הקשר והחיבור בין אומנות לביטחון עצמי
בפעמים קודמות, כתבתי כאן בבלוג השראה לחיים מאומנות וצבעים וכן מסרים לחינוך וזוגיות על פי אומנות וצבעים. חשבתי שנכון יהיה להרחיב על הנושא הזה ולהתבונן בו בצורה דומה אך שונה. באופן שנקבל ערך מוסף לחיינו האישיים – הפנימיים ולא רק שלנו כלפי הסובבים אותנו. להתמקד לא רק בציור אלא בצבע, בגוון שאנחנו בוחרות.
הגולשות כאן באתר, יודעות עד כמה התחום האומנותי מעסיק אותי בחיי האישיים. בחיים המקצועיים אני עוסקת בתחום האחר שלי – בבני אדם, ברגשות, מחשבות ונתונים שונים הקשורים אליהם.
בעיניי, החיבור בין אומנות לבין פיתוח אישי – פנימי עמוק, חד הוא. ואפשר ואף רצוי ל"נצל" או יותר נכון לכתוב להשתמש בכלי הנרחב הזה המתחלק לעשרות כלים (אם לא מאות) שונים, לטובת התקדמותנו האישית – להפיכתנו לנשים טובות יותר לעצמנו ולסביבתנו.
הפעם אתמקד בצבעים וביטחון עצמי. שכן לאישה שאין ביטחון עצמי, יהיה קשה עד מאוד להתפתח אישית, לצמוח, לעשות למען עצמה ולמען סביבתה ובעצם – להגשים את עצמה ואת יכולותיה. ולעניות דעתי עניין הצבעים שאנחנו משתמשות בהן בחיים שלנו יכול להשפיע רבות על האישיות שלנו. על מי שאנחנו. על מה שאנחנו מביאות לעצמנו ולעולם.
מאחלת לכן קריאה נעימה ומועילה בע"ה.
מה הוא צבע?
בהגדרה המילונית קיימים פירושים שונים למושג צבע (לפי מילוג, וויקיפדיה ועוד):
- צבע "הוא תכונה של אובייקט כלשהו הנקבעת על ידי האור המוחזר ממנו, ומתאפיינת במידת הבהירות, הגוון והשונות שלו מלבן ואפור". לדוגמא: לפי פירוש זה, הצבע הוא בעצם תחושה הנוצרת במערכת הראייה בעקבות קליטת גלי אור. כלומר כאשר יש מקור אור ש"מכה" בחפץ מסוים, האור מוחזר והחפץ נראה בצבעו בהתאם לכמות האור וקרבת החפץ ממנו. במקום חשוך ללא אור כלל, צבע האובייקטים/החפצים/הדמויות ייראה שחור אף על פי שאותם אובייקטים יכולים להיות צבעוניים. במקום מוצל, החלק המוצל ייראה כהה יותר מהצד המואר – שייראה בהיר יותר.
- צבע יכול להיות כלי "צביעה" או חומר כפשוטו כגון צבע פנדה, צבע גואש, אקריליק שנועד לצביעת משטחים וכו'.
- בנוסף להגדרות הללו, לצבע יש משמעות רגשית עמוקה. צבעים נותנים לו תחושות שונות. אנו נוטים לחבר ו"לצבוע" חוויות במוחנו, בלבנו, בהיסטוריה, במסורת שלנו בהתאם לתחושתנו. לדוגמא, כשאדם חווה אירוע מורכב הוא יכול לצבוע בדמיונו את היום הזה כ"שחור" לא עלינו. ולהיפך. כשאדם חווה אירוע משמח ומאושר הוא יכול לראות אותו בדמיונו כ"לבן, צהוב וכד'. עוד אוסיף שיש גם ברכות/ביטויים עם צבעים למשל "שיהיה לך יום ירוק". בצרפתית יש ביטוי מוכר avoir les mains vertes שפירושו שיש לאדם כישרון "ידי קסם" להצמיח צמחים גם בתנאים לא אופטימליים.
בפיענוח ציורים, עוסקים רבות בנושא הצבעים. בכלל בעבודה רגשית מבוססת אומנות מנתחים לא רק את הציור או את היצירה שנעשתה אלא גם את הצבע/ים שנבחרו. ולאורך הטיפולים רואים התפתחות ושינוי גם בבחירת הצבעים ובאופן בו משתמשים בהם המטופלים. בעוצמה, ברכות, בחולשה, בשימוש בצבעים בהירים או חזקים, כהים או פסטלים, צבעי בסיס או מעורבבים? גואש, פנדה או מים? פיסול באבן? עץ? חימר? וכו' בהתאם לסוג האומנות.
הקשר בין צבעים לרגשות
לפי גישות שונות בפיענוח ציורי ילדים, כל צבע מסמל טווח רגשות מסוים. לדוגמא שחור יכול לסמל קדרות, דכאון, אך מצד שני יכול לסמל אלגנטיות. באופן כללי, כל צבע נתפש אצל כל אדם בתחושה אחרת.
צבע גם מאפיין אנשים והאישיות שלהם. יש אנשים/נשים שלעולם לא תראו אותם לובשים צבעים מסוימים ולהיפך כאלו שילבשו את כל צבעי הקשת. אנשים באמצעות הצבעים משדרים שדרים ומסרים שונים.
אם נחזור להגדרה המילונית, ראינו שצבע הוא גם "אורך גל" – תדר פיזיקלי שנועד להיראות באמצעות החזרת אור. בדיוק כך עלינו להתייחס לביטחון העצמי שלנו: עלינו להיות מסוגלות לבחור את התדר/הגל או לחילופין את הצבע שבו נרצה להיראות בעולם/בסביבה שלנו באותה מציאות שאנו חוות.
כשאנחנו בוחרות צבע, אנחנו בוחרות גם גוון. טון ומרקם. אנחנו לא רק מעטרות דף לבן, אלא מתרגלות את היכולת לקבל החלטה ולהצהיר "ככה אני בוחרת להיראות" היום זה אני. "האישה בסגול" או בלבן…
מה שחשוב לזכור הוא שצבע יכול להיות מקור של כח או להיפך של חולשה. צבע מזכיר לנו ש"צריך בטחון עצמי".
צבע מזכיר לנו גם טבע: תתארו לעצמכן מצב בו הקב"ה היה בורא את העולם בשחור לבן? ללא שום צבע… איך העולם היה נראה? כן חסר צבע.. חסר טעם.. הצבע נותן חיות.
איך מחזקים את הבטחון העצמי באמצעות הצבעים?
חיזוק הביטחון העצמי יכול להיעשות במגוון דרכים ושיטות. אחת מהן, שאליה, אני כמובן מאוד מתחברת, היא באמצעות האומנות בכלל ובפרט השימוש בצבעים.
שימוש בצבעים שונים באומנות מהווה תרגיל נפשי עמוק ומהותי לקבלת ביטחון עצמי.
אני נותנת כאן דוגמאות מתוך אומנות "ציורית" אך כמובן שזה נכון לגבי כל סוג של שימוש בצבעים בחיים שלנו.
התפתחות היצירה
נתחיל מהדוגמא הבאה:
תינוק שזו עבורו הפעם הראשונה שהוא מחזיק בצבע. הוא לוקח צבע כלשהו מה שייראה בעיניו ויתחיל לקשקש. ותוך כדי הקשקוש הוא שמח ומאושר. הוא לרגע לא יחוש בושה, או יחשוש מאיזו ביקורת "מה יגידו עלי? שאני לא יודע לצייר? שאני מציירת כמו ילדה קטנה? או שציירתי קשקוש? הרי ברור שלא. תינוק וכל ילד קטן גם בהמשך, לא ירגיש ולא יעלה במחשבתו מחשבות כאלו. ולמה? כיוון שהוא נמצא במקום בטוח ומוגן (כמובן בהנחה שזו המציאות חיים שלו בע"ה). הוא מקבל פירגונים, נשיקות, חיבוקים. הוא מבין שמה שהוא עושה עכשיו זה מושלם. מבחינתו כל ציור שלו זו יצירת אומנות שראויה להיתלות בכל רחבי הבית. זו היצירה בהא הידיעה.
ככל שהאדם גדל, תחושת הבטחון העצמי שלו מתעממת. עם השנים וההתפתחות החברתית שלנו, אנחנו מבינים וקולטים מסרים מהחברה. אנחנו נחשפים לתכנים פחות מוכרים לנו. פתאום יש מישהו שיכול להגיד לנו "מה ציירת בכלל לא מבינים כלום זה קשקוש". והתחושה הזו יכולה לכאוב ולשתק אותנו להבא., אנחנו מבינות שאנחנו לא הכי הכי בשביל כל העולם… אולי לאמא כן אבל למול החברה בכיתה ? לא בהכרח… ולכן עלינו לבנות מחדש תחושת בטחון שתשמור ותגן עלינו גם בחיינו הבוגרים.
כח הצבעים על הביטחון העצמי
לצבעים יש כח ומשמעות לחזק את הביטחון העצמי שלנו. התרגול שלנו הוא ההכנה למבחן המציאות שבחוץ, בעולם הרחב. אם נעז בדף הציור לצייר מה שמתחשק לנו, עם הצבעים שנבחר. רק אנחנו לבין עצמנו. במקום מוגן ובטוח. ללא פחד מביקורות או חרדה אחרת אז נפתח את השריר הזה שנקרא ביטחון עצמי. או לנסות בכל צורה אחרת של אומנות לעשות משהו אחר גם אם זה לא מושלם וזה לא בהכרח יצליח.
וזוהי חכמת האמנות. לקחת את הכלי, ליצור באמצעותו משהו אחר ולבנות את עצמנו דרכו. להעביר מסר באמצעותו לי עצמי ולסביבתי. אני מנסה ומנסה עד שאצליח. אני לא מוותרת. גם אם זה לא מושלם לא נורא. לא קרה דבר. העיקר שיצרתי. שניסיתי. שעשיתי.
החכמה לדעת מתי לשחרר ומתי לשלוט בכלי שאיתו אנו מציירות או יוצרות (ראו מטה קישורים שיפנו אתכן לפוסטים נוספים מורחבים בנושא זה). יש פעמים שצריך לשרטט בעזרת עיפרון ויש פעמים שצריך לצבוע בצבעי מים ולתת למים לדלוף גם החוצה מהציור… (טוב כמובן שלא צריך ללכלך את הספה או את השטיח ה….)
לסיכום,
כפי שהבאתי תחילה, בפענוח ציורי ילדים, הצבעים הם שפה לביטוי רגשות. הלבן מסמל שלווה, מלכותיות, טוהר, זכות, יציבות אך גם חולשה, חוסר, האדום יכול לסמל דם אך גם אנרגיה וחיוניות… וכך כל צבע וצבע יכול לסמל חיוביות ושליליות. כך בדיוק אנחנו. יכולות לקחת את עצמנו לחיוביות או לשליליות. להשתמש במציאות שנכפתה עלינו לטוב או חלילה…נוכל לבחור להשתמש בכל הכוחות שלנו ליצור או חלילה להרוס. המציאות אולי מספקת לנו את משטח הצביעה שלנו ואת פלטת הצבעים הקיימת בעולם, אבל הביטחון העצמי שנפתח הוא כמו היד שאוחזת במכחול ובוחרת אם ליצור מהם צמיחה או שקיעה. הביטחון העצמי הזה הוא שיעזור לנו לבחור בצבע הנכון שיאפשר את חווית המציאות הנכונה עבורנו.
בידנו הכח והיכולת להשתמש בכל הכלים הרבים בעולם האומנות, ליצור, לחוות ולהשתנות. להתחדש ולחדש. להגשים ולחלום. להשתמש ביצירה כדי לעצב את המציאות שלנו מחדש, ולהפוך אותנו עצמנו ליצירה עמוקה וטובה יותר.
כשאנחנו עומדות מול המקום הריק והלא נודע, ניזכר תמיד שעכשיו הזמן לבחור בצבע הנכון כי: הצבע הוא ה צורך בביטחון עצמי. ולמה? כי הצבע הוא בטבע שלנו. זה החיות שלנו. להיות עם ביטחון עצמי אין פירושו שנהיה מושלמות, אלא שנעיז להניח את הקו הראשון בציור החיים. להתחיל להתמודד. לעשות. ליצור. לפעול ולכל הפחות את הצעד הראשון כל היתר יבוא ללא ספק.
אם נצליח לחזק את עצמנו את תחושת הערך העצמית שלנו, אז נצליח לעמוד גם בפני "דפים לבנים" גם בחיים. דפים שנדרש מאתנו למלא ועל פניו יכלו לשתק אותנו. אך אם בנינו את עצמנו נצליח להעיז ולפעול גם בתוך המקום הריק, הלא וודאי, הלא ברור, המעורפל הזה.
מאחלת לכל אחת ואחת מאתנו למצא בתוככי עצמה את היכולת הזו ולהביאה לידי ביטוי בכל דרך חיובית ומועילה ובכל מציאות שנחווה.
לקריאה נוספת
- השראה לחיים מאומנות וצבעים
- מסרים לחינוך וזוגיות על פי אומנות וצבעים
- יצירה להאיר את החושך
- פעילות בנושא רגשות לילדים
- שעון רגשות
- יצירת קינצוגי
- מתסכולים צומחים
- כשהים שותק הספינות עוברות בשלום
- הקו השחור שהתאחד עם כולם
- איך לעשות שינוי בחיים?
- מציאת אושר בחיי היומיום
- הציפורים שבסערה
- עיוותי חשיבה – מחשבות אוטומטיות
- ברכה לעצמי
- ברכת עידוד וחיזוק