סיפור לל"ג לעומר לילדים
פסח חלף עבר לו, כמה טרחנו לכבודו, חיכינו והמתנו לו.. אבל כמו כל דבר בחיים, גם הוא עובר וחולף…. ובעיקר כשנהנים! האוויר חמים ונעים עדיין, עונת האביב בשיא תפארתה. עצים מלבלבים, פרחים פורחים, פרפרים פורשים כנפיים, חיות, וכל הבריאה כולה כבר התעוררה מתרדמת החורף. עם סיום חג הפסח, נכנסים אנו לימי העומר הקדושים. ימים המתחילים באבל, ממשיכים ומסתיימים בשיא השמחה וההתרגשות -הגעה לחג השבועות.
ממוצאי אסרו חג של פסח, ועד לי"ח באייר יום ל"ג לעומר – אלו ימים מורכבים ולא פשוטים. ימים אותם אנו סופרים בציפייה לחג השבועות אך בתחילתם מתאבלים על אובדן 24,000 תלמידי רבי עקיבא שנפטרו ממגפה ל"ע מאחר שלא נהגו כבוד זה בזה. אין הדברים פשוטים כלל אך אין זה המקום כעת להיכנס לעומק הדברים. רק נזכור בימים אלו, להתחזק באהבת הזולת, במצוות "ואהבת לרעך כמוך".
כפי שציינתי, התקופה שבין מוצאי אסרו חג פסח ליל כ"ג בניסן ועד לליל י"ח באייר (ל"ג לעומר) הם ימי אבל. האבל מסתיים בי"ח באייר, יום בו פסקה המגפה ממנה נפטרו 24,000 תלמידי רבי עקיבא.
אך יום י"ח באייר אינו מיועד רק לציון סיום המגפה, אלא מחובר ומקושר לרבי שמעון בר יוחאי. מדוע? מי היה רבי שמעון בר יוחאי ולמה נכנס למערה? על כך בפוסט הנוכחי…
קריאה מהנה!
סיפור רבי שמעון בר יוחאי לילדים בגרסה קלה ומובנת
הסיפור אירע בתקופה בה שלטה מלכות רומי על ארץ ישראל, לאחר חורבן בית שני. גזרות רבות נגזרו על היהודים ביניהן איסור תלמוד תורה. כמובן החכמים הקדושים לא התייחסו לגזירה זו והמשיכו ללמוד וללמד. באחד הימים ישבו יחדיו רבי יהודה, רבי יוסי רבי שמעון בר יוחאי, ואדם בשם יהודה בן גרים.
פתח רבי יהודה בשיחה ואמר לחבריו: "כמה נאים מעשיהם של הרומאים! הן בנו גשרים, בתי מרחץ, שווקים!" השיב לו רבי שמעון בר יוחאי: " כל מה שהקימו ובנו הקימו לצורך עצמם. בנו גשרים לקחת מהעוברים ושבים, בתי מרחץ לתענוג גופם שלהם, ושווקים לעסוק במעשים שהצניעות יפה להם". רבי יוסי ששהה עימהם שתק ולא אמר דבר.
הלך יהודה בן גרים וסיפר את הדברים ששמע בשיחה עם חכמי ישראל. וכמו כל שמועה, הלכה ופשטה עד שהגיעה למלכות רומי. המלך הרומאי כעס מאוד לשמע דבריו של רשב"י ושמח שמחה גדולה על דבריו של רבי יהודה. וכה החליט לגזור "יהודה ששיבח יתעלה ויהיה לראש הדוברים בכל מקום, יוסי ששתק לא שיבח אך גם לא מחה את דברי שמעון יוגלה לציפורי ואילו שמעון שגינה אותנו יהרג!" מלך רומי גזר וחייליו מיהרו לבצע.
ההסתתרות במערה
דבר הגזירה נודע לרבי שמעון בר יוחאי, הלך עם בנו והסתתר בבית המדרש. שם ישבו ללמוד בסתר, ואשתו של רשב"י הגיעה יומיום והביאה להם לחם לאכול. כעבור ימים מספר, הבין רשב"י שלא התייאשו חיילי המלך וממשיכים בחיפושים קדחתניים אחריו. רשב"י חשש שיגיעו לביתו, יתפסו את אשתו ובעינויים יאלצו אותה לספר את מקום מחבואם. לכן, החליט לברוח יחד עם בנו ולהתחבא במערה מבלי להודיע לה.
לאחר שברחו למערה, ה' עשה להם נס והצמיח עבורם עץ חרוב ומעיין מים חיים. כך דאג להם הקב"ה לאוכל ולמים. מאחר שהיה להם רק את הבגדים שעל גופם, החליטו לשמור עליהם לזמני תפילות. פשטו את בגדיהם, וכיסו את עצמם בחול בזמן שלא התפללו. כך עשו מדי יום ביומו במשך שתים-עשרה שנים.
כעבור שתים-עשרה שנים, נשלח אליהו הנביא לפתח המערה. כה אמר אליהם: "מי יודיע לרשב"י שמת הקיסר הרומי וגזירתו התבטלה"? הבין רשב"י מכך שיכולים הם לצאת מהערה. ואכן התלבשו ויצאו מהמערה.
היציאה מהמערה
ביציאתם, ראו אנשים שעוסקים בחרישת וזריעת שדותיהם. אמר רשב"י: "אנשים אלו מניחים את לימוד התורה (חיי עולם) ועוסקים בעולם הזה (חיי שעה)?. היה עליהם לתת לגויים לעבוד בשדות. ואילו הם, היו יושבים ללמוד תורה. ה' היה דואג להם למזון בריווח". כל מקום שנתנו בו את עיניהם מיד נשרף.
יצאה בת קול מהשמיים ואמרה להם: "יצאתם מהמערה כדי להחריב את עולמי? תחזרו למערתכם!". מיד חזרו רשב"י ובנו למערה ממנה יצאו זה עתה. הפעם נשארו במערה שנים-עשר חודש. אמרו לעצמם "הדין בגיהינום לרשעים הוא שנים-עשר חודש. עברו לנו שנים עשר חודש, בוודאי אנו יכולים לצאת". שמעו שוב בת קול מהשמיים שאמרה להם "צאו מהמערה" והם יצאו.
הפעם הבינו רשב"י ובנו כי מספיק שהם לומדים תורה ככדי להחזיק את העולם. והנה לפנות ערב, ראו אדם מבוגר מחזיק בידנו שני ענפי הדסים. שאלו אותו "למה לך שני הדסים"? השיב להם האיש : "לכבוד שבת קודש לברך עליהם". המשיכו לשאול אותו "ומדוע לא תסתפק באחד?" ענה להם: "אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור".
שמח רשב"י מאוד ואמר לבנו "ראה כמה חביבות המצוות על עם ישראל"! וחזרו לביתם שמחים ורגועים.
סיפור רבי שמעון בר יוחאי במערה על פי הגמרא
המדרש אודות סיפור רבי שמעון בר יוחאי ובנו במערה מופיע בגמרא מסכת שבת ל"ג עמוד ב': וזו לשון הגמרא:
"… ראש המדברים בכל מקום דיתבי רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ויתיב יהודה בן גרים גבייהו פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות ר' יוסי שתק נענה רשב"י ואמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקין להושיב … מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות.
אמרו יהודה שעילה יתעלה יוסי ששתק יגלה לציפורי שמעון שגינה יהרג אזל הוא ובריה טשו בי מדרשא כל יומא הוה מייתי להו דביתהו ריפתא וכוזא דמיא וכרכי כי תקיף גזירתא א"ל לבריה נשים דעתן קלה עליהן דילמא מצערי לה ומגליא לן אזלו טשו במערתא איתרחיש ניסא איברי להו חרובא ועינא דמיא והוו משלחי מנייהו והוו יתבי עד צוארייהו בחלא כולי יומא גרסי בעידן צלויי לבשו מיכסו ומצלו והדר משלחי מנייהו כי היכי דלא ליבלו איתבו תריסר שני במערתא.
אתא אליהו וקם אפיתחא דמערתא אמר מאן לודעיה לבר יוחי דמית קיסר ובטיל גזירתיה נפקו חזו אינשי דקא כרבי וזרעי אמר מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה כל מקום שנותנין עיניהן מיד נשרף יצתה בת קול ואמרה להם להחריב עולמי יצאתם חיזרו למערתכם הדור אזול איתיבו תריסר ירחי שתא אמרי משפט רשעים בגיהנם י"ב חדש יצתה בת קול ואמרה צאו ממערתכם נפקו כל היכא דהוה מחי ר' אלעזר הוה מסי ר"ש אמר לו בני די לעולם אני ואתה בהדי פניא דמעלי שבתא חזו ההוא סבא דהוה נקיט תרי מדאני אסא ורהיט בין השמשות אמרו ליה הני למה לך אמר להו לכבוד שבת ותיסגי לך בחד חד כנגד (שמות כ, ז) זכור וחד כנגד (דברים ה, יא) שמור א"ל לבריה חזי כמה חביבין מצות על ישראל יתיב דעתייהו "
הקשר בין ל"ג לעומר לרבי שמעון בר יוחאי
רבי שמעון בר יוחאי, או בקיצור רשב"י, היה תנא בתקופה שלאחר חורבן בית שני. ביום ל"ג לעומר, י"ח באייר, רשב"י נסמך (הכוונה שאושר לרבנות להיות דיין) יחד עם חבריו: רבי מאיר, רבי יהודה, רבי נחמיה, רבי אלעזר בן שמוע ורבי יוסי, על ידי גדול הדור רבי עקיבא. וזו אחת הסיבות לכך, שאנו מציינים את רשב"י, ושמחים ביום ל"ג לעומר. שמחה של תורה.
ביום ל"ג לעומר, בנוסף ללימוד, ולפיוטים על רשב"י, נהגו לעלות למירון – מקום קבורת רשב"י – ולהדליק שם מדורה. עוד נהגו להדליק נרות בבתי כנסת ובבתי מדרש לכבוד התנא האלוקי רשב"י וחבריו ולכבוד צדיקים נוספים. ישנן מס' סיבות להדלקת מדורה ונרות, אבל העיקר הוא עניין התפילה, שמירה על החיים ועל מצוות התורה, ביניהן מצוות בין אדם לחברו.
סיכום ושאלות לדיון
כמה עקרונות חיים אפשר ללמוד מהמעשה הזה! אומנם קטנים אנחנו מלדבר ולשפוט את האנשים הגדולים בתקופה הזו ובכלל… אין לנו עניין לשפוט או לדון. אך אם הסיפור הזה נכתב בגמרא סימן שהוא בא ללמד אותנו כמה דברים.
- ראשית כמה עלינו לשים לב למה שאנחנו מוציאות מהפה… תראו מה גדול כח הדיבור! שמועה מה עושה…
- שנית, חשיבות לימוד התורה וההסתפקות במועט. רבי שמעון בר יוחאי ובנו למדו ללא הפוגה. קדושים היו וזכו לניסים ונפלאות! שרדו במשך 13 שנים בתנאי חיים מורכבים ביותר. וכך, דווקא כך, רחוקים מכל הגשמיות, זכו להתקדש עוד ועוד והגיעו למדרגה נשגבה ביותר! רבי שמעון בר יוחאי זכה וזיכה אותנו בספר הזוהר הקדוש.
- שלישית, חשיבות המחשבה. מחשבה שלילית אוטומטית על האדם שעבד בשדה גרמה להם לשרוף אותו! אך לאחר שנים עשר חודשים נוספים במערה, התבוננו אחרת על העולם, הבינו שלא כולם כמוהם ומספיק שהם ילמדו כדי להחזיק את העולם. כך, במחשבה אחרת, פגשו את היהודי עם הבשמים לכבוד שבת קודש ומצאו עליו נקודות זכות!
להלן כמה שאלות והצעות לדיון ופעילות עם הילדים:
- הרחיבו את הסיפור עם ילדים ובקשו מהם לספר על המסרים היוצאים מהסיפור.
- ציירו סצנה מתוך הסיפור (בלי לצייר את רשב"י ואת בנו.)
- צרו את האווירה והסביבה שבה חיו רשב"י ובנו.
- למדו על חרובים והתועלות שלהם לגופנו.
- האם יוצא לכם לדבר על אחרים? איך מרגיש לכם?
- איך הייתם מגיבים לו שמעתם שדברו עליכם ו/או על עשייתכם באופן שלילי?
- ספרו את תגובותיכם האוטומטיות כלפי דברים שלא נראים לכם בעיניכם..
יום שמח ומלא בבשורות טובות בעזרת השם!