על כוחם של זיכרונות ילדות, תמונות, ברכות, מכתבים ופתקי נחת: מעשים קטנים המשאירים חותם גדול
בהמשך לפוסט זכרונות מבית אמא, רציתי לשתף אתכן, באחד הרעיונות שבצעתי בילדותי כדי לשמור את הזיכרונות שלי גם באופן מוחשי. לזיכרונות יש כח חזק ומשמעותי בעיצוב אישיותנו. חוויות העבר, אינם רק נחלת העבר. אלא הם בראש ובראשונה ירושת הווה שלנו ובהמשך גם העתיד. מה שעברנו, משפיע בקשר ישיר על מי שאנחנו. ומי שאנחנו כיום ישפיע על מי שאנחנו בעתיד. כי הכל בסופו של דבר הופך להיות עבר, הווה ועתיד. כמובן שלבניית אישיות מצטרפים גם פרמטרים נוספים של טמפרמנט איתנו אנחנו נולדים, הסביבה, האופי הבסיסי שלנו, התקופה, הידע שרכשנו בעצמנו מהתבוננות, מהפקת מסקנות ומה שלמדו אותנו ועוד ועוד.
אחד הכלים שלי עזר תמיד ואני מאמינה שיעזור לי תמיד הוא הישענות על זיכרונות גם מוחשיים. זיכרונות שקיימים אצלי כפתקים, מכתבים, משפטים, תמונות ועוד. גם הילדים שלי שותפים לזיכרונות אלו ובדברים המיוחדים שלהם שהם עושים, או תמונות יפות ומיוחדות הם באים ואומרים לי: "אמא את שומרת לי ואת לא זורקת את זה לעולמים! כשאהיה גדולה ואתחתן תראי לילדים שלי.." ואני כמובן צוחקת ומשיבה: "בוודאי שאשמור" וזה כמובן כך. הכל שמור בארון זיכרונות, במחברות, באלבומי תמונות שאת חלקם עיצבתי באהבה, בשמחה בנוסטלגיה גדולה…
מקווה שהכלי יעזור לכן גם כן לעצמכן ובעיקר לילדיכן.
כתיבת זיכרונות – מכתבים ופתקים להעצמה אישית
כשאני מדברת/כותבת על זיכרונות אני לא מתכוונת רק לזיכרונות שאנו שומרים בראש, במחשבה. זיכרונות מסוג זה, עם הזמן והטרדות יכולים למוג, להיעלם אי שם בתהום הנשיה. אלא, אני מתכוונת לזיכרונות כתובים.
אמא ע"ה ז"ל הייתה כותבת הרבה בעיקר דברי תורה וברכות יפות לכל בני המשפחה, ועל כל דבר המאפשר לכתוב כתבה. אפילו מפיות שולחן ומעטפות.
כך, זכיתי בילדותי, לאושרי הרב, לקבל פתקי נחת ומכתבים מאימי היקרה ז"ל: מכתבים לימי הולדת, לפני מבחנים, בתקופת מבחנים בגרות ותואר וסתם מבחני תיכון. סתם יום של חופש, יום של חורף, מתכונים ועוד.
באישיותי, אני אישה מאוד נוסטלגית. שנקשרת לעבר, לזיכרונות. שמייחסת חשיבות וערך לכל מה שאני מקבלת מזולתי.
אז בהתאם לאופי שלי, שמרתי את כל הפתקים, את כל המכתבים ואת כל הברכות שקיבלתי מאימא ז"ל , מאחיותיי ומחברות ונשים רבות. את כולם, אספתי והדבקתי במחברת (עוד מימי נערותי), לפי תאריכים. כל פעם הוספתי משהו נוסף.
מחברת הזיכרונות שלי מכילה:
- מכתבים, פתקים וברכות
- ציורים
- סיכומי שיעורי מוסר
- משפטים ופתגמים יפים לחיים
- וכל מיני דברים שאני אוהבת
- בשקיות נפרדות שמרתי דברים גדולים יותר כמובן כגון ציורים גדולים , חפצים בעלי ערך סנטימנטלי ועוד
מאז ועד היום, אני נהנית לשאוב כוחות מכל הכתוב במחברת הזיכרונות: מהמכתבים הטובים, המשמחים והמרוממים. הברכות הייחודיות והיפות. בייחוד בזמני משבר ולחץ וכשלא תמיד הולך לי בחיים כמו שתכננתי.
זו הייתה וזו הינה עד היום: מחברת זיכרונות.
מחברת שמזכירה לי איך אני צריכה להיות? מה אני צריכה לעשות? איך להתגבר על מכשולי החיים? מחברת שמזכירה לי מי אני. שלא אשכח את המעלות שבי ושאזכור גם את החסרונות.
כן. אמא כתבה לי הכל בהומור ובנועם. גם מעלות וגם חסרונות. היא כתבה לי את מי שהייתי (ומה שאני בחלק מהדברים עד היום..) כך אני יודעת מה עלי לשפר בעצמי? איפה הייתי ואיפה אני היום? אני זוכרת גם את הילדות: אילו משחקי ילדות שחקנו? איפה טיילנו וכייפנו.. וגם זוכרת ונזכרת איך היום שלי צריך להיות. זו בעצם המטרה העיקרית של המחברת: זיכרונות עבר לצורך ההווה. כי אותו אנו חיים.
יצירת מחברת זיכרונות לנשים וילדות
אני רוצה להציע לכן בחום, באמת מכל הלב בשבילכן ובשביל ילדותכן (בנים פחות מתחברים בד"כ לדברים כאלו…), ליצור מחברת זיכרונות כזו.
- קחו מחברת ספירלה עדיף מחברת בגודל A4 דפים חלקים, אבל כל מחברת שיש לכן בבית תתאים
- התחילו, אם לא התחלתן, לאסוף לעצמכן פתקי נחת, מכתבים יפים ומחזקים, פתגמים ומשפטים לחיים, מכתבי יום הולדת ועוד.
- הדביקו אותם במחברת לפי סדר כרונולוגי או כל סדר אחר שתבחרו
- הוסיפו למחברת איורים, ציורים, צבעים, מדבקות חמודות ומה שאתן אוהבות
- אפשר אם רוצים לשמור יותר את הדפים/הפתקים וכו' לעטוף אותם בסלוטייפ או לניילן אותם.
- מי שרוצה יכולה לעשות מחברת דיגיטלית ממוחשבת, לסרוק את הפתקים שקבלה ולעצב .. זה מעט יותר קשה ודורש ידע ומיומנויות בתכנות שונות ויחד עם זאת יש חסרון נוסף לטעמי- הדפדוף הפיזי, הריח של הדפים, הדיו וכתב היד האמיתי לא סרוק ולא מוקלד… אין לו תחלופה…ולכן עדיף מחברת רגילה
- ועוד דבר- אפשר לעצב מחברת משפחתית במקום אישית…
עבור הילדות שלכן, אם אינכן עושות זאת, הקפידו לכתוב להן מכתבים, פתקי נחת קצרים/ארוכים…
וזה לא משנה אם אתן יודעות לכתוב או לא. פתק מאמא, זה הלב כותב. והלב יודע את תפקידו. ותאמינו לי, זה כל כך מקרב ומעצים את הקשר שבין האמא לילדה שלה.
ובכל זאת, ממליצה לכולכן להיכנס לפוסט פתק נחת – חיזוק ותמריץ לילדים. יש בו הנחיות והסברים לכתיבת פתק נחת, גם דוגמאות רבות של פתקי נחת מסוגים שונים, גם רעיון למשחק משפחתי חשוב ועוד. את כל אלו תאספו, תשמרו, תכתבו אחת לשנייה. זה כלי עצום הפתקים האלה. מאוד חשוב בבניית אישיות, בחיבורים ויצירת קרבה משפחתית. זה מעצים ומחזק בכל עתות החיים.
את המחברת אפשר לעצב יחד עם הילדות, כל אחת מעצבת את המחברת שלה. זו יכולה להיות פעילות כיפית ושימושית בימי החופש הגדול.. ובכל יום שבו קבלתן פתק/משפט/חיזוק או כל דבר אחר, הדביקו במחברת.. חזרו פנימה לכמה דק' לעצמכן. תנו לעצמכן את הרגעים האלו, רגעי נחת…אתן לבין עצמכן… וזהו עברו על המחברת מדי פעם בפעם כשאתן חשות צורך או סתם שמתחשק לכן…תיהנו!
סיכום
לאחר שקראתן, הבנתן עד כמה חשוב לשמור מכתבים, ברכות פתקי נחת וכד'.
הם, המכתבים הקטנים האלו בעלי עוצמות גדולות:
- הם יכולים להרים ולהעצים אותנו.
- יכולים לתת לנו לחוות שוב את ילדותנו.
- מסייעים לנו בהווה
- מעודדים אותנו לחשוב על העתיד
- הם סוג של מכוון עבורנו והם עוד הרבה מעבר למה שכתבתי….
אמא הלכה לבית עולמה ז"ל ואני נשארתי הודו לה' כי טוב עם בני משפחתי שיחיו ועם הזיכרונות שלי ממנה, מהבית שהיה לנו…
המילים שאמא כתבה לי אז בילדותי, מלווים אותי עד היום. הם מנחים אותי ומתווים לי את הדרך.
עכשיו שהיא איננה כאן איתי, ואני לא יכולה לשמוע אותה, לשאול אותה, להתייעץ איתה בכל מיני דברים. אז אני נזכרת בה, קוראת את המכתבים שנתנה לי ודרכם מקבלת תובנה. דרכם מבינה מה עלי לעשות. המכתבים מסייעים לי גם להיזכר במשפטים מנחים שלה כמו "מתרגלים להכל…. " והמשפט השגור " אל תגידי אין לי כח, אלא תן לי כח!" זה אחד המשפטים שנותן לי הרבה כוחות… כשאני מרגישה שאין לי כוחות למשהו אז אני נזכרת בה ופונה לה' ואומרת לו " ה' תן לי כח!"
כן. למחברת הזו ובכלל לשיטה הזו של איסוף הזיכרונות, יש להם כוח אדיר בבניית מי שאני, בבניית הווה שלי והעתיד. בהבנת העבר שעברתי.. ואת זה העברתי לילדים שלי וכעת מעבירה את זה לכל אישה שתראה ותקרא, תבצע ותעביר לילדיה…
ממליצה לקרא גם:
💜ברכה והצלחה בכל, חיים ארוכים טובים ומאושרים, מלאי אנרגיות, עוצמות וריגושים!💜