שכן טוב בגן עדן

סיפור עם הרבה מוסר השכל לחיים

אחד הסיפורים – מדרשים- המרגשים ביותר שקראתי… הוא אומנם סיפור מפורסם ומוכר, אך תמיד נעים וטוב לקרא אותו שוב, ולדון עליו.. כי יש הרבה מאוד מה לדבר וללמוד ממנו גם לנו כמבוגרות וגם לילדים שלנו. את המדרש העתקתי מתוך ספר מעשיות לרבינו ניסים. מעצמי כתבתי הסברי מילים וכמובן את השאלות ונקודות לדיון ולמחשבה.

קריאה מהנה!

חלומו של החסיד

"ויהי איש תלמיד-חכם, חסיד ועניו. ויבקש מה' להודיעו מי יהיה אחד מחבריו בעולם הבא? ויצום ימים רבים והרבה תפילה ותחנונים עד שנאמר לו בחלום הלילה: "פלוני הקצב מחבריך". וייקץ (התעורר) משנתו דואג ונאנח, סר וזעף. ויחזיר שנית להתענות ולחלות (להתפלל) את פני ה', ויאמר לו בחלום: "כבר הודעתיך שחברך הוא בעולם הבא פלוני הקצב". כשומעו דבר זה נדהם ונאנח ויבכה בכי גדול על דבר זה. וישמע קול קורא מהשמיים: "לולא שאתה חסיד ויש בך מעשים טובים כי בן מות אתה (אם לא היית חסיד בעל מעשים טובים היית צריך למות), ומדוע חרה לך על שאמרתי לך שהקצב הוא מחבריך? הידעת את אשר עשה הקצב מעשים טובים שלא יוכל כל אדם לעשות ומעלתו מעלה גדולה בעולם הבא."

החסיד פוגש את הקצב

"ויקם התלמיד-חכם בבוקר וישכם לחנות הקצב (הגיע לקצביה) וייתן לו שלום וישב עמו ויאמר לו: "רצוני שתודיעני מעשיך וחסדיך בעולמך". ויאמר לו: "אדוני, אתה רואה מלאכתי, וממה שארוויח אני נותן החצי לצדקה, ומהחצי אני מפרנס את נפשי ונפשות בני ביתי". ויאמר לו התלמיד חכם: "אנשים רבים נותנים צדקה יותר מזה, אבל הודיעני אם עשית דבר גדול שלא יוכל לעשות כל אדם".

ויחריש (שתק) הקצב שעה גדולה (זמן רב), ויאמר לו: "אדוני, זכרתי דבר שעשיתי היום כמה שנים (לפני כמה שנים)". ויאמר לו: "מה היה הדבר?" ויאמר: "הייתי מתעסק במלאכתי יום ויומיים והנה אורחת (שיירה) גויים באה וכמה שבויים בה, וביניהם נערה קטנה, בוכה במר נפש. ואקרב אליה ואומר לה: 'בתי למה תבכי ולמה תצעקי?' ותאמר לי: 'אדוני, אני יהודית ואני מפחדת שמא יוציאני הגויים האלה מכלל ישראל, והיה רצוני לצאת למקום יהודים שיפדוני מיד הערלים (הגויים).".

וכשמעי דבריה, הרך לבבי וחמלתי עליה ואומר לה: 'החרישי (היי בשקט) ואמצי לך (התגברי) כי אני אפדך.' ואלך לאדוניה ואקנה אותה בדמים הרבה ואביא בדמיה יותר מממוני. [כלומר, פדה אותה, שילם עבורה בהרבה כסף, יותר ממה שהיה ביכולתו לתת לפי מצבו].

לקראת חתן וכלה

והיתה הנערה בת י"ב שנים והבאתיה לביתי והלבשתיה עד שבגרה. ויהי לי בן יחיד מאחד ועשרים שנה (בן 21). ויהי היום דיברתי עמו בסתר ופייסתיו בדבר תחנונים ואומר לו: "בני, קבל עצתי ועשה מצוותי ומלא רצוני למען ייטב לך בעולם הזה ובעולם הבא.' ויאמר לי: 'אבי, אמור מה שתרצה, כי לא אסיר ממצוותיך ימין ושמאל.' ואומר לו: 'רצוני שתישא את הנערה הזאת לאשה, ואני אתן לכם בגדים ותכשיטין חשובין מאד." ויאמר לי: 'הנני בידיך, עשה הטוב בעיניך".

וישמח לבי ויגל כבודי ואתקן כל צרכיהם מחוט ועד שרוך נעל לא חסרתי דבר. ועשיתי סעודה גדולה לחופה ולא הנחתי מכל בני עירי אחד שלא בא לחופה וגם כל העניים. ואושיב את העניים בכלל בני העיר כדי שלא יתביישו. ואשים לפניהם מאכלים ומעדנים ויאכלו וישתו והיו שמחים וטובי לב. זולתי (חוץ) שלחן אחד שלא היו אוכלין עליו כלום. ואומר להם: 'אחיי, למה תעשו כה? (הכוונה למה לא תאכלו?) שמא מצאתם במטעמיי שום דבר של דופי (איזשהו פגם במאכלים)?"
ויאמרו לי: "חס ושלום, כי לא ראינו טובים מהם. אבל העני הזה שהושבת עמנו, בוכה ודמעות יבכה מהעת שישב בכאן. על כן אנו לא נוכל לאכול מפני אנחתו.

חתונה שכולה חסד

ואקחהו בידי ואוציאהו לחוץ ואומר לו: 'אחי, למה הרעות לי ותעציב בני החופה? הודיעני מה לך ולמה ירע לבבך ואל תכסה ממני כלום. אם יש עליך חוב אתן לך ואם אתה צריך הלוואה, אלווה לך".

ויאמר: 'אין עלי חוב ואיני צריך להלוואה. אבל אני בוכה על הנערה שתשיא אותה לבנך שהיא מעיר פלונית, ואני קידשתי אותה היום כמה שנים (לפני כמה שנים) והיא מאורסת לי ונשבית היא (ולקחו אותה בשבי לאחר האירוסין). ואני אחריה באתי והנה שטר קדושיה בידי". ויוציא השטר ואראה שהוא כדבריו, ואומר לו: 'היש לך אות בנערה הזאת?' ויאמר לי: 'ראיתיה פעם אחת בבית אביה וראיתי בגופה אות כך וכך במקום פלוני". והאמנתי לדבריו ואומר אליו: "התחזק והתאפק כי אני אמלא מאווייך (רצונך)".

ואקרא את בני ואומר לו: 'בני אתה עשית רצוני בנערה הזאת, ועתה מלא מאוויי (רצוני) בכל מה שאומר לך ויהיה לטוב לך.' ויאמר לי: 'כאשר עשיתי רצונך כן אעשה ולא אמרה את פיך". ואומר לו: 'הנערה הזאת היא מקודשת לבלעדך (לאדם אחר), וכבר ראיתי שטר קידושיה והנה האיש שקידשה בכאן, והיא אסורה לך. לכן עשה רצוני שתיתן לה כל מה שעשיתי לה מבגדים ותכשיטין ותיתן את הנערה לבעלה ותזכה לשכר טוב. ואני אתן לך טובה מזאת ואעשה לך כפליים מזה".

ויאמר לי: 'כן תעשה כאשר דברת". ויהי כן, ואביא את האיש האורח ואת הנערה ואעמידם בחופה והשושבינים לפניהם. ויברכו ברכת מזון וברכת נישואין, ואתן להם כל מה שהיה בבית ואוציא אליהם כל צרכם כפי שתיקנתי לבני. וישבו עמי ימים רבים שמחים וטובי לב אין מחסור דבר. וישכחו עמלם וצרתם עד שרצו לשוב לעירם, ואתן להם מתנות טובות וצידה לדרך ואשלחם בשלום. ושאלתי בכל עת לעוברי דרך בשלומם". ויאמר לו התלמיד חכם: "ברוך אתה לה' שהניחות לבבי ושמחתי כי אתה מחברי בעולם הבא".

שאלות לדיון ומוסר השכל

אחד הסיפורים המרגשים ממש. מעשה חסד נאצל כל כך או יותר נכון יהיה לכתוב חסדים נאצלים… זהו סיפור בעל כמה מוסרי השכל כמה לקחים נלמדים מהסיפור. אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בתוכו, חסד, כיבוד הורים, תקשורת נכונה בן אב לבן, הכרת הטוב, לדון לכף זכות ולא לשפוט את הזולת, ועוד.

חשבו גם על האמרה "אין מקרה בעולם, הכל רק מה' (אותיות מקרה)… הכל בהשגחת ה' יתברך על כל ברואיו.. הכל מחושב ומתוכנן…למרות שאיננו מבינים חשבונות שמים, נוכל לראות במדרש את יד ה' והשגחתו: איך שה' סובב ששיירת הגויים תעבור ליד חנות הקצב, שהוא יפדה אותה בכסף רב, יגדל אותה עד הגיעה לגיל נישואין. ביום החופה דאג להזמין ולהושיב את כל תושבי העיר! כך "במקרה" (כבר אמרנו שאין מקרה…) הגיע החתן האמיתי ומצא את ארוסתו, הכלה שלו שאותה חיפש זמן רב מאז נקלחה בשבי! איזה אדיר זה!

להלן מס' שאלות לדיון אפשר עם ילדים, במשפחה או בכל חברה אחרת…

• ציינו את מעשי החסדים בסיפור…
• מה אפשר ללמוד מהמדרש בנוסף לעשיית חסד? והסבירו כל לקח.
• כותרת המדרש הינה שכן טוב. הסבירו מה בעיניכן נקרא שכנות טובה (כמובן שבמדרש מדובר על שכנות בגן עדן, אנחנו נעמיק את נושא השכנות לעולם שלנו).
• ציירו סיטואציה מתוך הסיפור
• כמה סיפורים מכיל המדרש הזה? תארו והסבירו אותם
• ערכו דיון בנושאים העולים מתוך המדרש.
• העמיקו בנושא תקשורת נכונה כיצד אתן מזהות תקשורת נכונה בין האב לבן, בין הבן לאב, בין שאר הדמויות? חשבו גם על הכלה שלא דברה ולא חשפה את סודה…מדוע?
• תארו והסבירו את הרגשות העולים מתוך המדרש מהדמויות השונות.

שאו ברכה והצלחה ויישמו מה שתוכלו מהמידות הטובות המוצגות במדרש!

לקריאה נוספת:

• כשחושבים על אחרים רק מרוויחים
• לא כל הנוצץ זהב הוא