סיפור על ההשלכות ההרסניות של לשון הרע, רכילות, שמועות וכיוצא בזה
מדובר על סיפור שקראתי בצרפתית, תרגמתי ושכתבתי אותו כי מצאתי לנכון לפרסם אותו.. סיפור חשוב ביותר עם מסרים עמוקים לחיים החברתיים האישיים שלנו.. קריאה מהנה ומועילה!
המציאה
לפני שנים מספר, באחת מהשכונות הוותיקות, בתקופה בה השפע היה רחוק מרוב התושבים ואילו הדלות והמחסור שכנו כמעט בכל.
בבית משפחת כהן, אב המשפחה עבד קשות כמו רוב בעלי הבתים בתקופה שכזו.
הוא צבר פרוטה לפרוטה לאורך זמן עד שהצליח לחסוך סכום שהפך למטבע זהב. מטבע זהב אחד בתקופה זו, היה שווה הון. מר כהן שמר עליו היטב באחד הארונות בביתו. מדי כמה ימים נהג לפתוח את הארון, להוציא את המטבע להביט עליו ולהודות לה' על המטבע הזו שיוכל לעזור להם בעת הצורך…
בוקר אחד, בנו של אדון כהן, ילד קטן כבן 6, חיפש את אחד הצעצועים המעטים שהיו לו. הוא פתח ארון אחרי ארון חיפש פה ושם ולפתע אורו עיניו "וואו איזו מטבע יפה!!! מטבע מזהב איזה יופי מצאתי זה שלי . אלך למכולת לקנות לי ממתק… כבר זמן רב מאוד לא זכיתי לטעום טעמו של שוקולד, ואולי בכלל סוכריה או? טוב אראה כבר בחנות…" וממחשבה למעשה.
לקח הילד את המטבע וחיש מהר יצא מהבית. כן בתקופה הזו, זה לא היה חריג שילד בן 6 יוצא לבדו מהבית והולך לקנות במכולת…
המטבע בידי הילד, מרוצה עד מאוד, מדי פעם מקפיץ אותו אל על ותופס אותו חזרה….
בבית…
הילד חוזר הביתה שש ושמח עם ממתק בידו. ממתק הערב לחיכו אותו זמן רב לא זכה לטעום. ובכניסה לביתו, לרגע אחד נפל ליבו בקרבו. אביו בבית ונשמע לחוץ, עצבני, מודאג ממש… על מה ומדוע?
"איפה המטבע??? איפה הוא? חסכתי אותו זמן רב כל כך איפה הוא??? " שאג האב.
לפתע, שם לב לנוכחות הבן, הוא מתבונן עליו ורואה בידו ממתק… "מאיפה הבאת את זה? מי נתן לך?" שאל האב.
"מצאתי מטבע קניתי במכולת לא.." הילד לא הצליח להשלים את המשפט "מצאת מטבע???? איזה מטבע? מטבע הזהב שלי??? מילא קנית ממתק בלי רשות אבל איפה העודף?" שאל האב בלחץ ועצבנות עצומה. "לא קבלתי עודף, אבל אבא". "מה??? חוצפה גנב אני אראה לו מה זה!!"
במכולת של אדון לוי
תכף ומיד רץ האב למכולת כל עוד נפשו בו וכמו רוח סערה פרץ את דלת הכניסה וצרח על בעל המכולת "אדון לוי, גנב אחד! אתה לא מתבייש?? ככה לגנוב ילד קטן?? איפה העודף שמגיע לו??? עכשיו תחזיר לי!! מיד!"
אדון לוי, נדהם לא מבין על מה המהומה, על מה כעסו האדיר של אדון כהן: "אני לא מבין? איזה עודף? הילד שלך הגיע וקנה ממתק בעלות המטבע שהעניק לי. לא מגיע לו שום עודף… "
"אתה שקרן! גזלן! תתבייש לך! הילד הביא לך מטבע זהב! על מטבע זהב שלם לא מגיע עודף ?? מה הוא כבר קנה ממתק קטנטן בשווי פרוטה??! תחזיר לי מיד את העודף המגיע לנו!" צעק לעברו אדון כהן.
אבל אדון לוי בשלו, פגוע עד עמקי נשמתו השיב " לא קבלתי שום מטבע זהב. הילד נתן לי פרוטה ולא מגיע לו על כך עודף".
כל שאר הלקוחות צופים בדו השיח ומצפייה להזדהות.. כן כולם הזדהו עם האב ותמכו בו וביקשו מבעל המכולת שיחזיר את העודף המגיע למשפחת כהן. חלקם טען שזה ממש לא יפה, לא מכבד ולא לעניין לגנוב מילד קטן. ואיך הוא לא מתבייש אדון לוי לעשות מעשה כזה נפשע… היו שהחלו לקרא לו "עבריין, גנב, רמאי, נוכל, שקרן…
אדון כהן הבין שלא יקבל את כספו, הוא יצא בזעם מהמכולת תוך שהוא מפטיר ביציאתו " כף רגלינו לא תדרוך כאן יותר! חכה חכה אני אתבע אותך בבית הדין!". רץ אדון כהן לדיין והגיש את תלונתו – תביעתו נגד אדון לוי.
בבית הדין
בתוך שניות, המכולת הומה האדם שהייתה לאדון לוי, התרוקנה כליל. אדון לוי סגר את המכולת מוקדם ביום זה וחזר לביתו, עצוב ומדוכא, מבולבל ומקווה שיום המחר יהיה טוב יותר והכל יבוא על מקומו בשלום.
אך בקושי הגיע זה לביתו ששליח מבית הדין הזמינו בדחיפות לבית הדין לברר את עניין התביעה.
הזדרז אדון לוי להגיע אל בית הדין לנסות להוכיח את חפותו. עצוב, מדוכא, חושש, פגוע.. בליל רגשות תקפוהו.
ובבית הדין: היות שלא היו להם הוכחות מוצקות נוספות, ביקש הרב שאדון כהן ישבע שלא קיבל מטבע זהב, ולא יאלץ לשלם את תמורתה לאדון כהן. אדון לוי, שמעולם לא נשבע, סירב והחליט לשאת בעול ולשלם את תמורת מטבע הזהב. אך מאחר וגם הוא לא היה משופע בכסף רב, הוא נאלץ לשלם בפעימות תוך שהוא מכר את ביתו ואת רב רכושו.
השלכות המחלוקת
מאותו יום ואילך, אף לקוח לא דרך יותר במכולת שלו. המדפים העלו אבק והמוצרים העלו עובש….
הוא שהיה אדם עסוק ונמרץ, הפך לאדיש, משועמם, עצוב ומדוכא. כשעבר ברחוב, אנשים עברו לרחוב המקביל. איש לא אמר לו שלום.. הוא שהיה אדם אהוב ומוקף חברים וידידים הפך לזר, בודד, עזוב וגלמוד.. פרנסה לא הייתה לו, חבר אחד אפילו לא נותר לו. ביתו היה ריק וחסר כל.
הוא עוד היה צעיר ולא זכה להינשא ולהביא ילדים… הורים גם לא היו לו …
מיום ליום, הוא התכנס יותר ויותר בתוך עצמו וביגונו העמוק. לא היה לו טעם לצאת יותר החוצה… הוא נותר ללא מזון בבית, אך גם לא היה לו במה לקנות אותו.. ולילה אחד, הצער הכריע אותו… אומלל ובודד, ללא מכר ואוהב, נפח אדון לוי את נשמתו. שכנים דיווחו שהוא ככל הנראה נפטר, חברה קדישה טפלו בקבורתו אך איש לא בכה עליו…
המכתב הגורלי
כעבור שנים, אדון כהן כהרגלו יוצא לעבודת יומו. הוא בודק את תיבת הדואר וכן, יש מכתב עבורו. הוא פותח אותו, תמה מעט, שכן אינו מכיר את כותב המכתב אך הנה הוא מתחיל לקרא אותו:
"אדון כהן היקר,
תחילה, אבקש את סליחתך והבנתך. אתה אינך מכיר אותי, אך, לפני מס' שנים פגשתי את בנך, שהיה אז בערך בן 6. ראיתיו יוצא מהדירה שלכם.
באותה תקופה דאז, רעבנו, משפחתי ואני, ללחם. למעט פרוטה אחת יחידה שהייתה בכיסי, לא היה לנו דבר לרכוש בו משהו להשביע במעט את רעבוננו.
קל וחומר שלא היה לנו במה להתכסות בחורף הקר… בעודי הולך לתומי ברחוב, מלא מחשבות עגומות על המצב הכלכלי, מנסה לחשב את דרכיי כיצד למצא מנת אוכל להשביע את בני משפחתי, הופתעתי לראות ילד קטן כבן 6 מחזיק בידו מטבע זהב!
המחשבה הראשונה שעברה לי היא "אם לילד בן 6 יש מטבע זהב ביד… הוא בטח יוצא ממשפחה עשירה ביותר … אז פשוט אעשה איתו החלפות… אתן לו את הפרוטה שבכיסי ואקח ממנו את מטבע הזהב שבידו… עבורי זו הצלת נפשות ממש ובשבילו מה זה כבר משנה מטבע זהב אחד יותר או פחות?
בזריזות מבלי לחשוב פעמיים, הצעתי לו להחליף את מטבע הזהב בפרוטה שבכיסי, שהרי גדולה היא יותר מהמטבע שלו… את שוויה האמיתי רק אני ידעתי כמובן…. לאחר מעשה עלו הרהורי חרטה בליבי אך הבטחתי לעצמי שיבוא יום ואשיב לכם את כספכם. רשמתי לעצמי בדיוק את הכתובת שלכם שאוכל למצא אתכם ולהשיב לכם את כספכם כשירווח לי מעט.
הנה ברוך השם כעת, מצבי הכלכלי השתפר ויש באפשרותי להחזיר לך את מטבע הזהב שלך.. הריהו שלך…
אני מבקש כי תמחל ותסלח לי על לקיחת המטבע בצורה כזו וללא רשותך, ומקווה עד מאוד שלא נגרמו לכם נזקים בעקבותיה… בכבוד רב.. אנוכי…"
חרטה עמוקה
מיותר לציין מה עבר בראשו של אדון כהן, ואלו ייסורי מצפון תקפוהו… כן על אדון לוי, החף מפשע שסיים את חייו באופן עלוב, מחפיר על לא עוול בכפו.
כעת הסתברה לאדון כהן האמת המרה: אדון לוי אכן קיבל פרוטה ולכן לא נדרש היה להחזיר עודף לילד… אבל הרי מנין היה לו לדעת על ההחלפה שבוצעה? והילד לא סיפר? מחשבות רבות התרוצצו במוחו "האלמוני כותב שהוא מקווה שלא גרמו נזקים…" ועוד איך נגרמו נזקים.. אדון לוי האומלל…. איך אוכל לתקן? מה אפשר יהיה לעשות כעת?"
אדון כהן הצטער מעומק נשמתו. הוא היה המום, מזועזע, נדהם, נרגש, מפוחד, עצוב, הכל יחד. רגשות רבים מלאו את כל כולו… במצב כזה של חוסר אונים מוחלט וצער ענק, פגשה אותו אשתו.. שגם היא החלה להרגיש כמותו.. אך את הנעשה אין להשיב.. האם עוד אפשר לתקן את מה שעוות… איך? מה לעשות? אדון לוי נפטר מעומק הצער… והרי לא נוכל להחיות אותו אך אויה מה היה לנו! מה עשינו!! למה מהר שפטנו??? הרגנו אדם חף מפשע במו פינו! "
בוכה וזועק, יצא אדון כהן לרחובות והחל לזעוק "אדון לוי חף מפשע!! אדון לוי חף מפשע! אני אשם והוא זכאי. עוול גרמתי לו!" תושבי השכונה התקבצו ובאו לידו שמעו את דבריו והתפלאו.. מה אירע? הראה להם אדון כהן את המכתב שקיבל… ומה הייתה תחושתם? כן די דומה לשלו…
סיכום ושאלות לדיון
המסר העיקרי ברור ומובן… לשון הרע זה דבר נורא.. מרכילות אפשר למות… וזה מה שקרה לאדון לוי.. מי האשם העיקרי בסיפור? את השאלה הזו אני לא שואלת כדי להפוך אותנו לשופטות.. אלא כדי ללמוד מוסר נוקב וחשוב על הרוע שבלשון הרע…. מילא שהאבא מהלחץ שלו לא שמע ולא ביקש לברר מול הבן מה אירע ואיזו מטבע בדיוק נתן לאדון לוי בעל המכולת, אבל העובדה שכל הציבור – כל תושבי השכונה השתתפו במחלקות הזו, נדו לו בראשם, בזו לו בליבם ובפיהם, התנכרו אליו, ברחו ממנו, עזבוהו בבדידותו – הם הם הביאו עליו את המוות… מי אמר להם להתערב? אם משהו קרה בין אדון כהן לאדון לוי זה אמור לעניין רק אותם… נזכור את הפסוק בתהילים ל"ד: "נצור לשונך מרע, ושפתיך מדבר מרמה סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו…"..
נקודה עמוקה למחשבה!
- עם ילדים אפשר לספר את הסיפור ולשאול אותם שאלות על גבי הסיפור, לתת להם לנחש מה תהיה תגובתו של האבא , של המוכר ושאר הדמויות..
- מה הם היו עושים במקום… (האב, הילד, המוכר וכו')
- אילו רגשות עלו להם בעת שמיעת / קריאת הסיפור?
- האם הם יכולים לזהות מסרים נוספים שהסיפור הזה מכיל בתוכו? (איפוק, מה קורה לנו בעת לחץ? ואיך אפשר היה למנוע את כל מה שקרה בסיפור?)
- בקשו מהילדים להציע סוף אחר לסיפור..
- בהנחה שאדון לוי לא היה נפטר… כיצד היה אפשר לפייס אותו ולתקן את כל השנים הרבות של הסבל שהוא עבר?
- הציעו מעצמכן רעיונות נוספים ויצירתיים להמחשת הסיפור (תוכלנה להיעזר בקטגוריית ילדים שם תמצאנה רעיונות רבים ליצירות ועוד)
קריאה נוספת:
- דברי חכמים בנחת נשמעים
- נחת – דרכים יעילות להשגת נחת בחיים
- מתסכולים צומחים
- מודל אפר"ת
- סיפור קמצא ובר קמצא לילדים
- אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו
- מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך
- תרגילי נשימה להרגעה
- טיפים לחברות טובה
- ויש עוד מגוון גדול של סיפורים ומשלים בנושאים שונים
שיהיו בשורות טובות ונזכור לא לשפוט, לנשום לעצור רגע לחשוב ואז להגיב בנחת…
לאמא היקרה הסיפור שכתבת מאוד
מענין ויש לו ערך חשוב בחיים
לולים שלי המדהימה תודה רבה לך שמחה מאוד שאהבת!! אוהבת אותך … אמא