עונות השנה – עונות ומגלות לנו איזה סגנון נשים אנחנו
שניה, דקה ושעה עוברות וחולפות. יום רודף יום, שבוע אחר שבוע. חודש וגם שנה. העונות משתנות, מזג האוויר מתחלף. הטבע ישן ומתעורר, חי ושורד. ובתוך כל אלו, אנחנו הולכות, באות, אוכלות, ישנות ומתעוררות, בוכות, צוחקות, מדברות ומדברות, עובדות, חושבות וחושבות עוד…אבל איפה אנחנו? איפה אני?
יש משהו בעונות השנה שהוא הרבה מעבר למזג האוויר שבחוץ לעלים נושרים, לקור, גשם, פרחים פורחים ושמש חמה. העונות מביאות איתן לטבע קצב אחר, אנרגיה שונה, צבעים, ריחות, נופים – שינויים, חידושים.
אם נתבונן בתוכנו, נבחין ונגלה שלכל אחת יש "עונה פנימית" שדרכה היא מביעה את האופי, את הסגנון, את הדרך שבה היא מבטאה את עצמה בכל יום, בכל עת. אם זה בלבוש, בנראות, במצב הרוח, בעיצוב הבית, בקניות, בטעינת מצברים ועוד.
הפעם, אני כותבת את הפוסט בזמן עונת מעבר של הטבע. בין הקיץ לסתיו. ואני כותבת וחושבת ותוהה איך עונת המעבר באה לידי ביטוי אצלי? אולי בסיום אדע את התשובה… ומה אתכן?
עונת הסתיו
לעונת הסתיו מאפיינים ייחודיים ובייחוד בסתיו הישראלי. לקראת סוף הקיץ, מרגישים את חזרת הלימודים ואת תחילת החגים היהודיים. הטמפרטורות מתחילות לרדת, ומורגשת צינת בוקר נעימה וקרירות לילית. הימים החמים עד כדי רותחים של ימי הקיץ מתחלפים בימים קרירים, נעימים. באזור חג הסוכות קצת לפני קצת אחרי מתחיל היורה לרדת באזורים מסוימים בארץ. הימים מתקצרים, הלילות מתארכים. הסתיו אינו רק עניין של שקיעה מוקדמת וזריחה מאוחרת, קרירות, חגים, תחילת שנה וחזרה ללימודים. הטבע מתחלף ומשתנה. יש פרחים שפורחים דווקא בסתיו, צמחים אחרים מאבדים את צבעיהם, אחרים את עליהם. ציפורים נודדות אחרות מגיעות. בעלי החיים, זוחלים ועופות נערכים לקראת החורף.
ומה אתנו בתקופה זו? מה העונה המיוחדת הזו באה ללמד אותנו? לתת לנו?
אחרי תקופת החגים והחזרה ללימודים יש רגיעה ושגרה. יש יותר שקט. הקצב קצת יורד ומאפשר לנו להתבונן פנימה בתוך עצמנו. האוויר בחוץ הנעים יכול להשרות עלינו נעימות ושקט פנימי. כשם שהטבע משתנה ומתחלף, גם אצלנו יש רצון להחליף, להשתנות. להשיל מעלינו את המיותר ולשמור על עצמנו מכל משמר… לפעמים נרצה לשנות דברים בבית, נחליף מצעים ובגדים לחמימים יותר, בעלי צבעים ומרקמים סתוויים. נתכנס יותר פנימה.
עונת החורף
הסתיו עבר וחלף והחורף הגיע. הקור מתחיל לעלות, הטמפרטורות הולכות ויורדות. סערות, סופות, רוחות, גשמים. הימים לא לגמרי ברורים אם יום או לילה עכשיו. השמיים מתכסים בעננים אפורים. יצורים חורפיים – מתחילים להיראות והאחרות מתכסות – נרדמות עד בא האביב. אם בסתיו הימים החלו להתקצר, אז בחורף ובעיקר בשיאו, הימים הם הקצרים ביותר בשנה והלילות ארוכים יותר מכל הלילות בשאר העונות..
אנחנו פחות בחוץ, יותר בפנים. יותר מתכסות ושומרות ומשמרות. מחפשות חום, משפחתיות, אור ובריאות. בחורף חלים ימי החנוכה ומעבר לריחות מרקים מהבילים ותבשילים מחממים, ריח סופגניות ומיני מאפים מטוגנים עולים באוויר. יש יותר זמן ואווירה של יחד ומשפחה. כוס תה או קפה עם עוגייה טעימה… זהו זמן מצוין להתכרבלות, ולפנימיות. המעילים, הפוכים, הצעיפים, המגפיים מקבלים את ייעודם. מחלות, התעטשויות, כאבים, יובש ועוד מופיעים.
ובתוך כל החורף, הקור והטמפרטורות, השינויים הטבעיים והפנימיים שחלים אצלנו בגוף, בנפש יש גם ימים נעימים. ימי שמש טובה, חמימה.
עונת האביב
כשימי החורף מגיעים לסופם, כשהימים מתחילים להארך ולהתחמם. כשחג הפורים מסתיים וימי הפסח מתקרבים אנחנו יודעות שהאביב כבר כאן. שהטבע לאחר תקופה ארוכה של תרדמה מסוימת חוזר לחיות. פרחים פורחים, הציפורים שנדדו חוזרות, חיות שהיו בתרדמת חורף מתעוררות. יש באוויר ריח נעים, רעננות. הבית מואר יותר באור שמש. צבעי הטבע הופכים לבהירים יותר, פסטלים לאחר הצבעים הקרים של החורף הטבע בהחלט משנה צבעים.
מזג האוויר נעים – חמים אך לא מדי חם. קריר אך לא מדי קר. השדות ירוקים, וכל הטבע חי. הלבוש שלנו קליל מבלי להשיל מעלינו משהו חמים.
ומה אתנו בתקופה זו? לרוב נחפש גם אנחנו להתחדש. לשנות. להחליף. לנקות. להסיר. להוציא. לאוורר. האווירה משוחררת יותר, חופשיה יותר. יש לנו יותר חשק ומרץ לפעול, לעשות, לצאת.
עונת הקיץ
האביב בארץ ישראל מפנה את מקומו מהר (מדי לטעמי…) לטובת הקיץ. הזריחה מוקדמת והשקיעה מאוחרת. החום כבד מנשוא כבר בשעות המוקדמות של היום ולעיתים רבות גם בלילות. יצורים חיים שונים לא כל כך רצויים עבורנו – מתחילים לשרוץ בכל פינה. ימי חופש ויציאה מהשגרה. טיולים, נופשים, חיפוש אחר מזגן בכל עת ובכל זמן. השדות מצהיבים ומתייבשים. כל הבריאה מחפשת צל, קרירות, מים, נעימות. יש תחושה של כבדות. של קושי יחד עם תחושת חופש. משהו מעורבב. לחלקכן הקיץ מסמל ים, בריכות.. אצלי לאו דווקא. נתלבש בבגדים קלים ומאווררים בצבעים בהירים.
לסיכום,
לאחר התבוננות מעמיקה במאפייני העונות השונות, אפשר לאמר שהטבע מלמד אותנו שיעור חשוב ביותר: לכל תקופה יש את היופי, התפקיד והמתנה שלה עבורנו. בין אם אנחנו עוברות כעת תקופת "חורף" נזכור שלאחר החורף יש אביב, וגם בחורף יש יופי. יש צבעים מיוחדים. יש אווירה מיוחדת רק לתקופה זו. ובדיוק כמו העצים בסתיו שלא מפחדים להשיל את עליהם ולשנות את צבעיהם גם אם הם עומדים "ערומים" הם יודעים שהם יצמחו מחדש באביב, והקיץ הסוער לעומת החורף השקט יותר ולהיפך, כך גם אנחנו נעות בין שקט לרעש, בין פריחה לשחרור, בין התכנסות ליציאה החוצה.
כשאני מתבוננת בשינויים שבחוץ, אני מבינה שללכת עם העונות זו לא רק שאלה של מה אלבש בבוקר או איזה תבשיל אעמיד על הגז. אלא זו הזמנה להקשיב ל"עונה הפנימית" שלי בכל רגע – להרשות לעצמי להאט ולהתכנס בסתיו, להתכרבל ולשמור על עצמי בחורף, לפרוח ולהתחדש באביב, ולהביא את האור והחיוניות בקיץ, בדיוק בקצב הנכון לי.
ובין לבין, בעונות מעבר בין הקיץ לסתיו, בין החורף לאביב – אנו מקבלות תזכורת שמותר לנו להשתנות, להשיל, להתחדש ולבחור מחדש.
כשאני מסיימת לכתוב את השורות האלו באמצע עונת המעבר, אני מגלה את התשובה שלי: עונת המעבר שלי היא המקום שבו אני עוצרת לנשום, מביטה פנימה, ואוספת כוחות לבאות.
ואתן, אהובות? איזה עונה פוגשת אתכן עכשיו בלב? באיזו עונה אתן מרגישות הכי "בבית"? ספרו לי בתגובות, אני מחכה לקרוא אתכן!
ואצלכן? איזה עונה עונה לכן עכשיו?