משפטי חכמה של סבא וסבתא

חכמת חיים שמתבטאת במשפט חכם אחד

מכירות את הביטוי "סיפורי סבתא"?? משום מה נוהגים להשתמש בו לתיאור דיבורים מיותרים, דיבורי סרק והבל. אינני מבינה כלל למה ומדוע הגיע לסבתות לקבל ביטוי מעליב שכזה?! אצלי הוא מעורר סלידה. ממש כך.. הרי יום אחד אהיה סבתא… אז מה זה אומר? שסיפורים שאספר הם "סיפורי סבתא" במשמעות הביטוי הסלנגי??… אז זהו שלא, ממש לא. לדעתי, סיפורי סבתא הם הסיפורים בהא הידיעה. הם רוויי חכמת חיים, היסטוריה אנושית חיה, מוסר דרך ארץ והליכות עולם.

בתחילה כתבתי כל משפט בשפתו במקורית בתור ציטוט בולט. אחרי הנקודותיים (:) רשמתי את הפירוש המילולי. מקווה שכתבתי נכון את המשפטים. במידה ולא – אשמח שתתקנו אותי.. מאוד חשוב לי ליצור מאגר אמיתי וגדוש שישמש כזיכרון…

אני רוצה להודות לכל מי שסייע בעדי, ותרם לי מזמנו לחלק מזיכרונותיו/ה לשתף אותי באמירות ומשפטי חכמה. אשמח לעזרה נוספת בקבלת משפטים נוספים בתגובות… תודה מראש!

משפטים עם מסר לחיים

• עירקית:
  • "איבטי ולא תכטי": היה מתון ואל תחטא כלומר הפזיזות מביאה לידי חרטה. סוף מעשה במחשבה תחילה
  • "אם מכתוב לך, מכתוב": מה שכתוב, כתוב ויגיע אליך לא משנה באיזו דרך
  • "אב-פילס ולא יבאת". " תמכור סחורה כעת בפרוטה ואל תחכה למחר
  • "איד'א יסאילוך קול מא אעקיף": אם ישאלוך אמור לא יודע. לא להתערב בעניינים מסובכים שלא קשורים אליך גם אם אתה יודע. שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו
  • "איד'א אנצא ע'שים אדפע בית אל-נץ": אם אתה תם תן חצי מחיר. כלומר במידה והולכים לקנות משהו ולא יודעים מה המחיר, תציע לשלם חצי מהמחיר שהסוחר מבקש משום שמנהגם לבקש פי שניים
  • "אול אל-ע'ית' קטר ת'ומה ינהמיר": תחילה הגשם טיפה ואחר כך ירד בשעה. תתחיל בקטן ואחר כך תגדל
  • "איחד'ר עדוך מרה וצדיקך אלף מרה": היזהר מאויבך פעם אחת ומחברך אלף פעמים. אם החבר יתהפך, הוא יודע הכי טוב איך להזיק לך
  • "אל אמנך לא תיכ'ינו": מי שנתן בך אמון אל תבגוד בו
  • "אל-אסתעג'ל עת'ר', ולאצטבר' קדם": מי שממהר נכשל ומי שחיכה התקדם. לא טוב להיות פזיז
  • "אל-אצול אחסן מן אל מחצול": דרך ארץ קודמת לרווח
  • "אל-ינטש מא ינלם": מה שנתפזר אינו נאסף. סוד שהתגלה אי אפשר לשומרו
  • "אל- שוף יטעי אל-נבה": המראה יתן את ההבנה. ממראה פניו של אדם ניכר אופיו
  • "כל חרכה ביהא ברכה": בכל תנועה יש ברכה. לא טוב להיות בטלן. הזריזות חצי מזל
  • "לא אל-דין ולא אהלו": לא ההלוואה ולא קרוביה. להתרחק מכל מה שקשור להלוואה. לא להיות ערב, לווה או מלווה
  • "ליקמית אל צבוה תינפע יום אל-כבריוה": כסף קטן של הנערות עוזר בעת הבגרות. אדם בצעירותו צריך לדאוג לעתידו
• מרוקאית
  • "אביעד אלי בא יסמע אל עיבוד פיה, וויסמח": אשרי השומע דיבה עליו , וסולח
  • "אל טוב מנקה סמאחא, מא, תרכוש בל קבאחא": המבקש ממך סליחה , אל תחזיר אותו בצריחה
  • "טיח פלוואד, ולאחר תטיח פיפם אל זוואד": ממרוקאית: טוב לפול בנהר , ולא ליפול בפני הבריות
  • "דק עלא באב א דאר, תסמע אל כ'באר": הקש בדלת הבית תדע חדשות הבית
  • "ראדט אליילדיאין": כבוד הורים
  • "פחאל אל תחב ראסך": כפי שאתה אוהב את עצמך, אהוב גם את אנשיך

סיפור בנושא:

• הגנן והציפור

משפטים עם משמעות

• עירקית
  • "אל-ג'אר קביל אל-דאר": השכן קודם לבית. לפני שקונים בית בודקים מי השכנים
  • "אל ג'מל ישיל ד'הב ויאכל עקול": הגמל נושא זהב ואוכל קוצים. אדם דואג לאחרים ומזניח את עצמו
  • "אל-אכלה ביפארה ואל-כ'ריה בפארתין": האכילה באגורה והצואה בשתי אגורות. כלומר ההפסד גדול יותר מהרווח
  • "סלים בלים": שלם במזומן: שלם את הדבר מיד והיפטר מן הדאגות
  • "עלא ריכ'צו פר ניצו": בגלל מחירו הזול זרק חציו. כל דבר זול הוא באיכות נמוכה ובסופו של דבר נזרק חלק ממנו, לכן לא כדאי לקנות דבר זול
  • "אל-ביקע דאאימן וג'הו אסוד": העורב תמיד פניו שחורים. הרע אינו משתנה לטובה
  • אבו צנעא ולא אבו קלעא": בעל מקצוע ולא בעל ארמון. עדיף בעל מקצוע על עשיר שאינו בעל מקצוע משום שהעשיר יכול להפסיד את כספו ובעל המקצוע יכול להשתקם
  • אל-חיסין בל-ויראת'ה": היופי עובר בירושה. ההורים יפים וכך גם ילדיהם כמוהם
  • בנת אל-שרק ליאיבין אל-ע'רב": בת המזרח לבן המערב. המזל מקשר בין שני הבני זוג גם אם רחוקים אחד מהשני
  • "לחים אל כ'ירוף מער'וף": בשר הכבש יודע. כל אחד יודע להבחין בין בשר כבש ולבשר בהמה אחרת. הכל ידוע
  • "מית'יל אטר'ש באל-זפה": כמו חרש בהילולה. נגרר אחרי אחרים. אין לו דעה משל עצמו
  • "סביע אל-נאים לא תיפיקו": ארי ישן אל תעורר אותו. אל תתגרה ביצר הרע
  • אל-אנסאן מא יאכיל כל זר'עו": האדם אינו אוכל את כל זרעו. האדם לא מצליח בכל דבר בחיים. לפעמים יש גם אכזבות
  • אל-אעור אחסן מן אל-אעמי": עיור בעין אחת טוב מסומא (עיור בשתי העיניים). יש כאלה עם צרות גדולות יותר
  • אל-ג'אהל יטלע מאל ואל עאקל יטלע כמאל": הכסיל מוציא הון והחכם מוציא שלמות. החכמה עדיפה מן הרכוש
  • "בייץ' לחיתו בל-לבן": הלבין זקנו בלבן. מנסה להצדיק/להבליט את עצמו

מילים של שבת

• שישי בצהריים אחרי הבית הספר או לפני שבת נהגו רבים מאוד להתכנס בבית סבא וסבתא שהייתה מבקשת ואומרת "תבואו כולם".
• שבת שלום ומבורך
• על כל דבר שהיו מכינים לשבת, נהגו לומר "לכבוד שבת".
• אחרי הקידוש אבי המשפחה/הסבא מברך כל אחד מבני המשפחה בברכת הבנים וברכת הבנות: לבנים בברכת ישימך ה' כאפרים וכמנשה ולבנות ישימך ה' כשרה רבקה רחל ולאה" ובברכת כהנים
• עירקית:
  • "יסלם תֻמָכּ": יבורך פיך. נאמר אחרי השמעת דבר תורה יפה של אחד האורחים
  • "ג'רר לספיני": גורר ספינה. הכוונה היא לחזן כל כך איטי שהיו שואלים אותו אם הוא גורר ספינה ובגלל זה הוא קורא לאט. התוניסאים אומרים לחזן "אריסה תחרקת" (החמין נשרף) כלומר תזדרז בתפילה כי החמין מתחיל להישרף בפלטה.

ברכה לשבת שלום

ברכות ונימוסים

פסקה קצרה על הנימוסים של הדור הקודם ואיזה כבוד היו נותנים לאחרים

• עירקית:
  • "צבאח אלכ'יר": בוקר טוב
  • "אללה יכ'ליכּ": ה' ישמור עליך
  • "בלעיפי": לבריאות (לא אחרי התעטשות, אלא לאחר שמועה טובה)
  • "יטעיכּ עיפי": ה' יתן לך בריאות
  • "לב שמח וכיס מלא"- ברכה שסבתי נהגה לברך אותנו באופן קבוע…הייתה אומרת את זה גם בטוניסאית לצערי לא זוכרת איך אומרים זאת…
  • כשמישהו עושה טובה למישהו, או כשמישהו נותן שירות טוב והוא לא מרמה, אומרים אחת מהברכות הבאות:
    • "כת'ר ח'ירך": שירבו כספיך
    • "יעתק אולאדכ": ה' יאריך ימי בניך
    • "יח'לי ולאדכ": ה' ישמור את בניך
    • "יטול עמרכ": ה' יאריך ימיך
    • "אללה יכת'ר מן אמת'אלך": ה' ירבה אנשים כמוך
    • "בארך אללה ביך אללה": יברך בך מלשון הפסוק "ונברכו בך כל משפחות האדמה"
  • "תעוד עליכום בלכ'ייר אל אייאם ולסנין":יחזרו עליכם בשפע הימים והשנים.
  • "ייתעיק' אמראדאק"" ה' ימלא את מבוקשך
  • "כ'יר' וסלם": טוב ושלום
  • "ווין מה נזאל האלהאל": לבריאות אחרי ארוחה
  • יהי רצון שביתכם יהיה מלא ותמיד תזמינו אורחים
  • כשהולכים לעבודה אשתו אומרת לו ה' יצליח עסקיך
  • "אללה וויאך": ה' עמך. אומרים לאדם שנוסע ה' ישמור אותך בדרך או כל פעולה אחרת
  • "עשטידק": יבורכו ידיך. נאמר בדרך כלל לבעל מלאכה או לאישה שהכינה אוכל טעים
  •  כשמישהו מתעטש, נברך אותו:
  • "צחה": לבריאות (הברכה מתאימה בכל הקשר אחר של “לבריאות”) או "סמאללה עליק": (לבריאות שלך)
  • "צחתין": פעמיים בריאות (נאמר כתשובה ל-“צחה”)
  • "תעיש": שתחיה (עוד תשובה אפשרית ל-“צחה”)
  • "עלא קלבכּ": על הלב שלך, כלומר “גם לך” (נאמר כתשובה ל-“צחתין”)
  • כשמדברים עם מישהו בטלפון, אחרי זמן רב שלא דיברתנו: "עאש מן סמע צותכּ = חי מי ששמע את קולך (נאמר לאדם שלא דיברנו עימו זמן רב)
  • "אללה ינעם עליכּ": שה' יעשה גם אותך לחלק ויפה (נאמר כתשובה ל-“נעימאן”)

משפטים וברכות לשמחות משפחתיות

• עירקית:
  • "יום לולאדכּ": היום הזה גם ילידים שלך. אומרים בתשובה לברכת מזל טוב בקשר לילד שלך (בד"כ חתונה).
  • "יום אלענדכּ": היום הזה גם לך. אומרים בתשובה לאיחול של מזל טוב בקרוב אצלך.
  • "מברוּכּ": מזל טוב
  • "בפראחכּ": בשמחה שלך
  • "בילמילה": בשמחת ברית המילה
  • "מברוּכּ עליכּ יא עריס": מזל טוב לך החתן
  • "עַקְבָּאל עַנְדָכּ": בקרוב אצלך (נאמר כתשובה ל-“מברוכ עליכ יא עריס”)
  • כשמישהי מתארסת אומרים לה: ":"אנשאללה ביל תמאם": יהי רצון בשלמות כלומר שתזכה גם לחופה והשמחה תהיה שלמה
  • כשמברכים את החתן והכלה שייוולד לכם בן תוך שנה מהיום
  • להורי החתן והכלה אומרים יהי רצון שתראו בשמחת הכל, כלומר שיזכו לראות בשמחת כל בניהם ויראו מהם הצלחה
  • "שתקנא לַכּ": התגעגענו אליך!
  • "יום אל-ענדך": בקרוב אצלך (בשמחה שלך)
  • "עישתי וג'יתי": תחיי כי באת. ברכה לאורחים
  • "בער'סק אינשאללה": הלוואי ונתראה בחתונה שלך
  • "טלע עלא אבנו": יצא בדיוק כמו אבא שלו

נוסח הזמנה לחתונה לדוגמה

משפטים ליום יום

• עירקית:
  • "אל-חמדו אללה עלא אל-סלאמה": השבח לאל שהכל בסדר
  • "אשקון היי": מה זה
  • "מה יסווה עאנה": זה לא שווה פרוטה
  • "יוסווה פילס ולא פארה": לא שווה גרוש ולא אגורה
  • "על העיני עינאק שנינו הולכים באותה דעה
  • "בִּבְּלַאש": בחינם
  • "כול וואחד ומזלו": כל אחד והמזל שלו
  • "הולך לים ולא מוצא דגים": אומרים על אדם שמחפש ולא מוצא את מה שמחפש
  • "תפאדלו": כשאוכלים אומרים תפאדלו הכוונה תתכבד
  • כשאחד הילדים היה מקבל מכה או נבהל היו אומרים "סמאללה": שם ה' יהיה סביבך/עליך
  • כשמזכירים שם של נפטר אומרים "ה' ירחמו": ה' ירחם עליו. ואם היה צדיק אומרים עליו עליו השלום או רוחו בגן עדן
  • לשמועה טובה אומרים "מאשאללה": מה שרצה ה'
  • לשמועה לא טובה אומרים: "אללה יסתר": ה' ישמור
  • "יום עסל יום בסל": יום דבש יום בצל. פעם טוב פעם לא
  • "יעתיק עפייה": יתן לך נחת
  • "באלא חאסאד": בלי עין הרע
  • "אללה ייעפיק": ה' ייתן לך בריאות
  • "אל-צביר טיב": הסבלנות טובה. יש לשבח את מידת הסבלנות
  • "בוס עינך": לנשק לך את העיניים
  • "יאללה חפיף ונד'יף": קל ונקי. קח בקלות ותתקדם

ביטויים כשמתווכחים

• עירקית:
  • "חק ויאך": אתה צודק
  • "עוָונטה": הכחשה/אחיזת עיניים. שכאומרים על מישהו שהוא עושה עוונטות הכוונה שהוא מבלף ועושה הצגות
  • "דינכום": דין שלכם. אצלכם העיקר הכסף
  • "אבו כמונה": בן קמצן. נאמר למישהו שהוא קמצן מאוד
  • "ביכיל שין יתג'לט": בכל דבר מתערב. מכניס עצמו לכל דבר אם אם הוא לא קשור ודברים הנוגעים לו
  • "בסמאר' אל מא יתפע'צ'ם": מסמר שאי אפשר לעקמו. אדם עקשן שלא משנה את דעותיו ואי אפשר לכפות עליו מרות
  • "וחיד אחסן מן אלאכ": אחד יותר טוב מהשני. לשון סגי נהור. שניהם גרועים
  • "שאמי עלא עאמי": תוהו ובוהו. ערבוביה שגורמת לבלגן גדול
  • "מה בסכ": עזוב אותך
  • "הדא סכאפי": זה סנדלר. הכוונה המילולית שהמוצר לא שווה או שהבעל מקצוע חובבן
  • "חוש": לא יודעת את התרגום המדויק אבל הכוונה היא דיבור בלשון הפוכה, כלומר אם אומרים "חוש נהג" הכוונה היא שהוא נהג גרוע

משפטי ברכה לחגים

• עירקית:
  • "יום אל כול סאנה (היום הזה, יהי רצון כך כל השנה נחגוג)
  • בפסח היו קוראים את ההגדה משפט בעברית והתרגום שארח בערבית (שרח פי אל ערבי). לילדים זכור בעיקר:
    • "האדא כ'בז אלמיסכין אילד'י אכלו אבהאתנא בלד מצר": הא לחמא עניא די אכלו אבתנא בארעא דמצרים
    • שואלים את הילדים מי אתם? והם עונים בני ישראל. מנין באתם (מנין ג'ית)? והם עונים ממצרים (ויג'אוב מן מצרים). לאן אתם הולכים (ווין ראייח)? לירושלים
  • "סנתכ חדרה": שנה ירוקה. נאמר במוצאי שביעי של פסח והכוונה היא שתהיה לכולנו שנה יפה פורחת מבורכת ומשגשגת
  • "ביעיד לפטיר' כ'יד' ג'ילאלך וטיר'": בחג המצות קח חפציך ועוף. אחרי החורף ומזג האויר משתפר צא לטייל
  • "תרבחו ותסעדו" (במרוקאית): תרוויחו ותהיו מאושרים
  • אתה שלום וביתך שלום וכל אשר לך שלום (חלק מפסוק)
  • ראש חודש – חודש טוב ומבורך
  • ראש השנה: שנה טובה ומבורכת, לשנה טובה תכתבו ותחתמו לחיים טובים ולשלום, תזכו לשנים רבות נעימות וטובות ובני הבית יענו : תזכו ותחיו ותאריכו ימים ושנים שנה טובה ומבורכת
  • כיפור: גמר חתימה טובה
  • סוכות: ה' יפרוס סוכת שלומו עליכם
  • "עִיד סַעִיד": חג שמח
  • "כֻּל עַאם וַאַנְתַ בִּחֵ’יר": כל שנה ואתה בסדר. הכוונה היא שנה טובה (נאמר לכבוד השנה החדשה וגם בימי הולדת)
  • "כֻּל סָנַה וַאַנְתַ סַאלֶם": כל שנה ואתה בריא. הכוונה היא שנה טובה (נאמר לכבוד השנה החדשה וגם בימי הולדת)
  • "וַאַנְתַ סַאלֶם": גם לך. כלומר ואתה בריא (נאמר כתשובה ל-“כל סנה ואנת סאלם”)
• טריפולטאית:
• יהודי טריפולי בעת ערבוב הבשישה/בסיסה, בליל ראש חודש ניסן אומרים "יָא פֶתַ'אח בְּלַא מֶפְתַ'אח, יָא עַטַאי בְּלַא מַנַה, תַרְזַקְנַה וּתַרְזַק מַנַנה": הפותח, בלי מפתח, פותח את ידיך ללא כל גמול הרעף עלינו מטובך וניתן אנו ממנו לכל, אמן.
• טוניסאית:
  • ברכת הבשישה/בסיסה כפי מנהג יהודי טוניס: "יא בשישה בלמפתח. חון עלינה יפתח. יא בשישת פתחאת אלעוד. חון עלינה יא מעבוד, יא בשישת ניסן. חון עלינה ירחמן. יא תחריק בלאבשיש. יא פתח בלא מפתח. חון עלינה יא פתאח": הפותח בלי מפתח, המעניק ללא לאות, הוא ירעיף עלינו וירעיף מאתנו לכל. בסיום הברכה, בני המשפחה ממשיכים ומברכים ברכות בהתאם לנדרש למערבב הבשישה ולמשפחה.
  • "כה לחי אתה שלום"- אומרים את הברכה הזו מצאת כיפור עד אחרי שמיני עצרת (בנוסף לברכות : מועדים לשמחה- חגים וזמנים לששון)
  • במוצאי חג הפסח נהגו לאמר: "כאדדר נה ואלעאם אכדרי" (שמנו ירק שתהיה השנה כולה ירוקה).
    

אבלות

• עירקית:
  • "אד'ה אנקטעת אל סבחה – יתשתית אל כ'רז": כאשר תתנתק המחרוזת, יתפזרו כל החרוזים כלומר כאשר נפטר ראש המשפחה יתפזרו הבנים והבנות. אותו דבר על בעל חברה אם לא יבוא ממלא מקום מתאים
  • "אל אאדמי יג'י ללדיני ביאיד מיצקמומה ומן יטלע ידו מפתוחה": האדם בא לעולם בכף יד קמוצה וכאשר יעזוב ידו פתוחה. אדם נפטר בידים ריקות ולא לוקח מכאן כלום לעולם הבא
  • "אל-אם תילים ואל-אב יחפ'יר ויטם": האם אוספת והאם חופר וטומן. כאשר האב נפטר האב אוספת את ילדיה ומטפלת בהם. ואצל הב הפוך. אין האב יכול למלא את מקום האם
  • "אל ביהם ולו ואל בקו תאהו": חלק מהם הלכו ואלו שנשארו תהו (ולא יודעים מה לעשות)
  • "אל-בנא ועלא ראח וכ'לא": מי שבנה והתרומם הלך והשאיר. אדם שנפטר והשאיר נכסים לאחרים שכעת רבים עליו
  • "אללה טעא ואללה אכ'ד": ה' נתן וה' לקח
  • "אל-מות חק ואל-חיא באטיל": המוות אמת והחיים הבל
  • "אל-מות ידכ'יל מן ע'יר' מא יתרכ'ץ": המוות נכנס בלי רשות
  • "אל-מות יציר' סהיל מן בעדהו ות'קיל באיולהו": המוות קל בסופו וכבד בראשיתו. הזעזוע של הימים הראשונים קשה יותר מאשר הימים שאחרי
  • "אל-מות ליס מינה פות": המוות אין ממנו מנוס. "סוף אדם למות ובהמה לשחיטה" (ברכות יז.)
  • "בעד אל-מציבה מא תיפיד אל-נציחה": לאחר הצרה לא תועיל העצה. הצרה כבר באה ועשתה את שלה ואין מה לייעץ

משפטים לעידוד/אהבה לילדים

• עירקית:
  • לא בלא ת'ימך. שלא יתבלה פיך. יבורך פיך. יפה דיברת. שפתיים ישק
  • מן ג'ד וג'ד. מי שיגע מצא
  • נציבך יציבך. מזלך יגיע אליך
  • "בדאלכ": כפרה עליך
• טוניסאית:
  • יאעתיק סחה / סחה עליק: כל הכבוד לך
  • עזיז/ה: יקר/ה
  • זרייר/ה: קטנ/ה (אומרים את זה בחיבה לילד/ה קטנה וחמוד/ה)
  • "אל תגידי אין לי כח אלא תן לי כח" – הכוונה לבקש מבורא עולם את הכוח.

סיכום

לסיכום: אינני יודעת למה קיבלו סיפורי סבתא קונוטציה שלילית כזו, אך מה שבטוח שכולם יודעים ללא ספק שסבתות אלופות בסיפורים מעניינים, משפטי חכמה, מילים חכמות ובשלל ברכות לכל עת. כל סבתא בשפתה שלה. אז כדי שלא נשכח, ריכזתי משפטי חכמה וברכה כולל הסבר קצר כפי שהצלחתי להשיג. את המשפטים קיבצתי מפי סבתות בנות עדות שונות.

אשמח אם תוסיפו משפטים נוספים משפות אחרות בתגובות (תציינו גם את השפה). אם לא זוכרים את המילים, אפשר לכתוב רק את הפירוש….ונגדיל את המאגר..

תודה על עזרתכן מראש!

יש גם תרופת סבתא לאיך להפסיק שיהוקים

לקריאה נוספת:

• שלח לחמך על פני המים
• אין אדם נוגע במוכן לחברו
• חכם שומע פעמיים
• נוסח הקדשה על ספר תורה
• לכל עץ יש תפקיד