על משמעות החיים, ביטחון עצמי וחוסן אישי
באחד הימים, הלכתי לגן שעשועים עם הילדים שלי. זה לגמרי היה "במקרה". לא תכננתי את זה, זה לא היה קרוב לבית, זה היה במקום שהסיכוי שאגיע ואחזור אליו קטן ביותר.
איכשהו הלכנו לאותו גן. מזג אוויר טוב ונעים היה. לאחר יום עבודה מעייף. אני יושבת על ספסל לנוח מעט ומביטה בילדיי משחקים בנדנדה ובמגלשות. לפתע קלטתי שיחה בין אב לבנו הקטן שנראה כבן 6 לערך.
לא אטעה אם אומר שזו הייתה אחת השיחות החשובות ששמעתי בחיי בצורה אקראית מפי אדם לכאורה "פשוט". זו לא הייתה שיחה שנאמרה בשיעור תורה, הרצאה או קורס. אבל השיחה הזו הביאה אותי לתובנות חשובות ועמוקות שהחלטתי ישר לשתף אתכן בהן.
שיחה בין אב לבנו
היה זה אב צעיר, עולה חדש על פי מבטאו, שדיבר דווקא בעברית עם בנו (וזה עוד "מקרה" שאירע, שלולא היו מדברים בעברית הכיצד הייתי מבינה את השיחה?).
תוך כדי משחק בנדנדה שאל את הילד שאלות בחשבון בחילוק פשוט. היה ממש תענוג לשמוע אותם משוחחים בכיף בנושא כזה ובגיל כה צעיר של הילד. האב הסביר בצורה מעניינת ומוחשית, בשפה המובנת לילד את התרגיל והוא הבין ושמח מאוד.
כאשת מקצוע, שמחתי לראות אב משקיע בבן בצורה כזו. באמת.
אבל זו רק הייתה התחלת השיחה.
לאחר מכן, הם עברו למגלשות כשהאב "מנסה" לקפוץ ולהגיע לילד הנמצא בביתן המגלשה הגבוה. הילד צוחק בהנאה עצומה שאביו אינו מגיע עד אליו… והוא שוב מנסה "לקפוץ" ולהגיע לילד וחוזר חלילה. ושניהם שמחים ומרוצים.
מס' דקות לאחר מכן, האב מתיישב על הספסל וממשיך לשוחח עם הילד. הבן סיפר שיש ילדים שלא משחקים איתו בכיתה.
וכאן התגובה של האב הדהימה אותי. אני מצטטת לכן מתוך הזיכרון תוך שינוי שמות כמובן:
האב: "… תזכור שיש לך את אברהם, משה, ויצחק חברים שלך במשפחה. יש לנו משפחה מקסימה! כולם אוהבים אותך ורוצים לשחק איתך."
הילד: "למה?"
האב: "למה? כי אתה יקר".
הילד: אני יקר?
האב: "כן אתה יקר מאוד. ודברים יקרים לא כולם יכולים לקנות…"
הילד מאושר ירד מהמגלשה לעבר אביו החליפו ביניהם אי אילו משפטים, אך אני כבר לא הקשבתי. שמעתי כבר מה שהייתי צריכה לשמוע. גלגלי מוחי נעו קדימה קדימה.. מפנימים את המשפט הנדיר שזכיתי לשמוע…
דברים יקרים לא כולם יכולים לקנות
אני לא מכירה את האדם ולא יכולתי לאמר לו תודה על השיעור המיוחד שלימד אותי אבל אם יקרא ב"מקרה" את המילים הללו ידע שאני מודה לו ממעמקי ליבי.
אינני יודעת אם ירדתן לסוף דעתי והבנתן מה שאני הבנתי באותו רגע וברגעים שחלפו אחר כך כשהמשכתי לדוש במשפט. לכן אפרט בקצרה את מה שעלה לי כתוצאה מהשיחה הזו:
אבא ובן
היה ממש מרגש לראות את הקשר בין האב לבן. את העובדה שהוא לא ישב עם הטלפון שלו אלא הלך להשתעשע באמת עם הילד שלו. הם היו יחד במקום אבל בעיקר בעיקר – יחד בחוויה. זה בפני עצמו בתקופתנו לא מובן מאליו. בניגוד אליו, הייתה שם אמא וסבתא ושתיהן היו בטלפון. אתן שואלות עלי? אני התבוננתי סביבי ועל ילדיי ומחשבותיי נדדו לפוסט הזה…
קניתי-זכיתי
אנחנו רגילות לאמר, לדון ולשמוע על יוקר המחיה. על המחירים שהולכים ומאמירים למוצרי בסיס. על מחירי הדיור, החלב, המים, החשמל, הארנונה, על ההחזרים במשכנתא… אבל תזכרו את המשפט התמים שאמר אותו אבא "דברים יקרים לא כולם יכולים לקנות" אז אם זכיתי לקנות – אני עוד אתלונן על כך??? ה' הטוב נתן לי ברוב רחמיו עלי את האפשרות לקנות דירה אז שאתלונן על המשכנתא?? ברוך ה' שזכיתי! לא כולם זוכים… חשוב לזכור שכדי להצליח גם לפעמים צריך לדעת לוותר ולאמר "לא" לדברים מסוימים כדי לרכוש את הדבר היקר יותר, הגדול והמשמעותי יותר עבורי.
התאמצתי-הצלחתי
קנייה איננה מתבצעת או נמדדת רק בערך כספי-כלכלי בדברים פיזיים חומריים. אפשר לקנות חברות טובות, מידות טובות. אלו לא דברים של כסף. ולכן אל תנסו לקנות חברה באמצעים חומריים, ולא תוכלו לעולם לקנות לעצמכן סבלנות בכסף. כל אלו תלויים בכמות ההשקעה, ברצונכן להצליח לרכוש את אותן רכישות- השגות. בעזרה אמיתית מתוך הלב שתעניקו לחברה, בזמן שתשקיעו בהשגת סבלנות. יש מידות שלמישהי מסוימת יהיה קל יותר להשיג ולך יהיה קשה. ולמרות זאת אם הצלחת לסגל לשנות את עצמך אפילו בצעד קטן, זה דבר יקר ועצום. כי לא כל אחד יכול לקנות דברים יקרים. ואם הצלחת לקנות קצת מהדבר היקר הרי שהצלחת ואת מ"העשירות" הללו…
הערכה עצמית
לא בהכרח כל הבנות בכיתה, כל העובדות בעבודה תהיינה חברותינו. לא כולן בהכרח תדענה להעריך אותנו בערכנו הנכון… אבל נזכור שלא כולם יכולים לקנות דברים יקרים!! אנחנו, כל אחת ואחת בפני עצמה יקרה לעצמה. יקרה למשפחתה. אז גם אם מישהי לא יכולה "לקנות" להשיג אותנו – את ערכנו – אז מה?? לעולם אל תורידו מערככן העצמי. אל תרדו מהסטנדרטים ומהערכים שעצבתן לעצמכן כדי לרצות אחרות. כדי "שיקנו" אתכן. לעולם לא.
לסיכום הפוסט תזכרו לא כולם יכולים לקנות דברים יקרים… אז אם החיים יקרים, תשמחו בזה שאתן חיות כי לצערנו לא כולם יכולים לזכות לכך… עוד תזכרו שיש אנשים לדאבוננו הרב שעניים בכסף ולכן לא יכולים לקנות דברים יקרים, אבל חמור מכך, אלו כל אלו שעניים במשאבי אהבה, הערכה, חסד וכד' כלפי הזולת. אז כן יש אנשים שעניים במשאבים רוחניים חברתיים שלהם ולכן לא יכולים "לקנות" דברים יקרי ערך – כמונו….
לקריאה נוספת
- מציאת אושר בחיי היומיום
- מי שמוותר מצליח
- ברית כרותה לשפתיים
- מתסכולים צומחים
- עיוותי חשיבה – מחשבות אוטומטיות
- הזול עולה יקר
חזק וברוך! אמא פוטי תודה רבה.
אני בטוחה שאת "שמעת" את השיחה,
כי יש לך לב שומע, וכי את יראת שמיים.
מישהו אחר היה שומע את זה ופונה לעסקיו…
אבל את "שמעת" והשבת אל הלב…- לקחת מוסר!
אז תודה רבה (שוב) על הלימוד המחכים ועל התובנות העמוקות.
שנזכה לימים טובים, שקטים, ימים של גאולה שלמה, אמן.
את מקסימה ממש רחלי! אני ממש מודה לך על הפרגונים שלך שמחממים לי את הלב תמיד!!
תודה שאת קוראת, תודה שאכפת לך, תודה על הכרת הטוב…
אכן אין "מקרה" בעולם, אין דבר שסתם קורה שסתם מתרחש..
הכל מכוון, הכל מדויק…
בעזרת השם נזכה לגאולה השלמה בקרוב אמן….
שוב תודה מעומק הלב!