איך אתם מרגישים כלפי בני משפחתכם?
לב רגשות– אפשר לבצע את יצירת לב רגשות אך במקום רגשות, לבחור תכנים אחרים כגון דמויות, תכונות, ידיעות השמורות אצלכם בלב. ובדקו כמה מקום תופס כל דבר בלב….
שחקו בדוקים ולמדו את הילדים מוסר משלים לסיפור הזה
תוכלו להיכנס ל ילדים לראות רעיונות נוספים ליצירות ומשחקים שתוכלו לחבר לנושא חברות ולפתח את היחסים המשפחתיים/החברתיים בבית/בכיתה.

קריאה נוספת בתחום החברות

מאחלת לכולכן קשרים חברתיים טובים וחזקים!