סיפור תשעה באב לילדים: על מה חרבה ירושלים?
אימהות, גולשות יקרות,
סיפור קמצא ובר קמצא, הוא אחד הסיפורים העצובים ביותר שהתרחשו בהיסטוריה היהודית. סיפור בעל השלכות ולקחים הנכונים, לצערינו, גם בימינו אנו. חשוב להמחיש, ולהסביר לילדים מה בדיוק אירע באותה תקופה ועד כמה זה היה נורא וחמור אז ונכון גם לחיינו..
הסיפור הזה לא שייך רק לט' באב, אלא לכל יום ויום לכל אחד ואחת.
הסיפור, מעלה שאלות, תהיות ודילמות מוסריות רבות… חשוב לזכור את שאירע שלא נחזור חלילה לנהוג ככה…
כדי קצת לשבר (ש' שמאלית) את האוזן ולהקל עליכן, הבאתי את הסיפור המקורי המופיע בגמרא במסכת גיטין, אך בלשון קלה המתאימה לילדים. בסיום הסיפור מופיעות שאלות, ורעיונות לפעילות עם ילדים בעקבות הסיפור (לגננות/מורות תוכלו להיעזר בכך להכנת מערך השיעור שלכן).
מקווה שימצא חן בעיניכן ויעזור לכן ולילדיכן להבין ולהפנים שהוויתור, השלום, האחדות והאהבה מביאים להצלחה ובנייה, והיפוכם לא עלינו ממיטים אסון וחורבן….
ההזמנה המוטעית
עשיר אחד בירושלים ששמו אינו ידוע, ערך סעודה גדולה ושלח את משרתו להזמין את חברו האהוב קמצא.
התבלבל המשרת והזמין את בנו של קמצא, בר קמצא. בר קמצא היה שנוא נפשו של בעל הבית העשיר.
בר קמצא תהה בליבו על ההזמנה המוזרה: "מה? הוא מזמין אותי למסיבה שלו? בטח הוא רוצה לחזור להיות חבר שלי ולבקש ממני סליחה. אתארגן ואגיע למסיבה בשמחה".
בסעודה
בעל הבית הלבוש בבגדי פאר והוד, החל להסתובב בין המסובים גאה ושמח. את האחד בירך הוא בשלום עליכם, את השני שאל בשלומו ובשלום משפחתו, עם השלישי פטפט קצת על עסקיהם השונים וכך הלאה, עבר הוא בין כולם.
לפתע חשכו עיניו "את מי אני רואה פה??? אני לא מאמין איך הוא מעז לשבת פה ולאכול אצלי! בר קמצא!!! מה אתה עושה כאן???? הסתלק מפה מיד!
בר קמצא המופתע ביקש "בבקשה תשאיר אותי, כבר הגעתי הנה אשלם לך עבור סעודתי".
השיב לו בזעם בעל הבית: "בשום אופן לא! עכשיו תלך לך מיד מביתי!"
מפני הבושה הגדולה הוסיף בר קמצא והציע: "אשלם מחצית מכל הסעודה רק אל תשליך אותי". אך גם להצעה זו סירב בעל הבית "לך מכאן עכשיו!!". ראה בר קמצא שבעל הבית עומד בסירובו והציע לו "אשלם לך את כל הסעודה כולה בתמורה שלא תגרשני בבושת פנים מהסעודה". "לא ולא!! בשום פנים ואופן לא תשאר כאן אפילו לא עוד רגע אחד נוסף". תפס בעל הסעודה את בר קמצא, וסילק אותו מהסעודה בבושת פנים לעיני כל המסובים.
הנקמה
בר קמצא לא השלים עם העלבון, וכעסו גבר לנוכח העובדה שישבו בסעודה חכמי ישראל ובתוכם רבי זכריה בן אבקולס, שלא מנעו את גירושו וביושו.
"חצופים!! ככה לבייש אותי? לזרוק אותי מהבית?? וכולם ראו, שמעו ואיש לא בא לעזרתי!! אני לא אשתוק על כך, מה שמחכה להם… אני אנקום בהם, בכולם!!"
בר קמצא הפגוע והכועס הלך לספר לקיסר הרומאי כי היהודים מורדים בו. "אתה בטוח? איך אדע אם כנים דבריך?? " " הוד רוממותו, השיב בר קמצא, פשוט מאוד, שלח אליהם קורבן לכוהנים בבית המקדש, ותראה אם יקריבו אותו". הקיסר נתן בידיו עגל לקרבן. בדרך לירושלים, הטיל בו בר קמצא מום קטן שלפי התורה פוסל אותו להקרבה אך אינו נראה למראית העין. כך, חשב בר קמצא בליבו "הכוהנים יראו את המום ולא יקריבו אותו, ואילו הקיסר לא יבחין בו כלל, הוא יכעס עליהם וינקום בהם".
הדילמות
הכוהנים קבלו את הקורבן מידי בר קמצא ובדקו אותו. בבדיקתם, הבחינו במום הקטן ולא ידעו מה לעשות: להקריב בכל זאת או לא? לפי ההלכה היהודית אסור להקריב בהמה בעלת מום… אך מצד שני, אם ייוודע לקיסר שהעגל שלו לא הוקרב הוא עלול לכעוס ולפגוע בהם… מה לעשות?
רבי זכריה בן אבקולס, שהיה אחד המנהיגים והחכם הגדול באותה תקופה, פסק שאין להקריב את העגל לאור המום.
אך פסיקה זו הובילה ללבטים נוספים: מה לעשות בבר קמצא? עלתה הצעה להרוג אותו, מחשש שילך להלשין למלכות הרומית שקורבנו של הקיסר לא הוקרב!
אך גם את ההצעה הזו דוחה רבי זכריה בן אבקולס מחשש שיחשבו בדורות הבאים שכל המטיל מום בקורבן ייהרג.
וכך בעצם קרה, שהקורבן לא הוקרב, בר קמצא לא נהרג והל למסור את אחיו היהודים למלכות הרומית.
פסילת הקורבן היוותה הוכחה ברורה לקיסר על כך שהיהודים אכן מרדו בו, וזו הניעה אותו לעלות לירושלים להחריבה.
סיכום, דיון עם ילדים ומוסר השכל
סיפור עצוב ביותר שהתרחש אומנם לפני שנים, אך לעיתים נדמה לי שגם כיום יש מקרים רבים של קמצא ובר קמצא….של שנאה, של נקמה. ב"ה שיש גם אהבה, בנייה, סליחה וכפרה. רגשות ותכונות שיש לעודד, להתמיד, להצמיח ולהשריש בתוכנו, לסלק את הרע ולהביא את הטוב… להלן מס' שאלות ורעיונות לפעילות עם ילדים סביב הסיפור:
חשוב לי תחילה, לציין כי אין לנו דרך ולא סמכות כלשהי לשפוט את אותם אנשים בתקופה ההיא. אנחנו יכולים ללמוד מהמקרה כדי לא לחזור על התנהגויות כאלו.
- דמיינו את עצמכם בסיטואציה כזו שבה מישהו דורש וצועק עליכם לצאת מהמסיבה. איך תגיבו? איך תרגישו? מה תחשבו?
- מה הייתם עושים במקום העשיר? במקום בר קמצא? במקום החכמים שנכחו במקום לו המקרה היה קורה היום, במצבכם הנוכחי?
- האם העשיר נהג באלימות?
- חז"ל מציינים שבגלל קמצא ובר קמצא וכן בגלל ענוותנותו (סבלנותו) של רבי זכריה בן אבקולס חרבה ירושלים. הסבירו למה ומדוע קמצא אשם שהרי הוא לא הוזמן אפילו? ומה היה חלקו של בר קמצא בחורבן? וחלקו של רבי זכריה בן אבקולס? אני שוב מדגישה אנחנו לא שופטים את האנשים אלא רוצים ללמוד מהמעשים ומההתנהגויות.
- האם גם המשרת גרם לחורבן? למה לדעתכם הוא טעה?
- הציגו את הסיפור או בטאו אותו בצורה כלשהי.
- מה נדרש היה לעשות כדי לשנות את סוף הסיפור ולמנוע את החורבן?
- מה לדעתכם קרה לבר קמצא?
- בקשו מהילדים לכתוב/לחשוב על סוף אחר לסיפור אם אחת הדמויות הייתה משנה משהו בהתנהגותה.
- חז"ל אומרים "כל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו כאילו נחרב בימיו".
מה עלינו לעשות כדי לבנות את בית המקדש חזרה? - שוחחו על רגשות של אהבה ושנאה, על תכונות ומושגים של בניה למול חורבן, צמיחה, כוח, נקמה, עלבון,… האם אתם שונאים משהו? האם משהו שונא אתכם? איך אתם פועלים כשאתם אוהבים? ואיך כשאתם כועסים? נעלבים? מה קורה בלב שלכם? בראש? בגוף?
- הרחיבו על ההיסטוריה באותה תקופה… השנאה לצערנו הייתה באותה תקופה לא רק בסיפור קמצא ובר קמצא….
- תוכלו להשתמש ברעיון של קופסת המשאלות, לביטוי משאלה לבניית בית המקדש. או להכין את הכותל, השריד שנותר מבית המקדש.
לקריאת הסיפור בהתאמה לילדים: סני הסנאי ושקי השקנאי ביער הקסום
סיפורים נוספים על חסד, נתינה, חברות, התחשבות בזולת:
- מעשה חסד שהציל קהילה שלמה
- האוניה והחור הקטן
- הדובה, הארנבת והפיסה הקטנה ביער הקסום
- בור ששתית ממנו מים, אל תשלך בו אבן
- מוכרת הקרואסונים
- המסיבות השכונתיות שאירגן המלך
- חידון תשעה באב
- כולנו באותה סירה
💜בהצלחה, והלוואי שנלמד ממעשה זה, נאהב ונכבד זה את זה…💜