סיפור מגילת רות לילדים בגרסה קלה
מגילת רות,
מגילה עם יופי של משמעות.
סיפור מעורר השראה, על אמונה,
על מסירות ונתינה.
סיפור המוכיח לכולם
שגלגל חוזר ומסתובב בעולם
לא לעולם חוסן. מלמדת אותנו מגילת רות
וזו אכן לא המלצה אלא מציאות.
אז כן, לאחר הקדמה קצרה זו, המסכמת בקצרה ככל האפשר את סיפור המגילה, נוכל להתחיל ישר בעלילה..
רעב, מחסור, שובע ושפע וההחלטה הגורלית
בתקופת סיפורנו, תקופת השופטים, חל רעב כבד בארץ ישראל. ותושבי הארץ ידעו עוני ומחסור קשה עימם נאלצו להתמודד. הרבה מאוד מהם ידעו גם שישנה משפחת אחת בבית לחם, שהרעב כאילו פסח עליה. הייתה זו משפחתם של אלימלך ונעמי שהתברכה בעושר ובשפע גדול. לבני הזוג הללו היו שני בנים: מחלון, וכיליון. מפאת עושרם הרב, הייתה משפחה זו מוכרת, ומכובדת מאוד.
ולכן, לאור הרעב הכבד, תושבים רבים נהרו לביתם לבקש נדבה וצדקה. "בבקשה אדון אלימלך, תן לנו מעט אוכל להחיות את נפשנו. הרעב כבש מנשוא, הילדים בוכים, עצובים, רעבים אנא רחם עלינו איש טוב לב.." כך פנו אליו התושבים.
אך אלימלך, שהיה קמצן לא אבה לתת להם ממזונו. ולכן, כדי להימנע ממתן הצדקות ומהנדבות, וכדי שלא לשמוע יותר את הבקשות החוזרות ונשנות "תן לנו אוכל" החליט אלימלך לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לארץ מואב.
לקח אלימלך את משפחתו וכל רכושו הרב והגיע למואב. שם הוא חשב שיוכל לשבת בשקט ובבטחה עד יעבור זעם והרעב יחלוף והמצב בארץ ישתפר. אך לא כך היו פני הדברים.
בארץ מואב
בוקר האיר, נעמי מתעוררת לאסון נורא! בעלה, אלימלך מת. ה' שראה את ליבו הקשה וקמצנותו הרבה של אלימלך, שהפנה גב ועורף לאחיו היהודים בארץ, החליט להענישו ולהמיתו. כעת נותרה נעמי אלמנה יחד עם שני בניה בארץ ניכר.
שני הבנים, מחלון וכליון, היו גם אנשים מפורסמים ומכובדים. כל אחד מהם החליט לחפש לעצמו אישה איתה יוכל להקים בית. שני האחים מחפשים ומוצאים שתי אחיות בנותיו של עגלון מלך מואב: רות וערפה. מחלון נישא לרות, וכיליון מתחתן עם ערפה. אך גם כעת, נעמי לא ישבה בטח בארץ מואב והשמחה בביתם לא ארכה זמן רב.
כעבור עשר שנים, שני הבנים, נפטרים מבלי להותיר ילדים.
וכך מוצאת את עצמה נעמי, לבדה וגלמודה. ללא בעל, ללא ילדים, ללא צאצאים. היא ושתי כלותיה המואביות. מכל הרכוש הרב שצבר אלימלך, לא נותר דבר. והנה בשורה טובה בכל זאת נשמעה. ה' הפסיק את הרעב בארץ והמצב השתפר.וכך במצבה האומלל והעלוב, החליטה נעמי לחזור לארץ מולדתה, ארץ ישראל.
בדרך לארץ ישראל
"כלותיי היקרות, החלטתי לחזור לארץ ישראל, ארץ מולדתי, ואתן, חזורנה אל ביתכן, אל ארמון אביכן". ערפה ורות סירבו להשאיר את נעמי לבדה והתעקשו להצטרף אליה למסע לארץ. אך נעמי מתעקשת שאין טעם להישארותן עימה. שכן אין לה עוד בנים לתת להן והיא מבוגרת דיה מלהינשא לאיש אחר. אך הן עוד צעירות הן, ועדיף שיחזרו לביתן ויינשאו לגברים אחרים.
נעמי מבינה כעת שיד ה' הייתה בה וה' העניש את בעלה ושני ילדיה וכעת נותרה היא לבדה.
ערפה משתכנעת די בקלות מדבריה של נעמי. היא מנשקת אותה, נפרדת ממנה וחוזרת לבית אביה.
אך רות, עומדת איתנה בדעתה: " לא נעמי, לאן שתלכי אלך אחרייך. אני איתך ולא אעזוב אותך. עמך – עמי, ואלוקייך אלוקיי".
כן, רות רוצה להתגייר. אף מילה ממה שאומרת לה נעמי לא חודרת אל ליבה ולא משכנעת אותה לחזור חזרה. "איפה שתמותי – שם אמות ושם אקבר איתך, מה שיקרה לך יקרה לי, ורק המוות יפריד בינינו". כך המשיכה לומר רותי לנעמי.
נעמי, ששמעה את דבריה הנחושים של רות הבינה שלא תוכל לשכנע אותה. בטוחה היא ברצונה הטוב והכן להתגייר ולהגיע לארץ ישראל. ונעמי מקבלת אותה בברכה ובאהבה, ושתי הנשים מתחילות את המסע חזרה לבית לחם.
ההגעה הביתה לבית לחם
נעמי ורות הולכות בדרכן וצועדות יחדיו מבלי להיפרד לאורך כל הדרך. והנה הגיע היום והן מגיעות לבית לחם.
עם כניסתן לעיר, פונות תושבות העיר אליהן ואומרות שואלות בקול "הזאת נעמי?" הן כולן התקשו להכיר אותה לאור השינויים הרבים שחלו בה. מאישה עשירה מוקפת משפחה, נשארה ענייה ובודדה. ללא בגדי מלכות, ללא משרתים, ללא משפחה. רק אישה צעירה ולא מוכרת מלווה אותה. מה קרה לה לנעמי שכך היא נראית?
נעמי משיבה להן: "אל תקראנה לי נעמי, קראנה לי מרא, כי המר לי ה' מאוד. מלאה הייתי כשהלכתי למואב, וכעת, ה' השיב אותי לכאן, לבית לחם, ריקה. ללא כל".
נעמי ורות הגיעו לבית לחם בתקופת קציר החיטים, בתחילת הקיץ. והשתיים נכנסו לבית של נעמי. בית חסר כל.
לנעמי היה מכר, אדם עשיר ומכובד ממשפחתו של אלימלך, בעלה שנפטר. לאותו אדם, הנקרא בועז, היה שדה רחב ידיים. והוא נהג לקיים את המצוות הנהוגות בשדה: לקט, שכחה ופאה. משאיר שיבולים לעניים בהתאם למצוות התורה.
רות, החליטה ללכת לשדהו של בועז ללקט שיבולים כדי שיהיה לה ולחמותה נעמי, מה לאכול.
בשדה של בועז
רות מגיעה לשדה. בצניעות, בעדינות, במלכותיות, כיאה לבת של מלך, התיישבה ללקט שיבולים מהשדה. בדיוק ביום וברגע זה, בועז יצא לביקור בשדה. הוא פונה לשלום פועליו "ה' עמכם" מברך אותם בועז והם משיבים לו באותה מטבע: "יברכך ה'". בועז מטייל בשדה וסוקר בעיניו את הנמצאים בו. והנה הוא מבחין ברות. רות הצנועה המלקטת את השיבולים באופן מיוחד, מלכותי. הוא ראה בעיני רוחו כי רות היא אישה מיוחדת. הוא פונה לפועל המלווה אותו ושואל אותו "האם אתה מכיר את הנערה הזו? מאיפה היא?". "היא הגיעה מארץ מואב יחד עם נעמי". והפועל בספר בקצרה את הסיפור הידוע לנו ובועז מבין בדיוק מי היא האישה הגדולה הזו שעזבה הכל כדי לא לעזוב את חמותה. הוא פונה אליה ומבקש ממנה ללקט רק בשדה שלו ושהיא רשאית לאכול יחד עם שאר הפועלים.
את הפועלים הזהיר לבלתי יגעו בה לרעה, והודיע להם כי מותר לה ללקט מה שתרצה מהשדה.
דבריו אלו של בועז, רגשו מאוד את רות שהודתה לו מעומק הלב ולא הבינה על מה ומדוע זכתה בזכות כזו מיוחדת? ובועז משיב לה לאור התנהגותה יוצאת הדופן וכל מעשיה כלפי נעמי חמותה. וכך נשארה רות ללקט ולאכול אצל בועז.
בערב, חזרה רות לביתה של נעמי עם כל מה שלקטה. שמחה לקראתה נעמי ושאלה על הקורות אותה. כששמעה שנפגשה עם בועז, נעמי שמחה כל כך וסיפרה לרות שבועז, קרוב משפחתם הוא וטוב שפגשה בו ושרק בשדהו תלקט שיבולים.
וכך אכן היה. רות הגיעה ללקט שיבולים בשדה של בועז למשך כל תקופת קציר החיטים.
בקשה גורלית
כשהסתיימה תקופת קציר החיטים, עלה בליבה של נעמי רעיון מדהים. היא תשדך בין בועז לבין רות כדי שזה יישא את כלתה לאישה. ומרעיון למעשה. היא בקשה מרות להתלבש במיטב בגדיה ולהגיע לגורן, שם נמצא בועז, בלילה. כשבועז ראה את רות, תחילה לא זיהה אותה, ומיד שאל אותה לשמה ומבוקשה. רות השיבה לו על שאלותיו. היא ביקשה ממנו לגאול אותה כאדם קרוב למשפחתה של נעמי. בועז הסכים מיד אך ביקש להמתין לבוקר מאחר שהיה אדם אחר, גואל קרוב יותר למשפחת אלימלך. ולפני שהוא יבוא וייקח את רות לאישה, צריך היה לברר מול אותו אדם אם ירצה הוא לקחתה לאישה.
רות נשארה ללון בלילה זו בגורן. לפנות בוקר, כשעדיין חשוך היה בחוץ, היא התעוררה. בועז מבקש ממנה מטפחת ומכניס לתוכה שיבולים כדי שלא תשוב בידיים ריקות לביתה. היא לוקחת את הצידה לדרך וחוזרת לנעמי לה היא מספרת את קורותיה באותה הלילה.
חתונה מרגשת
ובאותו בוקר, כשהאיר היום, הלך בועז לשער העיר. שם פגש את אותו קרוב המשפחה של אלימלך. הוא קורא לו ומבקש ממנו לשבת לידו. יחד איתו הוא מביא עשרה זקנים נכבדים, תלמידי חכמים וביקש גם מהם לשבת.
כל הגברים מחכים למוצא פיו של בועז. הוא פונה לקרוב המשפחה ואומר לו "מאחר שיש לך זכות קדימה, בתור היותך קרוב המשפחה, הקרוב ביותר של אלימלך, ואני אחריך, אני רוצה להודיע לך שיש לאלימלך שדות ונכסים שצריך לגאול. האם תהיה מעוניין בכך?
"כמובן, מוכן אני" הודיע קרוב המשפחה.
"אם כך, אני צריך להודיע לך שיחד עם השדה אתה צריך לגאול גם את כלתו של אלימלך, את רות המואביה." השיב לו בועז.
"אם כך, אני חוזר בי. אני לא רוצה לקלקל את משפחתי וצאצאיי בחתונה עם רות. אני מוותר לך את הזכות לגאול את שדותיו של אלימלך יחד עם רות".
מול עשרת הזקנים, שימשו כעדים ומול קהל רב שהתאסף, במקום הכינוס, הודיע בועז על הסכמתו לגאול את נכסיו של אלימלך ואת רות כלתו. הקהל הנרגש השיב לו באיחולים לבביים: "יתן ה' את האישה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה…"
לאחר הברכה המרגשת, נערכה חתונה מרגשת עוד יותר. רות נכנסת להריון מבועז ויולדת בן, לו הם קוראים עובד. נעמי, שימשה כאומנת של אותו ילד. על אף שלא הייתה באמת סבתו, היא טפלה בו ורוותה רב נחת.
מגילת רות מסתיימת בתיאור הדורות מפרץ, בנו של יהודה (בן של יעקב אבינו) ועד לידתו של דוד המלך. דוד למעשה הינו הנין של רות.
סוף סיפור מגילת רות.
מוסר השכל, דיון והצעות לפעילויות סביב מגילת רות
המגילה רוויה במסרים חברתיים, ערכיים מוסריים. כמובן שיש פרשנויות רבות מאוד של רבנים וקדושים. אבל אנחנו הפשוטים, ננסה להפיק את המירב מהפשט הידוע וגלוי בפנינו.
ספרו לילדים את הסיפור ונסו יחד איתם לשלוף, להוציא מתוכו את כל המסרים (כולל תכונות ומידות טובות) העמוקים הטמונים בו כגון:
- נתינה
- חשיבה על הזולת
- גמילות חסדים
- עמידה בהחלטות גם אם הן קשות – זה משתלם
- לא לעולם חוסן
- לא לגעת במה שלא שלך, כי מה ששלך יגיע אליך
- אמת וכנות
- נאמנות
- אחדות, משפחתיות
- צניעות
בנוסף לדיון, אפשר לשאול את הילדים שאלות שונות וליצור יצירות סביב העלילה ומעשי הדמויות כגון:
- כיצד הייתם פועלים לו הייתם במקום רות/ערפה/נעמי/בועז או כל דמות אחרת מהסיפור?
- מה לדעתכם אפשר ללמוד מהתנהגותה של רות?/של בועז? וכו'
- אילו רגשות היו עולים בכם לו הייתם במקום… (תבחרו דמות מתוך הסיפור)
- לאיזו דמות התחברתם הכי הרבה בסיפור? למה?
- איזו התנהגות הכי נגעה/רגשה אתכן? למה?
- נסו לצייר או לבטא בצורה אומנותית כלשהי סצנה אחת לפחות מהסיפור
- הכינו כרטיס ברכה לשבועות עם הילדים וחלקו לבני משפחה
- נסו לחשוב על רעיון או דרך שבה תוכלו ליישם בפועל, הלכה למעשה, את המידות הטובות/המסרים וכו' שלמדתם מהסיפור?
ואם תרצו יש גם: