זמן קריאה: 3 דקות קוריוז שאירע לי עם ילדתי בנושא כשרונות, האם נרכשים או מולדים בעקבותיו הבנתי את התשובה. "כשרוצים – יכולים".

קוריוז בנושא כישרונות: מולדים או נרכשים?

רציתי לשתף אתכן בסיפור משעשע שקרה עם ביתי כשהייתה בת 6 דרכו למדתי דבר חשוב בנושא כשרונות.

כשהגיע תורה של בתי להיות מלכת האותיות בגן, היה עליה ללמד את הבנות על האות ק', מיד עלה לי רעיון אחר. שונה.

למה? כי אני כזו. שונה. כשיש לי אפשרות לשנות ולעשות דברים מעבר לסטנדרט, מעבר לזרם המוכר – אז אני שם. ואת זה אני מלמדת גם את ילדיי – לא לעשות מה שכולם עושים כי ככה כולם עושים… לא. אלא לחשוב לפני, לבדוק האם סה מתאים לי? זה מה שאני צריכה/רוצה? גם אם זה שונה וידרוש ממני מאמץ – אעשה אותו בשמחה ובחשק כי אני עושה משהו שהוא בשבילי. שעושה לי טוב. שרציתי. שהבנתי את חשיבותו עבורי. שיעיל ויתרום לי ולא בגלל שכולם עושים כך.

נחזור לענייננו… הצעתי לה במקום ממתק / הפתעה בשקל ללמד את כל בנות כיתתה כלי לחיים: ללמד אותן את ציור קשקוש (שרבוט). שכן שם היצירה מתחיל באות ק – קשקוש.

קבלנו את הסכמת הגננת שהתלהבה במיוחד מהרעיון המקורי. והילדה? הייתה "על הגג". להיות גננת אמיתית שמעבירה יצירה שאפילו הגננת לא מכירה!

למחרת בבוקר, הילדה מגיעה לגן נרגשת ונלהבת עם שק החפצים שהביאה: קולב, קלמר, קופסא, קרטון וציור קשקוש שהכינה מראש.

בהתרגשות גדולה היא עוברת בין הבנות ומציגה את החפצים והדוגמא לציור קשקוש. אחר כך היא נעמדת ליד הגננת ומסבירה לכולן את שלבי היצירה. וכולן מקשקשות, מציירות ונהנות מאוד מהיצירה המיוחדת. מרוב התלהבות שבחו את הילדה באמירה "איזו מוכשרת!".

מיותר לציין את ההרגשה הנפלאה שאפפה את הילדה ועד כמה החוויה הזו העצימה אותה. אבל כאן לא מסתיים הסיפור המשעשע. למעשה, הוא רק התחיל…

מוכשרת או מוכשרת?!

ביתי התלהבה מאוד כמובן מתשומת הלב שקיבלה בגן אך נותרה בכל זאת עם שאלה. בגן העדיפה לא לשאול ולשמור את שאלתה לעצמה עד שאבוא לקחת אותה הביתה. בחזרתנו הביתה סיפרה לי בשמחה אדירה על החוויה שלה בגן. ואז במבט רציני ובתמיהה אמיתית פנתה אלי ואמרה לי.

אמא, אבל אני לא הבנתי, הם אמרו לי שאני מוכשרת. מה, אני מוכשרת לפסח?!

ל. בת 6

כמובן שהאמירה הזו שעשעה אותי מאוד. ואמרתי לעצמי למה שלא אשתף אתכן בכך? הרי הילדה כל כך צודקת… מוכשרת ומוכשרת. אותו דבר. תחשבו על כך רגע אחד. מוכשרת שורש המילה כ.ש.ר.

כשאומרים לילדה שהיא מוכשרת מתכוונים כמובן לכך שיש לה "כישרון" לדבר מסוים. וכשאומרים שהמטבח מוכשר לפסח מתכוונים לכך שעבר ניקוי יסודי ולאחריו תהליך "ההכשרה". ההכשרה היא הליך שבסופו מאפשר, על פי ההלכה היהודית, שימוש במטבח לפסח. וכך לגבי "הכשרה" של לימודים שעוברים.

אם הוכשרת למקצוע מסוים, תוכלי לעסוק בו. אם הכשירו את המטבח, נוכל בפסח להשתמש בו.. וכן הלאה…

כלומר, שילדה מוכשרת, היא בעצם ילדה שעברה הליך מסוים הכולל למידה, התנסות ועוד שבסופו מאפשר לה שימוש ועיסוק בתחום ההכשרה שעברה.

סיכום – כישרון נרכש או מולד?!

המקרה הזה גרם לי לחשוב שנית על המושג כישרון. האם הוא מולד או נרכש? והגעתי למסקנה שאיננו נולדות עם כישרון אלא רוכשות אותו בתהליך של למידה והתנסות. אבל- אנו נולדות עם יכולות בסיסיות, נטיות שונות, ומשיכות לתחומי עניין מסוימים השונים אחת מהשנייה.

לדוגמא: אני נולדתי עם אהבה, משיכה ויכולת בסיסית לציור. אך אהפוך למוכשרת בציור רק אם אפתח יכולת זו. רק אם אעסוק בציור, אלמד טכניקות, שיטות, אתרגל, אשקיע ואצייר הרבה וכו'. אחרת, לא אהיה מוכשרת על אף הנטייה שלי לציור. מה שכן, אם נולדתי עם הנטיה הזו, עם הרצון הזה, המולד לציור, אזי מגיל תינוקות אתחיל לצייר ואקשקש וכך אתנסה שוב ושוב, ואלמד, ואהפוך לכשרונית ביתר קלות מאדם שלא נולד כמוני עם נטיה זו.. למעשה, כולנו נצטרך לעבור תהליך של למידה והתנסות כדי שנגיע לאותן תוצאות.

תזכרו: מוכשרת שורש כשר. אותיות רכש. כשרון נרכש לאחר תהליך של למידה והתנסות.

אז בפעם הבאה שתאמרנה למישהי שהיא מוכשרת תתכוונו למלא משמעות המילה… ותבינו שהיא עברה תהליך כדי להגיע להיכן שהיא. זה לא קסם. ואם תרצינה באמת, גם אתן תוכלנה להיות מוכשרות כמוה…

נכון שידרשו מאמץ והשקעה רבה יותר לאישה שנולדה ללא יכולות ונטיות בסיסיות מולדות לציור מזו שנולדה איתם. פשוט כי מי שאוהבת את זה מתנסה מוקדם והרבה יותר ממי שלא נולדה כך. אך סופו של דבר, במבחן התוצאה, שתיהן מסוגלות להגיע לאותן תוצאות. זכורנה נשים יקרות כשרוצים יכולים…

באות ק אפשר היה לעשות גם קופסת המשאלות שלי

💜היו מוכשרות במה שאתן אוהבות ואם תרצו-תוכלו💜

הצטרפי לשיחה