ריכוז נאומים ורעיונות להרמות כוסית לכבוד פסח
להלן מס' רעיונות ונאומים שתוכלו להעתיק, ולהיעזר בהם לכתיבת הנאום האישי שלכן. ראו בסוף המלצות נוספות.
לרוב הרעיונות לא רשמתי פתיחה. הבאתי מס' דוגמאות לפתיחות אך לא לכולם. כל אחת תכתוב את הפתיחה בהתאם לסוג הקבל שלה, לאופי האירוע, לזמן וכו'.
בהצלחה וחג כשר ושמח!
טיפים והמלצות לכתיבת נאום
היכנסו לפוסט איך לכתוב נאום מושלם יש שם הסברים רבים שיוכלו לסייע לכם.
חג הפסח חג האביב
עובדים יקרים שלום וברכה, התכנסנו כולנו לציון חג פסח הקרב ובא עלינו לטובה. רציתי בהזדמנות זו לומר לכם כמה דברים בענייני החג.
לחג הפסח, יש מס' שמות:
חג החירות: שכוונתו חופש/שחרור מהעבדות,
חג המצות, לסמל המצות שאנו אוכלים בחג זה,
וחג האביב המסמל את התקופה שבה חל החג.
אביב, עונה של פריחה, של התחדשות, של ניקיון. מזג האוויר מתחיל להיות נעים לא חם מדי ולא קר יותר מדי. הפרחים פורחים, הציפורים מצייצות, וכל הטבע מתחדש.
אין זה מקרה שחג הפסח חל בחודש ניסן בתחילת האביב. את המילה נסן ניתן לקרא מהתחלה לסוף והפוך, מהסוף להתחלה, כמו המילה נתן.. דבר המסמל מחזוריות, מעגליות. באביב, מתחדשת הבריאה, הצמחים שכביכול מתו במהלך החורף, קמים ופורחים מחדש. כל הטבע כולו מתחדש. גם אנחנו בתקופה נעימה זו אוהבים לחדש ולהתחדש. לנקות לאוורר, להתאוורר… אנו מנקים כל פינה מי יותר מי פחות.. אבל כל אחד מנצל את התקופה היפה הזו בדרכו שלו להתחדשות ולהתרעננות. ליציאה מקיפאון החורף להפשרת האביב…
מאחל/ת לכולנו שנזכה להרגיש בכל יום ויום התחדשות ורעננות, שנהיה מלאי אנרגיה ושמחה ויהיה לכולנו, לכל עם ישראל חג כשר ושמח!
נאום להרמת כוסית לחג הפסח – חג החירות
בכל שנה בטרם יתקדש החג, אנו מתכנסים כאן כולנו, להרים כוסית לכבוד החג. נעצור נא כעת לאתנחתא קלה, נעצור למספר רגעים מהעבודה השוטפת, היומיומית והמאסיבית אותה כולנו מבצעים ברגישות, במקצועיות ובמסירות רבה. נעצור, נישא דברי ברכה ונרים כוסית. נרים כוסית של התחדשות, צמיחה והתעוררות, רעננות, זכות, אחדות, משפחתיות וחברות. בקיצור נרים כוסית לחגיגיות. לכבוד חג הפסח, חג האביב, חג המצות, חג הגאולה, חג החירות,… כמה שמות, כמה משמעויות , לכל שם משמעות ייחודית שלו. חג החירות. לכל אחד מאתנו חירות משלו, החירות לפעול ולהסתכל על מה שמצמיח מעודד מחזק, החירות להיות נאמנים לערכינו, החירות להחליט את ההחלטות הנכונות … לכל אחד פריחה משלו מלא בשלל צבעים עזים, עמוקים וססגוניים , צבעי הפריחה, צבעי האביב ושלווה…
יש בו בחג הזה קסם מיוחד. מיד עם צאת חג הפורים כל עם ישראל נרגש ונרעש ומתכונן לקראת החג. מזג האוויר נעים, היום מתארך , ויש תחושה נפלאה באוויר, פריחה, צמיחה ורצון להתחדשות, לשנות, להשליך את הנדרש, לחדש…
חברה אנושית וערכית נמדדת ביכולותיה ליישם הלכה למעשה, ערכים של אחראיות הדדית מעורבות חברתית ועזרה לזולת. בליל הסדר, כולנו סביב שולחן החג נשיר את הפיוט "הָא לַחְמָא עַנְיָא …. כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח ".
בחג זה שכל כולו נתינה, אהבה פריחה ושמחה, אני מאחלת לכולנו שנצליח להתחבר לעצמנו, לשקט הפנימי שלנו, למקום הבטוח שלנו וממנו נמשיך לצמוח ולפרוח לגדול לעשות ולהצליח תמיד בכל. שתמיד נהיה בריאים ושמחים, שנהיה תמיד מהנותנים והמסייעים, שנהיה מהחולמים והמגשימים ובקיצור שנחיה חיים ארוכים טובים ומאושרים, מלאי סיפוק ועשייה!
לסיום, ברצוני להודות לכל אחד ואחת מכן, עובדים יקרים על עבודתכם המסורה, והמקצועית יום יום שעה שעה לטובת לקוחותינו.
ובאופן אישי, אני רוצה לומר תודה לצוות שלי שמלווה אותי ומסייע כבכל שנה. אאחל לכולכם, חג של בשורות טובות, לבלוב ופריחה, שמחה, אור, תקווה עזרה ונתינה.
חג פסח כשר ושמח לכם ולבני משפחתכם!
בדיקת חמץ
כידוע, לפני כניסת החג אנו מצווים לערוך בדיקת חמץ. אנו בודקים בכל פינה היכן נותר "חמץ". מהשורש "חמץ" נוכל להרכיב את הפועל "להחמיץ" שלו יש מס' משמעויות:
- להחמיץ, זה גם במובן של להחמיץ פנים… שלאדם יש פנים חמוצות, כי משהו רע לו, לא טוב לו והוא אינו מרוצה.
- מלשון לפספס משהו, לאחר למשהו.
- משמעות נוספת היא בענייני בצק למשל. כשמדברים על בצק שהחמיץ, זה בצק שתפח, אבל תפח יותר מדי זמן. והתפיחה המוגזמת הזו דווקא מקלקלת אותו, את הבצק.
- להחמיץ זה גם במובן של להחמיץ מלפפונים ושאר ירקות למשל. שזה לקחת מזון טרי, להעביר אותו תהליך מסוים כדי שיהפוך למזון בעל טעם ומראה אחרים.
ידוע שהמצה היא לחם עוני ככתוב בהגדה "הא לחמניה עניא". המצה היא לחם העשוי מבצק ללא חומרי תפיחה, ושלא תפח כלל. ידוע באפיה שערבוב בין מים לקמח והשריית הבצק המתקבל, גורמת לו לתפוח אפילו מעט גם בלי שמרים. במצה לא ממתינים. לא נותנים לבצק לנוח. לשים ולשים אותו בזריזות שלא יתפח כלל, מכינים את צרות המצה והופ לתנור על עוצמת האש גבוהה מאוד.הלחם המיוחד הזה, כולו אומר צניעות וענווה. הוא שטוח, עגול או מרובע, אבל שטוח. דק.
לעומתו, הלחם החמץ של היומיום, הוא בצק שתפח, ואינו לגמרי שטוח כמו המצה. ללא שום בועות אוויר של תפיחה. חשוב לציין כאן, שגם בשגרה, בצק שתפח יותר מדי, הוא בצק שיתכן וכבר מקולקל ולא כדאי להשתמש בו.
ומכאן נוכל ללמוד כמה דברים חשובים לחיים שלנו.
טוב שאדם ידע את ערכו, את שיוויו. מה הוא יודע ומה לא. שידע את מקומו. יהיה בעל בטחון עצמי. אך לא כדאי להיות בעל בטחון עצמי מופרז מדי, כדאי להיזהר מהגאווה המעבירה אדם על דעתו ומקלקלת אותו. אז נכון שלפעמים כדאי להתנפח אך רק במעט. לא להפריז. לנצל הזדמנויות להצלחה, לצמיחה ולא להחמיץ – להפסיד אותן. לעומת זאת יש עניינים שטוב וכדאי להחמיץ אותם. אך לא את הפנים, ולא את הלב. קחו מציאות מסוימת, והחמיצו אותה עם צריך כדי לקבל מציאות אחרת, טובה יותר עבורכם. אל תחמיצו הזדמנויות לשינוי, להתפתחות.
בין ניקיון המקרר לניקיון הספות, ננצל את ההזדמנות ואת הזמן לחשיבה והתבוננות פנימית. תוך כדי ניקיון וסילוק ה"חמץ" נסלק את כל הפסולת מתוכנו. את כל ההחמצות הלא טובות שיש בתוכנו. נחשוב על כל אותן "ההזדמנויות שאולי "החמצנו". וננסה למצא תשובה לאיך ל"הכשיר" אותן, לשים לב למה שקורה סביבנו ובתוכנו, ולחשוב טוב טוב, היכן החמצנו הזדמנות לצמיחה, להצלחה, כדי שלהבא לא נחמיץ: לא את ההזדמנות ולא את פנינו. אך כן נחמיץ מלפפון כדי לכבוש אותו….
תחשבו על זה ושיהיה לכולכם חג כשר ושמח בלי חמץ!!
פסח לחיים: נפסח כדי שנפסח
תוך כדי ניקיונות, סידורים, בכל עת וזמן פנוי תוכלו לחשוב על המילה פסח. המילה פסח באה מהפועל לפסוח, לדלג או לעשות את הפסח. חג הפסח הוא חג ייחודי ומיוחד, וטומן בחובו סודות עמוקים ונפלאים אותם אפשר לקחת להקשרים שונים במהלך חיינו.
לכל עדה יש את המנהגים שלה, המסורת שלה, הדרך שלה לחגוג את החג. אבל אצל כולם יש בסיס שווה: קערת ליל הסדר ובה סימני החג: מצות, זרוע וכו'.
הקערה מסמלת אותנו, את סביבתנו, את גופנו. זהו בעצם המיכל שלנו אותו כל אחד ממלא. הוא הבסיס הפיזי שקבלנו לחיים שלנו. לקערה – בסיס זה, נמצאים כל סימני החג שלכל אחד מהם יש השפעה וקשר עלינו ועל התנהגותנו. כל אחד מהם מלמד אותנו כלל לחיים:
הסימן הראשון אותו אנו אוכלים הוא הכרפס. ראשי תיבות (הארה- זה לא רעיון שלי הראשי תיבות הללו) המילה כרפס יוצרים כלל תקשורתי חשוב ביותר: כלל ראשון פה סגור. כשאנו ביחסים תקשורתיים עם אחר, הדבר הראשון שעלינו לעשות זה לשתוק. להקשיב. נסגור את הפה לא נדבר לא נציע מיד פתרון, לא נאמר כלום. נקשיב מהתחלה ועד הסוף.
לאחר אכילת הכרפס, אנו קוראים בהגדה, מיד אחרי אכילת הכרפס המר, את "הָא לַחְמָא עַנְיָא …. כָּל דִכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח". עוד לפני שפותחים בסיפור יציאת מצרים לפני שדנים, ומפרשים וחוגגים, לפני הכל.
הפשט של המילים, הוא שכל מי שרוצה יבוא ויאכל, כל מי שצריך יבוא ויחגוג עמנו את ליל הסדר (יבוא ויפסח- יבוא לעשות את הפסח). לפני שנשמח אנחנו – עלינו לדאוג לשמח אחרים. כל מי שצריך יבוא ויחגוג אתנו. זה עם ישראל. גם ענווה – לחם עוני – וגם מזמין אורחים ונותן צדקה.
שימו לב, המצה, מסמל את האדם במובן הזה שהיא עשויה מיסודות העולם: מאדמה (החיטה) ממים, מאש (האפיה) אך בלי האוויר (התפיחה). אך כשמכניסים את הרוחניות במצה, את הרוח מקבלים את היסוד הנוסף החסר במצה.
מכאן למדנו כלל נוסף: כל מי שצריך יכול לפסוח, לחגוג את חג הפסח. ומנגד, כל מי שרוצה באמת, יכול למצוא את הדרך לדלג, לפסוח, על המכשולים, על הקשיים כדי שיוכל לפסוח – לחגוג את החג, גם עם לחם עוני. כל העניין הוא לא החיצוני אלא מה שאתה מרגיש בלב. כשאדם שמח, לא משנה אם אוכל לחם עוני. מי שעצוב, לא משנה אם אוכל לחם משובח… עלינו ללמוד להתבונן פנימה, לנצל הזדמנויות להתקדם הלאה קדימה תמיד קדימה, עם מבט מורם.
לסיום, אני רוצה לברך את כולכם, בברכת חג כשר ושמח, חג מלא באהבה, שמחה, נחת ושלווה, שנדע ליהנות מכל רגע ורגע ולנצל כל הזדמנות שנקראת בדרכנו לצמיחה להתקדמות, בלי לפסוח ולפספס הזדמנויות. שנדע כולנו לצאת מעבדות לחרות שהרי למי מאתנו אין עבדות פרטית משלו? כולנו צריכים לצאת ממצרים " – מהמצרים – מהמגבלות ששמנו אנחנו לעצמנו…
אני רוצה להודות לכל העובדים המגיעים כל יום לעבודה עם ברק בעיניים, עם רצון ותחושת שליחות. תודה לכם, על הליווי המסור, הטיפול היומיומי והמקצועי , על האוזן הקשבת ועל מי שאתם בעצם בעבור הקהל שלנו.
חג כשר ושמח!
נאום להרמת כוסית לחג הפסח – זיכרון
קהל נכבד, בוקר/ערב טוב
כמיטב המסורת, גם השנה, אנו מתכנסים יחד כולנו להרים כוסית לכבוד חג הפסח הבא עלינו לטובה.
בעוד ימים ספורים, סביב שולחן החג, הערוך בטוב טעם, יסבו איש איש ובני ביתו. יסבו ויקראו מתוך ההגדה, יאכלו את סמני החג, ישתו 4 כוסות וישמחו שמחה של חג. שמחה של עם, שזכר, זוכר וימשיך לזכור את עברו, ובכך ימנף את עצמו, ואת עתידו, יגשים את חלומותיו ומשאלותיו.
ביהדות, עוסקים רבות בזיכרון. אם זה ל"ע ימי אזכרה לזכר מי שנפטר, אם זה בקיום מנהגים לזכר העבר של עם ישראל: מצות וסימני החג לזכר השעבוד, ומה שאכלו אבותינו במצרים. אנו מצווים לזכור בכל יום את יציאת מצרים, את מה שעשה עמלק = האויבים שקמים בכל דור ודור על עם ישראל…ולא מצליחים עלינו… ועוד הרבה מאוד ציווים נצטווינו לזכור, או לעשות כדי לזכור (הפרשת חלה, קריאת סדר הקורבנות במקום הקרבתם ועוד ועוד).
חג הפסח הוא סוג של חג זיכרון. אנו זוכרים את עברנו כשעוד היינו פרטים בני ישראל, והפיכתנו לעם.
לזיכרון יש כוח ועוצמה שבזכותה מתאפשר לנו הקיום שלנו. בזכות העובדה שיש לנו זיכרון, פנימי ומנטלי, אנחנו יכולים ללכת גם בלי לחשוב איזה צעד עלינו לעשות, אנחנו יכולים לבשל בלי להיצמד לכל פסיק בספר המתכונים. אנחנו יכולים לדבר בלי לחפש במילון כל מילה ומילה. בעצם, בזכות הזיכרון אנחנו – מי שאנחנו.
הזיכרון מאפשר לנו לבחון מחדש את כל מה שעברנו, בכל שלב לסכם את היום, כדי להרגיש את ההווה, להיות נוכח בו ולתכנן את העתיד, את יום המחר. הזיכרון הוא אמצעי לשימור הטוב הקיים ולשינוי הנדרש. הוא מאפשר לנו צמיחה והתקדמות. כשעם ישראל היה עוד משועבד במצרים, משה רבינו בציווי של ה' הגיע עם אהרון אחיו, לבשר לבני ישראל על יצאתם הקרובה ממצרים, על גאולתם. הם לא האמינו עד ששמעו את המילים "פקוד פקדתי". אילו סימני הגאולה שעברו מדור לדור ואותם הם זכרו. והם ידעו שהם יגאלו.
לכן לזיכרון יש תפקיד משמעותי, מהותי ממש בחיינו הפרטיים והן הכלליים. הפיכתנו לעם היא בזה שנזכור ולא נשכח דברים רבים שהפכו אותנו והופכים אותנו לעם, למי שאנחנו, כל אחד ואחד מאתנו.
הידיעה, היא בעצם זכירה. אם אפשר לדעת אם לא זוכרים. אם נשכח למעשה לא נדע.. לכן הכל מושתת ומבוסס על זיכרון. תחשבו לרגע, כמה חפצים יש לכם שהינם ללא ערך כספי כמעט, או ערך מינימלי, אבל אנחנו מייחדים להם ערך סנטימנטלי עצום שלא ישווה אליו כל סכום שבעולם. ולמה? כי החפצים הללו משמשים לנו כמזכרת. מזכרת מאדם יקר, ואהוב. המחברים אותנו אליו, גם אם איננו יותר אתנו. עצם ראיית תמונות, נשיאה חפץ שלו, נותנים לנו אפשרות להתרפק, לזכור ולהתנחם קצת, להתגעגע ולהירגע מעצם החזקת אותה מזכרת. כמה קשה לנו לאבד חפץ כזה, כמה קשה כשחלילה קורה משהו, ואין לנו מזכרת. אנחנו מצלמים חוויות שתהיה לנו מזכרת. לשם מה? בדיוק לשם ההמשכיות שלנו כפרט, כמשפחה, כחברה כעם.
מאחל/ת לכולנו לזכור ולא לשכוח מי אנחנו באמת. נזכור את עברנו כדי שנוכל לחיות את ההווה ולתכנן את עתידנו.
נזכור שכולנו עם אחד. עם חזק ומאוחד וכך נגיע לגאולה השלמה. באחדות. בהתקרבות. בזיכרון. עם ישראל נגאל ממצרים על ידי הזיכרון (פקוד פקדתי, ה' זכר את הברית שכרת עם אברהם… ועוד) וכך גם אנו בעזרת השם.
אאחל לכולכם, חג של זיכרונות טובים, שיקדמו אותנו ואת כולנו יחד לעבר מחוזות נפלאים…. חג כשר ושמח!!!!!!
לקריאה נוספת
- עמידה ודיבור מול קהל
- ברכות לפסח
- ברכת חג שמח
- סימני קערת ליל הסדר
- זרוע לפסח
- סיפור לפסח: מעשה חסד שהציל קהילה שלמה
- ויש כמובן מתכונים רבים שמתאימים לפסח באתר
חג פסח כשר ושמח!!!