משל השועל והכרם לילדים עם מסר עצום
המשל על השועל והכרם הוא משל עתיק ומקסים. מקורו מתוך דבריו של גניבא, שהיה אחד האמוראים (אחרי תקופת התנאים) ופירש את הפסוק "כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא ישא בעמלו שילך בידו" (קהלת ה, יד)
לפסוק הזה המפורש באמצעות המשל יש מסר עצום לדרך החיים שלנו. זהו אומנם משל שנראה כסיפור ילדים, אך הוא ממש לא רק לילדים. המסרים היוצאים ממנו כל כך חשובים שכולנו צריכות לחשוב עליהם ולנסות ליישם אותם.
אתחיל בהבאת המדרש כלשונו בארמית, ומיד לאחר מכן את הסיפור משוכתב בשפה קלה וברורה מותאמת לילדים.
המשל מתוך מדרש קהלת רבה
כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ, גְּנִיבָא אָמַר לְשׁוּעָל שֶׁמָּצָא כֶּרֶם וְהָיָה מְסֻיָּג מִכָּל פִּנּוֹתָיו, וְהָיָה שָׁם נֶקֶב אֶחָד וּבִקֵּשׁ לְהִכָּנֵס בּוֹ וְלָא הֲוָה יָכֵיל, מָה עֲבַד צָם תְּלַת יוֹמִין עַד דְּכָחֵישׁ וְתָשַׁשׁ, וְעָאל בַּהֲדָא נְקוּבָא, וְאָכַל וְשָׁמַן, בְּעָא לְמֵיפַק וְלָא יָכֵיל מְעִיבַּר כְּלוּם, חָזַר וְצָאֵים תְּלַת יוֹמִין אוֹחֳרָנִין עַד דְּכָחֵישׁ וְתָשַׁשׁ, וְחָזַר הֵיךְ מַה דַּהֲוָה וּנְפַק, כַּד נְפַק הֲוָה אַפִּיךְ אַפּוֹי וְאִיסְתַּכַּל בֵּיהּ, אָמַר כַּרְמָא כַּרְמָא מַה טָּב אַתְּ וּמַה טָּבִין אִינוּן פֵּירִין דִּבְגַוָּוךְ, וְכָל מַה דְּאִית בָּךְ יָאִין וּמְשַׁבְּחָן, בְּרַם מָה הֲנָיָה מִמָּךְ כְּמָה דְּבַר נָשׁ עָלֵיל לְגַוָּויךְ כָּךְ הוּא נָפֵיק, כָּךְ הוּא דֵּין עַלְמָא. דָּבָר אַחֵר, כַּאֲשֶׁר יָצָא מִבֶּטֶן אִמּוֹ עָרוֹם יָשׁוּב לָלֶכֶת כְּשֶׁבָּא…"
המשל בעברית קלה
באחד הימים, יצא שועל ממאורתו. רעב עד מאוד היה השועל. באפו החל להריח ולרחרח אחר איזשהו ריח של דבר מאכל. הוא יוצא מהיער, מרחרח, ועוד מרחרח. ולפתע נעצר על מקומו "הםםםם איזה ריח טוב, רגע, וואו אני לא מאמין, יש כאן ריח של כרם, איזה יופי סוף סוף יהיה לי מה לאכול…". אץ רץ השועל הרעב בעקבות ריח הכרם והנה עומד הוא בדיוק מעבר לגדר הכרם. מחפש ומחפש השועל מהיכן יוכל להיכנס? על פי הריח וממה שהצליח לראות בין חרכי הגדר, כרם הענבים הזה מפתה בהחלט הוא מלא באשכולות מתוקים ועסיסיים.. "איך אוכל להיכנס לכאן? לא יכול להיות שהגעתי עד הנה רעב עד כדי שבטני נדבקת לגבי עייף עד כלות כוחותיי… אני מוכרח למצא דרך להיכנס לכרם… הגדר הזו גבוהה וחזקה מדי….".
אבל השועל לא התייאש. הוא הסתובב מסביב כל הגדר חיפש וחיפש עד שמצא חור קטן וצר בגדר. הוא ניסה להשתחל דרכו – אבל אבוי! השועל, למרות שחשב כי בטנו נדבקה לגבו, כנראה שעוד שומן רב היה בגופו ויחסית לפתח הוא לא הצליח להיכנס ולהידחף לפתח הצר…
"אוף!" התלונן השועל, "אני מוכרח להיכנס לכאן! אה יש לי רעיון גאוני עצום, אדיר ממש. איך לא חשבתי על זה קודם… הבטן לא עוברת? לא נורא עוד יום יומיים ואפילו שלושה ללא אוכל היא כבר תצטמק מספיק ואוכל להיכנס לכאן ללא בעיה דרך הפתח".
ואכן, השועל מצא פינה מוצלת ומוסתרת, שם שכב ונח כדי שיוכל לצום למשך יומיים שלושה. בבוקר התעורר הביט על עצמו ועל בטנו והרגיש/ראה שהנה הוא רזה עוד קצת… לפנות ערב ניסה להשתחל אך ללא הצלחה. הוא חזר למקומו והמשיך לצום. וכך עברו שלושה ימים. בסופן הוא ניסה שוב את מזלו, התחיל להשחיל את גופו והנה הפלא ופלא, גם הבטן עברה וכל גופו השתחל פנימה אל הכרם המיוחד.
בהיותו בכרם, השועל לא האמין למראה עיניו שכמעט יצאו מחוריהם…
מרב רעב וציפייה בת שלושה ימים, השועל המאושר התנפל על הענבים. הוא חטף מימין ומשמאל ובלע בשקיקה עוד ועוד, מכל המינים, מכל הגדלים, מכל הצבעים: ירוקים, סגולים, אשכולות מתוקים גדולים בלי סוף. הוא זלל בלי הפסקה, עד שבטנו נעשתה גדולה ועגולה. כן הוא השמין מאוד, ונהיה כבד ועייף נורא. הוא נשכב לנוח ומיד נרדם.
הבוקר האיר, השועל עדיין בכרם, ועם פתיחת שמורות עיניו, קפץ ומיד החל לזלול.. הוא זלל וזלל עד ששבע עד כדי שבטנו חשבה להתפוצץ.. והנה הוא נרדם ושוב.. וכך כעבור מס' ימים, השועל החליט לחזור ליער. זהו אין ברירה עליו לחזור לביתו למאורתו. הוא ניגש אל החור הצר שדרכו נכנס, ניסה לצאת, אבל… כן, כמובן, הוא לא הצליח לעבור! בימים האחרונים רק זלל וזלל, והרי התוצאות למולו… או יותר נכון לאמר על גופו…
"אוי לא!" נאנח השועל, "מה עשיתי?! אני תקוע!"
לא הייתה לו ברירה. הוא הבין שוב שהוא חייב להרזות בחזרה כדי לצאת. השועל צם שלושה ימים נוספים, עד שבטנו הצטמקה והוא חזר להיות רזה וכחוש כמו שהיה בהתחלה לפני כניסתו לכרם… רק אז, הצליח השועל לצאת בחזרה דרך החור הצר.
כשיצא, הוא עמד והביט בכרם היפה. ואמר בעצב: "כרם יקר, כמה שאתה יפה וטוב! סבלתי נורא עד שנכנסתי אליך וסבלתי מאוד ביציאתי ממך… הרי גם אם הענבים היו מתוקים וטעימים.. מה כל זה עזר לי? רעב נכנסתי, ורעב יצאתי!"
וחיש מהר ברח חזרה ליער עצוב ורעב.
מוסר השכל לחיים
המשל הזה נפלא בעיניי כייוון שהוא טומן בחובו כל כך הרבה מסרים חשובים וחיוניים לחיים שלנו. הסיפור מלמד אותנו:
- דבקות במטרה אך לא כל האמצעים כשרים להשגתה: הסיפור מדבר על שועל רעב שחיפש מה לאכול. ברגע שהבין שיש אוכל אך יש גדר, הוא היה מוכן לעשות הכל כדי לגבור על המכשול ולהשיג את מבוקשו. זה בפני עצמו דבר חשוב: לדבוק במטרה. אבל לא בטוח שכל האמצעים כשרים להשגתה… הרי תחשבו על זה שבסוף, השועל הזה גנב… הוא נכנס לשטח לא לו, לא למקום הפקר, להיפך אם יש כרם – יש בני אדם…. ואף על פי כן הסכנות לא דברו אליו – הוא רצה להיכנס ונכנס.
- סוף מעשה במחשבה תחילה: לאחר שנכנס, הוא זלל ללא הבחנה, ללא מחשבה. הוא רק חשב איך להיכנס לכרם אבל לא הקדיש שניה למחשבה איך יצא ממנו…
- כאן ועכשיו: יש תופעה שהולכת ותופסת תאוצה בשנים האחרונות של רצון לקבל כאן ועכשיו. פעמים רבות, זה דבר גרוע ביותר. הרי בסך הכל השועל רצה לאכול, אם נניח את עניין הגניבה בצד, ואת העובדה שמדובר בשועל הולך על ארבע, הרי שברגע שהוא נכנס לכרם, מי מנע ממנו לאסוף כמות של אשכולות ולהוציאם החוצה? הוא יכל היה לאכול מחוץ לכרם ולשמור אותם לביתו…
- נכנסים ויוצאים ללא כלום: זהו המסר הכי חשוב בעיניי העולה מהמשל הזה. שהרי אנחנו נולדים ללא כלום רק נשמתנו בגופנו. ערומים לחלוטין. ומהעולם הזה יוצאים ללא שום דבר חומרי, רק גוף ותו לא. אז מה שווה כל העולם הזה? להשיג עוד כסף, עוד כבוד? עוד תקפיד יותר גדול? עוד רהיט או פריט? אלא, שכל אלו הם אמצעים בלבד בחיים ולא תכלית החיים.
אם השועל היה אוכל כדי לשבוע ולשמור על חייו, הוא לא היה צריך לצום לא לפני ולא אחרי… הוא היה מבין שלכרם אסור לו להיכנס והיה הולך לחפש משהו אחר להחיות את נפשו..
כך גם אנחנו. אם נצבור דברים חומריים, מטרתם צריכה להיות כדי "לחיות". כדי שנוכל לבצע דברים טובים, מעשים טובים, מצוות, לעזור לאחרים, שתהיה לנו איכות חיים שנוכל לקיים את חיינו זמן רב יותר (ולא חלילה נפגע בעצמנו).
זאת אומרת נאכל כדי לחיות ולא נחיה כדי לאכול…
נעבוד כדי לחיות, ולא נחיה כדי לעבוד…
רעיונות והצעות לדיון ופעילויות עם ילדים:
- אם הילדים לא מכירים את הסיפור הזה בכלל, מומלץ לעצור בשלבים בסיפור ולתת להם למצא המשך שהם יציעו מה השועל יבחר? מה יעשה?
למשל כשהוא רעב, וכשהוא רואה את הגדר הגדולה וכו'. - בקשו מהילדים למצא את המסרים החבויים בסיפור.
- שאלו את הילדים אם הייתה פעם שהם רצו מאוד לקבל דבר מסוים ולא קבלו או שחיכו לראות משהו/מישהו .. איך הם הרגישו?
- הילדים יוכלו לצייר תמונה אחת מתוך הסיפור
- אפשר בעזרת עיסת נייר ליצור את השועל ואת הכרם…
- משחק: צרו בעזרת חבל/טבעת מסלול והילדים יצטרכו לעבור בלי לגעת בטבעת/בחבל.
- ממליצה להיכנס לילדים ולראות רעיונות נוספים.
- דף צביעה שועל לפי מספרים
- אוריגמי ראש שועל
לסיפורים נוספים:
- כשהים שותק הספינות עוברות בשלום
- תחרות מבוך הפרחים
- גלגולו של מטבע
- הגורון והברווזון
- משל השועל והחסידה
- השלום תמיד ינצח
מאחלת לכולנו לדעת על מה להשקיע ואיך להשקיע…