זמן קריאה: 4 דקות משל לעכבר קטן שחיפש מחיה, ולאחר חיפוש מייגע מצא בית בחווה קטנה. אך ישנה מלכודת אימתנית! מה יעשה העכבר הקטן? ייכנס? משל נפלא על חשיבות העזרה ההדדית. תיהנו!

משל נפלא על חשיבות העזרה ההדדית

היו היה עכבר אפור, קטן וצנום. חיפש העכבר מזון בכל הסביבה. חיפש העכבר ומצא: בית קטן בחווה. היה זה בית עץ ישן נושן, עם חווה קטנה ובה חיות חווה בודדות: תרגול, כבש ופרה. חשב העכבר לעצמו כי אם ישנן חיות חווה, לבטח יש גם בני אדם, ואם יש בני אדם לבטח יש מזון מתאים עבורו.

התבונן סביבו העכבר הקטן. התבונן סביב בית העץ הישן נושן. חיפש הוא פתח קטנטן דרכו יוכל להשתחל ולחדור פנימה לבית העץ הישן נושן. והנה, סוף סוף לאחר דקות ספורות שנראו בעיניו כנצח, גילה העכבר פתח יאה ונאה. ביקש לחדור דרכו אך נעצר בפתע. לא. הוא לא יכול להיכנס לבית העץ הישן נושן.

זה הפתח היחיד בבית, אך מעברו השני, בבית פנימה, ישנה מלכודת עכברים אימתנית. מה יעשה העכבר הקטן? ייכנס? לא הוא עלול להיתפש במלכודת ולמות בה.
ואם לא ייכנס? אז לבטח ימות ברעב… מזה זמן רב לא בא כל מזון לפיו. חשב עוד העכבר הקטן וחשש נוסף מילא את ליבו. בני האדם.
חשש הוא מאוד מהם פן ימצאו אותו ויכו אותו במקל המטאטא שלהם. על כן רצה בכל מאודו להיכנס לבית העץ הקטן לחפש מזון ולברוח חזרה למאורתו הנעימה.
הוא מביט שוב סביבו לא אין בני אדם כרגע, רק חיות החווה רובצות להן בנחת תחת השמש האביבית הנעימה. ולא אין פתח נוסף לבית העץ הקטן הישן נושן.

מה יעשה העכבר הקטן? יחפש בית אחר? יבקש את עזרת החיות?

העכבר פונה לעזרה

מחליט העכבר הקטן לפנות לעזרת חיות החווה ומתחיל בתרנגול. פונה הוא אליו ומבקש:
"תרנגול תרנגול, אני צריך את עזרתך הדחופה. בבקשה עזור לי להיכנס לבית העץ הישן נושן, כך אוכל למצוא לי מחיה כלשהי. אני רעב נורא. ואתה הרי גר כאן תרנגול, ומכיר אתה כאן את הכל. כל שאני מבקש הוא שתיכנס בבקשה לבית ועם רגלך דחוף את המלכודת. כך אוכל להיכנס, לחפש מזון בזריזות ולברוח בלי שיראוני בני האדם".
משיב לו התרנגול: "אני מצטער נורא, אבל לא אוכל להיות לך לעזרה. אני מפחד מדי. אולי אפול אני במלכודת ורגלי תיתפש ותיכרת? לא. לא אוכל לעזור לך, תפנה למישהו אחר".

העכבר הקטן מאוכזב מאוד, ומביט בעיניו הגדולות במזון הרב שיש לתרנגול. הוא שומע את קרקורי בטנו הגדלים ו – לא. הוא לא מתייאש ופונה לכבש.
"כבש כבש! אתה גדול וחזק. אולי תסייע לי? היכנס לבית העץ הישן נושן, וברגלך תדחוף את המלכודת. כך אוכל להשתחל פנימה ואמצא לי אוכל לשובע בלי סכנה".
משיב לו הכבש בטון נוקשה: "סלח לי עכבר קטן אבל לך לך לחיה אחרת. אתה רואה שאני לועס עכשיו עשב רך, טעים ומזין. אני עסוק מאוד. לכן, לא אוכל להיענות לבקשתך".

ליבו הקטן של העכבר, התמלא בעצב עמוק. אבל הוא לא התייאש. הוא מחליט לפנות לפרה: "פרה פרה התוכלי לסייע לי להיכנס לבית ולמצא לי מזון? אני רעב נורא.. ובבית יש מלכודת נוראה.. אם תיכנסי לבית, תצליחי בוודאי בעזרת הפרסות החזקות שלך לשבור את המלכודת".
והפרה מסרבת מיד וטוענת "נכון, יש לי פרסות חזקות מאוד. אבל אני ביחסים טובים עם בעל הבית. אני לא רוצה להפריע לו בתכנוניו. יש לי מספיק בעיות משל עצמי, אז לך לך למישהו אחר"… והפרה ממשיכה לרבוץ על הדשא הרך וממלמלת לעצמה "שכל אחד ידאג לעצמו".

העכבר עצוב עד עמקי נפשו הקטן. "איך יתכן? אף חיה לא מעוניינת לעזור לי? אני רעב מאוד… אפילו אינן מציעות לי לאכול איתן… אמשיך לחפש מזון במקום אחר".

המלכודת

הבוקר האיר, בעלת החווה קמה משנתה ומתחילה את עבודת יומה. ולגודל זוועתה רואה היא כי במלכודת העכברים נתפש נחש. נחש גדול ומזעזע. היא מתקרבת כדי לחלצו משם בחשבה שהוא מת. אך, לא. הנחש לא היה מת עדיין. איך שהתקרבה אליו, הכיש אותה הנחש והיא נפלה אחורנית, מעולפת. לשמע החבטה העזה, מגיע חיש מהר בעלה, בעל החווה. הוא רואה את המחזה מזעיק מיד את כוחות ההצלה של הכפר ולוכד נחשים מדופלם. כל אחד מבצע את תפקידו בצורה הטובה ביותר.
לוכד הנחשים מטפל בנחש ומסלק אותו מהבית. והאישה נלקחת בידי צוות הרופאים לבית החולים. שם, מעניקים לה טיפול רפואי ראשוני מציל חיים וממשיכים להזריק לה זריקות שונות כדי להוציא את הארס שנכנס בגופה עם הכשת הנחש.

לאחר יומיים בבית החולים, במצבה של האישה חל שיפור ניכר והרופאים מורים לבעלה: "אשתך יצאה מכלל סכנה. אתם יכולים לחזור הביתה ולהמשיך בטיפול ביתי. אשתך צריכה לנוח הרבה, לקחת שני כדורים ליום ולאכול מרק עוף טרי".

ההחלמה

האישה ובעלה חוזרים לביתם הישן נושן. האישה שוכבת במיטתה ונחה. הבעל לוקח את התרנגול ומכין ממנו מרק עוף בריא ומזין.
האישה עייפה וחלשה, ונשות הכפר השכנות החביבות, מגיעות אליה לבקרה ולסעוד אותה. הן מארגנות את הבית, דואגות לכביסה ולכל מה שצריך. הבעל שרואה את כמות הנשים שבאות לעזרתם, מבין שעליו לכלכל אותן. והוא מכין מהכבש מעדנים רבים לכל נשות הכפר למשך ימים אחדים ובכך מודה הוא להן על עזרתן הרבה עבורם.
והנה לאחר שבועיים של מחלה, האישה נרפאה כליל. היא חזרה לכוחותיה הראשוניים. בראותו את אשתו חוזרת לתפקודה, שמח בעלה עד מאוד ומחליט לערוך סעודת הודיה לרגל החלמתה.

מזמין הוא את כל תושבי הכפר. לרגל המאורע המשמח הוא דואג לבשר רב. לכן, הולך הוא לרפת ומהפרה עושה האיש סעודה ענקית ממנה נהנים כל השכנים.

וכך, בחווה הקטנה נותרים בעל החווה ואשתו ו ???נכון, העכבר האפור, הצנום והקטן.
העכבר חזר בינתיים לבית העץ הישן נושן. ואם דאגתם למצבו?? הרי שהעכבר הקטן – אין מאושר ממנו. הוא אכל לשובע נפשו בכל ימי החלמתה של האישה והמסיבה הענקית שערכו לכבודה כדי להודות למי שעזר לאישה בימי חולייה… וכמובן המלכודת נעלמה…

מוסר השכל

נשים, אימהות יקרות, כמה חכמת חיים נוכל לקחת מסיפור קטן זה… אני משאירה לכן לחשוב על כך ומציעה לכן לשתף את ילדיכן לדיון…

להלן מס' שאלות מנחות לדיון:

  • תארו את הדמויות השונות ואם אפשר ציירו אותן.
  • מה הייתם עושים במקום העכבר?
  • כיצד הייתם פועלים במקום התרנגול? הכבש? הפרה?
  • לו הייתם נפגשים עם נחש מה היה עליכם לעשות?
  • מה למדתם מדרך פעולתו של בעל החווה? (מדוע שם את המלכודת? מדוע דווקא שם? מה היה יכול לעשות במקום? איך פעל בראותו את אשתו מעולפת?
  • מה למדתם מהסיפור?

הרחיבו עם הילדים את מוסר ההשכל, שיביאו דוגמאות לתפקודם החיובי והשלילי במקרים שונים של חייהם..

הערה חשובה – את המשל הזה שמעתי מפיו של הרב רחמים אנקרי, רב המעביר שיעורים לקהל יהודי צרפתי ואני שכתבתי אותו לעברית בשינויים קלים מאוד.

אם אהבתן את הסיפור, שתפו אותו הלאה לנשים נוספות יתכן שהסיפור הקטן הזה יהיה להן ו/ או לילדיהן לעזר ולהשראה לחייהן…

מוזמנות להשאיר לי תגובות מתחת לפוסט !

הצטרפי לשיחה

הירשמי לניוזלטר שלי

שלום לך
נעים להכיר
:-)

הירשמי לקבלת תוכן מדהים לתיבת הדואר הנכנס, פעם בשבוע.

אני לא שולחת ספאם!