איך מזהים בעיות רגשיות אצל ילדים

זמן קריאה: 6 דקות מדריך לזיהוי סימני מצוקה ובעיות רגשיות בקרב ילדים כולל הסבר קצר סביב נושא הרגשות והצעות לפעילויות ויצירות בנושא. זיהוי מקדים – מציל.

זיהוי מצוקה רגשית בקרב ילדים כולל הסבר על רגשות והצעות לפעילויות עם ילדים

ילדים, כמונו, חווים חוויות שונות בחיים היכולות להתפרש אצלם כקשות, מורכבות. הללו משפיעות על מצבם הרגשי-נפשי, ומשום כך, משפיעות על מצבם הפיזי וההתנהגותי.
כהורים, כמבוגרים, מוטלת עלינו האחריות לדאוג לשלומם של ילדנו הן בפן הפיזי והן בפן הרגשי. פעמים שילדים מתביישים, חוששים או מכל מיני סיבות שונות, ולא מספרים מה עובר/עבר עליהם. לכן עלינו להכיר את הסימנים המזהים לדעת מה מתרחש אצלם בלב.

אם נצליח לעלות על הסימנים האלו בזמן, ככל הנראה יהיה יותר קל לטפל ולסייע לילד להתמודד עם המציאות. כי מה שלא טופל, הולך וגדל ומחריף. הוא לא נעלם מעצמו…

מדגישה: אינני מטפלת ומומחית לטיפול. אני משתפת מהידע שרכשתי במהלך השנים כעו"ס וכאמא לילדים.

קריאה מהנה ומועילה בעזרת השם.

רקע קצר על המושג רגש

לפני שנצלול לסימני המצוקה עצמם, חשוב לי להסביר מעט על רגשות וחשיבות הדיבור על הרגשות. לדבר רגשות זה בעצם לנהל שיח ותקשורת בריאה וטובה עם עצמך ועם סביבתך. למה? כי כאשר מדברים רגשות בבית, והילד לומד את השפה, המשמעות היא שהוא מבין וקולט שמדברים איתו ועליו. על אישיותו. שמבינים אותו. וזה א'-ב' בתקשורת נכונה בבית/בחברה ובכלל.

המילה רגש בשינוי סדר האותיות יוצרת את המילה "גשר". וזה אכן כך: הרגש מהווה גשר לפנימיות האדם, לאישיותו. ילד שיודע לזהות את רגשותיו, יודע לשיים אותם (לתת להם שם), יהיה בעל מודעות גבוהה יותר לעצמו, לסביבתו. יהיה בריא יותר בנפשו. יכיר טוב יותר את עצמו, ידע מה מציק ולמה, וממה ואיך לשנות זאת. נקודה נוספת שחשוב לשים אליה: המילה רגש בראשי תיבות יוצרת את המילים: ר– רגש ג– גוף ש– שכל: והרי שהרגש מושפע ומשפיע על הגוף ועל השכל = מחשבה…

תקשורת פתוחה, מכילה מכבדת ותומכת, המשתמשת בשפת רגשות, היא תקשורת מאפשרת יותר. מחברת יותר בין ההורים לילדים ובין הילדים לבין עצמם. כך, ירגישו בנוח לשתף, להתייעץ לשפוך את הלב במה שעובר עליהם פנימה בלב בלי לחשוש לביקורת, לשיפוטיות. לילדים יהיה חוסן נפשי גבוה יותר. תחושת הביטחון היא המרכיב הכי חשוב והכי בסיסי שזקוק לו האדם להתפתחות תקינה. וזו יכולה להיבנות אצל ילדים מתוך תקשורת בריאה וטובה בין ההורים לבין הילדים. כשילד מרגיש שיש לו על מי לסמוך הוא רגוע יותר.

ואתן, מצדכן, לא תצטרכו לחפש ולזהות סימני מצוקה ולחקור…

ביטוי הרגשות בפועל

תקשורת פתוחה כפי שראינו לעיל, נותנת מקום לכל אדם ומכיוון שכך מקבלת כל רגש (ולא התנהגות). אין רגשות שליליים. לא: פוסלים, מבטלים או ממעיטים ברגש שילד מרגיש. אם ילד מרגיש רגש כלשהו בעוצמה כלשהיא, סימן שזה מה שהוא מרגיש בדיוק. אין נכון או לא נכון ברגשות. כן יש רגשות שאינם נעימים, שאינם מקדמים ומעכבים אותנו בהתפתחות, בהתמודדות. יש רגשות שהם קשים לנו בחוויה שלהם ומשפיעים עלינו באופנים שונים. כל רגש מורכב וקשה (כגון כעס, צער, תסכול וכו') , לגיטימי שיעלה במציאות מורכבת וקשה (כשלא מצליחים במשהו, התקבלה הודעה מצערת למשל) ולהיפך. אך ערבוב בין רגש נעים במציאות לא נעימה מהווה סימן לבעיה הדורשת התייעצות ו/או טיפול עם אנשי מקצוע בתחום (כגון לחוש שמחה על קבלת בשורה קשה, או להרגיש כעס על בשורה טובה לאדם עצמו).

כל רגש שנרגיש יתבטא בשני אופנים: גופנית – פיזית והתנהגותית. להלן הסבר:

מבחינה גופנית-פיזית:

לרגשות שונים יש שלל התבטאויות פיזיות שונות. פעמים רבות, רגשות נעימים ומקדמים יכולים להביא לאותן תופעות כמו רגשות מורכבים/מעכבים. העוצמות יכולות להשתנות כמובן, לפעמים יכולים להרגיש כמה ביטויים פיזיים בו זמנית ולפעמים נרגיש רק אחד בעוצמה נמוכה. הכל תלוי בעוצמת הרגש שאנו חווים, ובתדירות. תדירות גבוהה משפיעה כמובן יותר על האדם.
בין הביטויים הפיזיים הנפוצים ביותר:

  • כאבי/חולשת שרירים
  • נוקשות באיברים
  • רעד
  • הזעה
  • בחילות, הקאות
  • דפיקות לב מואצות
  • גלי חום/קור
  • שלשולים
  • כאבי בטן "פרפרים בבטן":
    הבטן מחוברת לרגשות. הכיצד? בבטן יש את הקיבה.. לתוכה נכנס המזון…
    המזון הוא גם פיזי לתת אנרגיה לגוף, אך גם רגשי. אי אפשר לנתק את המזון מהרגש. מרגע הגעתנו לעולם אנחנו נרגעים כשאנחנו אוכלים בידיים של אמא/אבא.. ולכן פעמים רבות נרגיש רגשות דווקא בבטן או דרך הבטן את התחושות שלנו.

כאשר מצב רגשי מורכב נמשך, אנו עלולים גם להרגיש רע בכל הגוף עד כדי פיתוח מחלה גופנית פיזית ממשית שיכולה להיות כרונית בדרגות חומרה שונות. לכן, חשוב כל כך לזהות סימנים כמה שיותר בהקדם.

מבחינה התנהגותית

לאותו רגש יכולים להיות ביטויים התנהגותיים שונים לחלוטין מאדם לאדם. הכל תלוי במחשבתו, בידע שלו, בחינוך, בניסיון החיים, בתרבות ועוד גורמים רבים. ההתנהגויות קשורות כמובן למציאות, למחשבה שלנו ולמצב הרגשי שלנו. אם נרגיש שמחה על בשורה משמחת, יתכן שנקפוץ במקום, שנרקוד, שנשיר, שנזיל דמעות אושר ועוד. באופן כללי במציאויות המהוות איום פיזי או נפשי על האדם, יהיו 3 סוגים עיקריים של תגובות (על פי המודל של וולטר קנון שלושת ה F ): בריחה, קיפאון או לחימה. כל אחד מההתנהגויות האלו, כאשר הן לבדן, אינן טובות ונדרש לאזן ביניהם.

מצבי מצוקה ושפת גוף

ילדים יכולים לחוות מצוקה סביב נושאים שונים שיכולים להיות עבורכן גם מאוד שמחים ומרגשים כגון: לידה, מעבר דירה, שינוי תפקיד בעבודה ועוד. ילדים בגילאים המוקדים, השינויים/ חוויות האלו, יכולים להיות מורכבים מאוד. וזה מבלי שנדבר על מקרים קשים ומורכבים כגון חרם, אלימות ועוד.
בגיל ההתבגרות, הרגשות מתעצמים. הערה קטנה יכולה לפגוע בהם עד עמקי נשמתם, והם עלולים להגיב בקיצוניות למקרים "קטנים" עבורנו כבוגרים (למשל צמח להם פצעון… והם בתחושה שזה סוף העולם בשבילם שהם לא יכולים לצאת לרחוב ככה).

חוויה מורכבת היא לאו דווקא אירוע שלילי כפי שראינו לעיל. פעמים רבות, ילדים כמתבגרים, יחששו לדבר ולשתף את מה שקורה איתם מכל מיני סיבות: מתביישים, חוששים… ועוד. לכן, חשוב שנשים לב אנחנו לאיך הם מרגישים באמת. לא במה שהם מדברים בפה. אלא במה שהם מדברים דרך הגוף. שפת הגוף היא אחת השפות הכי חשובות שיש להכיר והיא כמובן קשורה לשפת הרגשות. כי גוף ונפש הולכים יחד. וכמו שראינו, הרגשות מתבטאים גם ובעיקר דרך הגוף.

אז איך נזהה אינו כשורה?

סימני מצוקה עיקריים

נשים לב לשינויים בהתנהגות, בדיבור, בלבוש וכו' ונעקוב אחריהם. קודם כל חשוב שנתבונן ונשיב לשאלות האלו:
האם השינוי הינו חד פעמי וחולף או נשאר כבר כמה ימים מעל שבוע – שבועיים? האם עקב אירוע נקודתי שהילד חש מצוקה או שזה אירוע מתמשך או בעקבות מספר אירועים? מענה לשאלות האלו חשוב מאוד.

שינוי התנהגותי או תופעות והשלכות גופניות:
לאחר חוויה מורכבת, קשה ומאתגרת עבור הילדים, הם ירגישו מן הסתם רגשות קשים, מורכבים גם כן. הדבר יתבטא כפי שראינו בשינוי התנהגותי ושינוי גופני:

  • אם תראו אחד או יותר מביטויי הרגשות שציינתי לעיל (כגון: כאבי שרירים, כאבי בטן וכו') בתדירות מתמשכת
  • הזנחה (בלבוש, בניקיון, חוסר תיאבון, או להיפך אכילה מופרזת והתעסקות עם אוכל)
  • שינוי מצב הרוח: ילד שמח הופך לילד מסתגר, לילד עצוב, ילד חברתי הופך לבודד, ועוד.
  • רגרסיה ביכולות שנרכשו כגון: ילדים שמפספסים שוב לאחר שכבר היו גמולים לחלוטין, שמפחדים להתקלח לבד, שלא מוכנים לישון בחדר שלהם למרות שכבר למדו ומסוגלים לכך.
  • בעיות שפה/דיבור: גמגום, אובדן הדיבור, דיבור בקול חלש
  • בעיות מחשבתיות: חוסר ריכוז, פיזור מחשבתי, ועוד.
  • פגיעה בתפקוד או הימנעויות: ילד פעיל הופך לפחות פעיל, נמנע ממצבים שבעבר אהב לעשות/להיות בהם
  • תגובות קיצוניות, מכלילות, מחשבות קטסטרופאליות כגון: התפרצויות זעם, מחשבות ואמירות כמו: "אני אף פעם לא….", "אין שום דבר טוב, הכל קשה לי..". הסתגרות וכד'.

מה אפשר לעשות כדי להקל על ילדים במצוקה רגשית-נפשית

ברגע שזיהיתן שיש איזו בעיה עם הילד, שמשהו אינו כרגיל אצלו:

  1. בראש ובראשונה פנו לעזרה מקצועית: יועצת ביה"ס, קופות חולים, רופא המשפחה יכול להפנות לגורמים איתם הקופה עובדת. קיימות עמותות שונות ומטפלים רבים בתחומים שונים שיוכלו לסייע ולהכווין אתכם לאיזה סוג של עזרה הילד צריך. הרבה פעמים מה שנדרש זה הדרכת הורים. הדרכת הורים טובה ונכונה למצב המשפחתי שלכם הרבה פעמים פותרת בעיות רגשיות אצל ילדים. אז פנו לאנשי מקצוע והיעזרו בהם זה לא בושה. זו הצלה.
  2. עודדו תמכו, חבקו, היו כאן. נוכחות בשביל הילדים. תנו הרגשה שאתן כאן בשבילם ומכבדים אותם כמו שהם. ללא שיפוטיות.
  3. שדלו את הילדים לדבר ולפתוח את סגור ליבם באמצעים שונים כגון:
    שימו לב זה רק נועד לעודד אותם לדבר כדי שיהיה לכן רקע מה הקושי שלהם. אלו לא אמצעים טיפוליים עבור מי שלא למד להשתמש בכלים הללו לטיפול. לכן העבירו את הידע שהבנתן למי שמומחה בנושא שיוכל לעזור לכן.
    • בסיפורי משל ולראות לאיזו דמות הם מתחברים, ממי הם מפחדים.. יש שלל סיפורים אצלי באתר. אפשר לבחור משהו שנראה לכן קשור/מתאים מתחבר לילדים.

לסיכום

  • רגש מהווה גשר לפנימיות האדם. כל רגש מתבטא באופן פיזי והתנהגותי בהתאם למציאות ולמחשבה של האדם סביב אותה מציאות.
  • חשוב לפתח שפת רגשות בבית כדי למנוע כמה שאפשר מצבי מצוקה רגשית. כדי לאפשר לילדים להרגיש פתוחים אתכן ולשתף את שעובר עליהם. ילדים זקוקים להרגשת בטחון. לתחושה וידיעה שאוהבים אותם, שנמצאים איתם ומבינים אותם.
  • על מנת לזהות סימני מצוקה, עליכן לזהות שינוי התנהגותי, שינוי פיזי (גופני) בקרב הילדים.
  • עקבו אחר כל התנהגות שאינה שגרתית אצל ילדכן. כאמהות, אתן אלה שמכירות הכי טוב את הילדים. ולכן יותר קל יהיה לכן לזהות ולעלות על שינויים.
  • אם זיהיתן בעיה רגשית, פנו לסיוע של אנשי מקצוע. הפעילויות/ יצירות שצרפתי יכולות לסייע, לתמוך בתהליך. להוות דרך לשיח ותקשורת, לזמן איכות עם הילדים וההורים. אך לא מהוות תחליף לטיפול מקצועי.

זכרו – מצוקה רגשית אינה רק סביב אירועים עצובים/קשים. ילד יכול לתפוס מציאות משמחת כמציאות מסוכנת לקיומו הרגשי (כגון בלידה של אח חדש במשפחה).

שמרו על הילדים שלכם פיזית ונפשית – הם דור ההמשך.

לקריאה נוספת

בהצלחה!

הצטרפי לשיחה