מילים: משמעות שיוצרות מציאות
יצא לכן פעם לשמוע או לאמר בעצמכן את הביטוי "מתה מקור?" " חם למות" ? או "… מתה/חולה/שרופה על … " וגם "תהרגי אותי" וכד'? או שאולי זה רק בסביבתי? אני כמעט בטוחה שזו תופעה נפוצה בחברה הישראלית… לצערנו הרב.
בדיוק על זה אני רוצה לכתוב הפעם. אני ממש מתחלחלת בכל פעם שאני שומעת את הביטויים הללו. זה צורם לי וחורה לי עד מאוד!!
כאילו לא די בכל הצרות התוקפות מבלי שבקשנו וייחלנו להן, שנשים כאילו מבקשות צרות נוספות (כמובן גם גברים.. אין הבדל…)?!
באמת אישה צריכה "למות מקור?" בשביל בסך הכל לאמר שקר לה מאוד מאוד?? וכשעניין מסוים קשה לה להבנה/מאתגר אותה וכבר "בא לה למות מזה…." או כשחברה מאחרת "בא לי להרוג אותה!"
זה לא מזעזע?! למה למות בכלל?? ואם כבר למות, לא מוטב למות חלילה וחס על סיבה משמעותית ערכית? למה למות בגלל שקר? או בגלל שלא הבנו איזה דבר? הזו סיבה מספקת ומהותית למות??? אני תוהה.
מדוע שנכניס לעצמנו עוד שליליות בחיים ונזמן לעצמנו מצבים לא טובים? נעצור, נחשוב, נתבונן אילו מילים וביטויים אנו מוציאות מהפה במשך יממה אחת? ונבין קצת מדוע כל כך חשוב לשמור על הפה….
ברית כרותה לשפתיים האם כך?
"ברית כרותה לשפתיים" ו "אל תפתח פה לשטן" – אתן מכירות את הביטויים הללו?
ביטויים אלו ודומים אליהם מופיעים בתלמוד בבלי במס' מקורות (ברכות, מועד קטן ועוד) ”אמר רבי שמעון בן לקיש וכן תנא משמיה דרבי יוסי: לעולם אל יפתח אדם פיו לשטן!…”
"….אמר ר' יוחנן מנין שברית כרותה לשפתים …."
ובספר תהילים: "מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונך מרע…” (בכלל מדברים רעים, ולאו דווקא רק לשון הרע ורכילות)
משמעות הדבר – למילים יש כח לייצר מציאות. ולכן מה שתאמרי לטוב או ל… יכול להתקיים.
נוסף לכך, במקורות שונים בתנ"ך מופיעים אירועים בהם אנשים התבטאו בצורה שלילית שלבסוף נתקיימו באלו שאמרו אותם כגון: דור הפלגה: רצו לבנות מגדל לעשות להם שם "פן נפוץ על פני כל הארץ" ולבסוף זה בדיוק מה שאירע עימם, ה' הפיץ אותם ברחבי העולם… בני ישראל במדבר התלוננו בפני משה וטענו בפניו שמשה הוציא אותם ממצרים "למות במדבר". ומה אירע להם לצערנו? כל אותו הדור שהתלונן מת במדבר ולא נכנס לארץ ישראל…
וישנן דוגמאות נוספות המראות שכאשר אדם מאחל חלילה לעצמו איזה רע ל"ע הדבר הזה עלול ופעמים קורה ממש. ולכן, אסור לאדם לקלל את עצמו, לפתוח את פיו לדברים רעים.
יש גם ביטוי קשור נוסף שאזכיר אותו כאן: "את אשר יגורתי בא לי…" מה שחששתי מפניו – הגיע…" זה מתקשר מאוד למחשבה יוצרת מציאות… מילה היא ביטוי של מחשבה… כשמתרגלים לדבר טוב כל העת כל הזמן, ללא מילים גסות, ללא מילים רעות ושליליות, בכל עת גם בעתות לחץ נדבר רק טוב. והכח הזה ישפיע עלינו רק טוב תמיד.
כח הדיבור הוא כח קדוש, עליון. הוא אחד הכוחות המבדילים בינינו בני האדם ולבין בעלי החיים. דיבור טוב משפיע טוב. דיבור רע משפיע רע.
אף אחת מאתנו איננה יודעת מתי עת רצון בשמיים ומתי הדיבורים שנאמרו יתקבלו בשמיים.. ומה יהיה חלילה לו אישה תאחל לעצמה איזה דבר רע ללא שום כוונה אך דווקא זה יתקבל ול"ע הדבר הזה יתממש??
דוגמאות לכוחן של מילים
וזכורנה נשים יקרות: למילים יש משמעות.
למילים יש כח לייצר מציאות.
זאת עובדה.
אתן לכן דוגמא:
כשאני אומרת לילדה שלי מילה טובה. האם המציאות שלה נותרה כפי שהייתה? לא. בטוח שעכשיו לאור המילה החיובית שאמרתי לה היא נמצאת במקום אחר.
אולי שמחה יותר, רגועה, מתלהבת יותר, מתמלאת באנרגיה ובחשק..
ומצב אחר: נתאר מציאות שהילדה שלנו מאושרת, מקפצת, צועקת בהנאה ובהתלהבות ואני באה ואומרת לה להפסיק את ההשתוללות והרעש.
האם המציאות אותה מציאות? לא.. המציאות השתנתה. במקרה הטוב היא תקשיב במקרה הפחות טוב היא תמשיך אבל משהו בלב ובמוח יעמוד וינדנד לה.. היא אולי בקונפליקט פנימי: להקשיב לאמא או לקול הפנימי שלה האומר לה להמשיך להשתולל?? אז המציאות השתנתה.
רעיונות לשינוי שפה:
- "אני מאוד מאוד אוהבת את … " במקום "שרופה על… "
- "אני חיה על" ולא "מתה על…"
- "אני בריאה על" ולא "חולה על…"
- "קר מאוד מאוד בחוץ" ולא "מתה מקור…"
- ובמקום "לרצות להרוג" חלילה וחס את החברה הטובה שעשתה הפתעת יום הולדת או איחרה קצת, נודה לה בשמחה רבה שכן היא בטח לא התכוונה לפגוע בנו, ובטח גם אנחנו לא רוצות לפגוע בה ובעצמנו חלילה… "כל עכבה לטובה…" נודה לה בחמימות לב… ולא נאחל לה דברים רעים בחיוך….
כי אין, אין שום צורך למות, לחלות להישרף מהסיבות ההזויות האלו… הילדים שלנו רוצים אותנו בריאות ושמחות וחיות איתם לאורך שנים רבות נעימות וטובות אז בואו לא נאחל לעצמו שנמות עליהם… חס וחלילה ה' ישמור.
סיכום
הבנתן את חשיבות הדיבור החיובי והטוב. וגם אם התרגלתן לסלנג השלילי, אני בטוחה במאה אחוז שהכל נאמר בתמימות לחלוטין. יחד עם זאת, תמיד אפשר לשנות, להשתנות לשפר ולהשתפר. וכשם שיש ביטוי חיובי נפוץ ומוכר "שתהיי בריאה" שאנו צועקות/אומרות בזעף על מישהי/מישהו שעשה לנו איזה משהו לא טוב בטעות וללא שום כוונה, כך נתרגל לאמר לעצמנו, על עצמנו ולזולתנו רק דברים חיוביים. וטובים.
קריאה נוספת:
- מי"ם: מחשבה יוצרת מציאות
- מודל אפר"ת
- העשיר והשטרות
- מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך
- גלגולו של מטבע
- עיוותי חשיבה – מחשבות אוטומטיות
שהזכה לדבר, לאחל ולחוות רק דברים טובים….