איך לבנות יחסים בינאישיים טובים מבוססים על אמון לשלום בית, לחברה טובה ולחיזוק חוסן נפשי
לפניכן רעיון וכלים לבניית אמון עצמי ובאחר.
יחסים בינאישיים תקינים ואיכותיים מועילים ומשפיעים גם על חיזוק תחושת הערך העצמי, הביטחון העצמי והחוסן הנפשי. וכל אלו משפיעים עלינו בדרך התמודדותנו עם אתגרי החיים, על מצבנו הרפואי הפיזי.
אל תטעו, אין כאן קסמים… מדובר בעבודה של שני הצדדים: אני וסביבתי.
אם תאמינו ותרצו- לבטח תצליחו!
מה זה אמון?
ראשית נבין מה זה אמון?
אמון בא מהשורש א.מ.נ. כמו המילה אמן שפירושה אמת. משורש זה, נגזרות מילים רבות בעלות משמעויות שונות ודומות.
- אמון כרגש, מתפרש כרגש של בטחון שאדם חש כלפי עצמו ו/או כלפי אחרים.
- אֱמוּנָה: כשם עצם, מתפרש במס' אופנים: יושר, אמת ונאמנות, חוזק ויציבות, הרגשת לב של אדם מאמין בדת מסוימת.
- אימון: הליך של תרגול וחזרה על נושא/תחום מסוים (כגון אימון בספורט, להתאמן על תרגילי חשבון ועוד)
- אוֹמְנָה: עַמּוּד חָזָק לְמִשְׁעָן
- אָמְנָה כתואר פועל מתפרש כאמת, יושר, כנות.
- אָמְנָה: כשם עצם, מתפרש כחינוך, טיפול ו/או גידול של ילד/ה תמורת תשלום.
- אומן (אומנות)
- אמון (מלשון אחראי על.
נוכל לסכם ולומר שאמון, הוא רגש של בטחון, יושר ואמת שעל מנת להשיגו נדרשים אחריות, חזרה ותרגול.
מה הוא משבר אמון?
משבר אמון נובע ממצב בו אדם חש רגש של בטחון כלפי מישהו/משהו מסוים, ומתאכזב בשל אי עמידה של אותו אדם באמון שניתן לו. אדם שחווה משבר אמון, יטיל ספק באדם/בדבר שכלפיו נתן אמון ויתחיל להרגיש חוסר אמון שעלול לגרור לעוד חוסר אמון באדם אחר, קבוצה ודברים נוספים. ככל שנחווה משברי אמון באדם, בסביבה וכד' החוסן הנפשי שלנו ייפגע וכן היכולת שלנו לעמוד באתגרי החיים, במצבי קצה, במצבי משבר… לכן חשוב תמיד לשמר ולתרגל מתן אמון בעצמנו תחילה, ואז באחרים.
להלן תרגילים שונים לחיזוק ויצירת אמון שיובילו לשיפור יחסי האנוש שלנו, היחסים החברתיים הבינאישיים שלנו עם בני הזוג שלנו, הבעל, חברות, ועוד.
תרגיל 1: איך לבנות ולשפר יחסי אנוש בעזרת אצבעות כפות ידיים
התרגיל הזה יכול לעזור לכן להבין את הקשרים החברתיים וכן תוכלו להסביר באמצעותו לילדים מה זה קשרים חברתיים.
בין כלל האיברים שלנו, קיימות שתי ידיים: אחת ימנית, ואחת שמאלית. שתיהן דומות אך גם שונות. אחת חזקה ודומיננטית יותר השנייה פחות. בכל כף יד חמש אצבעות עם שמות ותפקידים שונים.
על אף השוני והדמיון הגדול, יש קשר הדוק בין שתי כפות הידיים ועשרת האצבעות החיוניות מאוד לתפקודנו. קחו את האגודל הוא אצבע בכפות הידיים, אך הוא "בודד" ושונה יותר קטן ורחב משאר האצבעות. יש לנו גם את הזרת הקטנה ביותר.. כל אצבע בגודל אחר…
- הצמידו אצבעות ביד שתבחרו.
- נסו לכופף ממש אצבע אחת מהאחרת מבלי להיעזר ביד השנייה ומבלי להזיז את האצבעות האחרות. הצלחתן?
- כעת, נסו לחבר את האגודל לאחת האצבעות מבלי להזיז את האצבעות כלל, רק האגודל זז. אתן מסוגלות לכך? אני לא…האגודל אם ירצה להתחבר יצטרך למשוך את עצמו לכיוון אחת האצבעות והאצבעות צריכות להתכופף לעברו כדי להגיע אליו.
כך נפעל לבניית ושיפור יחסי אנוש. נצטרך להתחבר אחד לשני כמו האצבעות. להרגיש שאנחנו שונים, דומים, נפרדים אך מחוברים. גם כשקשה, כי כן יש קשיים ואתגרים בחיים, תזכרו שקשיים מנצחים באמצעות קשרים, חיבורים. באמצעות הושטת יד אחד לשני. כי יד + יד= ידיד. וקשיים זה כמו קש הם סוג של צינור המשמשים להעלות מעלה אלינו את המשקה הנכסף… סוג של מקפצה לחיבור עמוק וקרוב יותר… וכמו שמשליכים את הקש (הצומח, החלק מהשיבולים) כך נשליך את הקשיים, נראה את החיבורים ונבנה את הקשרים הטובים בינינו לבין עצמנו ולבין סביבתנו.
תרגיל 2: ניסוי כפות ידיים
כדי להבין את העקרון והרעיון הבא, נניח לעצמנו שכל יד זו דמות אחת: אחת היא אתן השנייה זה הזולת שלכן- האדם שאתן רוצות לחיות איתו בשלום.
- השאירו את כפות הידיים זקופות וישרות ונסו לקרב אותן אחת לשנייה ככל שתוכלו. מה קבלתן? במגע צמוד וקרוב תבנו במקסימום קיר, עמוד.
- כעת, כופפו את אחת הידיים ממש מעט תוך שהיד ממשיכה לגעת ולהיצמד בכף היד שניה (בחלק העליון של האצבעות כמובן). מה קבלתן הפעם? צורה של מגלשה. דבר לא יציב.
- המשיכו לכופף את אותה היד… עוד ועוד קצת.. מבלי להזיז את היד השנייה. היא נותרת זקופה. מה תקבלו? צורה של כיסא. כיסא מאפשר ישיבה נוחה לאדם אחד… כלומר זה מצב לא אידיאלי בכלל ולא תקין. יחסים תקינים לא נבנים כך ולא יחזיקו מעמד זמן רב….
- אבל, אם תוך כדי הכיפוף של היד הראשונה, מתכופפת לעברה גם היד השנייה. ואצבעות נושקות לאצבעות תקבלו צורה של בית. וכך בניתן יחסים תקינים ושלום בית.
- ואם תכופפו עוד קצת את האצבעות של שתי כפות הידיים, נקבל שולחן רחב ידיים.
מה יש בשולחן? את זה אתן תחליטו.. אך באופן כללי, שולחן רחב נועד לתת אפשרות ליותר אנשים לשבת סביבו לאכול ארוחה חגיגית, משפחתית.. ארוחה לזכות השלום השורר כעת… או משחק משפחתי, דיון מרתק ומעמיק וכל מה שתרצו! - ובעזרת שתי כפות ידיים, קעורות פנימה, אצבעות נושקות, תוכלו לקבל לב. וכך הכנסתן לביתכן את השלום.
זה הבסיס לבניית ויצירת אמון הדדי ביחסים חברתיים. תתרגלו את התרגיל הזה כשאתן חושבות על הדמות שאתן רוצות לחיות עימה בשלום. תראו איך אתן מרגישות. מתאים לכן להתכופף מעט? בדקו את עצמכן… את מחשבותיכן ורגשותיכן.
מה עושים אם הצד השני לא משתף פעולה
שאלה טובה… שתשובתה היא: תמשיכו להאמין. כן, תאמינו בעצמכן. תחזקו את האמון שלכן בעצמכן. זה מה שיחזק אצלכן את החוסן הנפשי, את היכולת להתגבר ולשאת משברים, להתמודד עם אתגרי החיים והקשיים השונים. אמונה = אהבה = אמת = יושרה = אחריות. תמשיכו להאמין לתרגל שוב ושוב, גם הצד השני ילמד ויוותר.
כל אחת צריכה להאמין שהכל מתחיל ממני. אם אני אעשה את הצעד הראשוני, את הוויתור הראשוני, גם הצד השני יצטרף. כל עוד אני עושה את זה באמונה, בלב שלם, באהבה, באחריות. אלו הנקודות החשובות. לא יתכן מצב של הפסד כאשר מוותרים. וויתור מלשון יתר. תמיד מקבלים יותר כאשר מוותרים.
חשוב לי לציין שאינני מתייחסת כאן למצבי קיצון (אלימות לסוגיה השונים, מצבים נפשיים וכד'). צריכים אחריות. אם אתן נותנות אמון על בסיס החשיבה האחראית שלכן, אז זה יהיה אפשרי. יחסים נבנים כל הזמן ותמיד על בסיס כבוד ואמון. זה עניין של תרגול, של שימור. אם אתן במערכת יחסים מסוימת ומרגישות שאין פרטנר לכבוד הדדי, אל תהססו, פנו לגורמים שיכולים לסייע לכן. אבל אל תישארו במקום שרע לכן. ולפעמים אין ברירה אחרת מלבד לפרק את העסק, לסיים את הזוגיות או את מערכת היחסים הזו.
לסיכום: שלום בית אמיתי, שלום חברתי נבנה על בסיס של אמון הדדי
- ממליצה לתרגל את עקרון כפות הידיים כדי לפתח אמון, אמונה עצמית. כשתרגישו בטוחות בעצמכן, תרגישו אחריות ומסירות לעצמכן זה יוביל אתכן לתת אותן תחושות בקרב חברתכן.
- תתרגלו במחשבתכן בעזרת הדמיון שלכן או בעזרת דמיון מודרך, אהבה לעצמכן ולזולתכן. ככל שתאמינו יותר בעצמכן כך תבנו יחסים תקינים יותר. כך יגדל שלום הבית שלכן, הזוגיות תהיה טובה יותר, ההורות שלכן…כי הכל מבוסס על אמון וכבוד. זה הבסיס לתקשורת תקינה. כך זה בגוף האדם כמו שכתבתי בפוסט "ואהבת לרעך כמוך", וכך זה בחיים בכל דבר ודבר.
- אמון = אהבה, מסירות ונאמנות. להיות נאמנה לאחר, זה קודם כל להיות נאמנה לעצמך, לדעותייך, לאישיותך.
- תזכרו שיד +יד = ידיד. אז הושיטו יד והחזיקו ביד המושטת לעברכם כך תקבלו ידיד ועוד אחד ועוד…
- כבדו כל אחד כגופכם ממש. כי כולנו בעצם גוף אחד. חברה אחת. יד אחת.
- חיים בכבוד אחד לשני מביאים לאמון ולחברה חזקה עם חברים בעלי חוסן נפשי.
- ותרו ולא תתחרטו. כך תשמרו על איזון חברתי ומשפחתי
ויתור הדדי מוביל לישיבה סביב שולחן חגיגי - ויתור אין פירושו הכנעה, הפסד. לא. ויתור בא מלשון יתר. יש לי יותר. יש לי רווח משמע ניצחתי.
- פעלו ביושר ואמת תמיד, בכל עת מול עצמכן ומול סביבתכן.
- אפשר גם לבקש סליחה כשקורות תקלות
- והכי חשוב – לכן הוא האחרון – תקשורת נכונה בין בני זוג. כלים חשובים לניהול שיח נכון עם כל אחד ואחת.
בדרך זו תוכלו ללמד גם ילדים על משמעות שלום בית. לחיות ביחסים טובים עם האחים.
להבין שכשוויתרתי בעצם הרווחתי!
כי ממני לא החסרתי,
אלא מציאות חדשה וטובה יותר יצרתי!
💜בברכת שלום ונחת ברכה והצלחה בכל!💜
ממליצה לקרא גם את: