טיפים חשובים לחיים
"תפסת מרובה – לא תפסת" הינו ביטוי שמקורו בדברי רבי עקיבא בספרא: ”…. אמר רבי עקיבא: כל ששמועו מרובה ושמועו מועט, תפשתה המרובה לא תפשתה תפשתה המועט תפשתה". ובלשון פשוטה יותר: "הסתפק במועט".
פעמים רבות יש לנו נטייה ורצון להשיג גם את זה, וגם את זה. לקנות את זה ואת זה.. מן רצון כזה לשלוט בהכל…. להכיר ולדעת הכל. לראות כל דבר. אך למען האמת, מה שקורה הוא שככל שרצוננו להשיג הכל, גדל, כך אנו מתרחקים יותר ויותר מההישג הזה. ננסה להכיר את הביטוי מזוויות שונות ולראות כיצד זה קשור לחיים שלנו ומה לעשות כדי לא להיות בתופעה הזו ולחיות חיים טובים יותר.
הבנת הביטוי לחיים טובים ואיכותיים יותר
ישנם משלים רבים, ואף סיפורים אמיתיים שסופרו, כדי לסבר את האוזן בביטוי החכם הזה. למשל, יש את המשל על השועל וכרם הענבים… מרוב שהיה רעב, רצה לאכול עוד ועוד ועוד ועוד.. ולבסוף כאשר רצה לצאת, לא הצליח והיה מוכרח להפסיק לאכול, לעשות משטר דיאטה קשוח וקפדני להשיל ממנו את כל הקילוגרמים העודפים שצבר בזמן שהותו בכרם…. ורק כך , כעבור ימים הצליח לצאת.. ריק ורעב אולי אף יותר משהיה בתחילה… ועוד ספג מכות על כך…
סיפור מוכר נוסף הוא משל הביצה של האיכר. לאיכר אחד התמזל מזל וזכה לקבל ביצה… האיכר ה"חכם" החזיק בה ביד בעדינות ובזהירות, תוך הליכה רווית מחשבות: "יש לי ביצה, אשמור ואחמם אותה ממנה יבקע אפרוח, אותו אגדל ובו אטפל במסירות עד שיגדל לתרנגולת והיא תטיל עוד ביצים, שיביאו עוד אפרוחים שיביאו עוד ביצים שיביאו עוד אפרוחים… ואז אמכור אותם וארוויח עושר רב!! " תוך כדי מחשבה על העושר הצפוי לו מאותה ביצה, התלהב, הרים ידיים לשמים.. ו?.. מה קרה?? מה קרה לביצה? כן נחשתן נכון.. הביצה נפלה, נשברה… אין אפרוח, אין עושר, ואין חלום… ואפילו אין ביצה לחביתה לארוחת הבוקר…
בשני המשלים אפשר להבין שאילו הם היו מסתפקים במועט, תופסים את המעט שהיה בידיים הם היו זוכים ותופסים משהו ממש. האיכר היה זוכה לפחות לארוחה טעימה….והשועל היה לפחות שבע לזמן מסוים. אך מאחר שרצו שניהם להרוויח יותר ממה שאפשר היה, הם הפסידו הכלללל. זאת אומרת שלו היו מסתפקים במועט, תופסים מעט, היו נהנים יותר!
תופעת הגם וגם
לאורך ההסטוריה האנושית, אפשר היה לראות שאלו שידעו להסתדר בחיים טוב יותר עם מצבים מורכבים, מאתגרים, היו דווקא אלו שידעו להסתפק במועט. הם הצליחו להינצל, לגבור על מכשולים. היו יצירתיים יותר ובעצם חיו טוב יותר. אלו שידעו להחזיק במעט, הצליחו להחזיק בו. שמרו עליו טוב והוא נשאר ולא הלך לאבדון, לא נגנב..
התופעה הזו למעשה טבעית, וקורית כבר מילדות… כשהילדים מתחילים להכיר את העולם הם רוצים גם וגם… לרוב לא מסתפקים בדבר אחד.. צריכים לתת להם לפחות שניים. שתי עוגיות ולא אחת למשל…
פעמים רבות אין להם מקום בידיים הקטנות להחזיק גם את זה וגם את זה.. אבל הי, הם צריכים את זה אז הם מנסים שוב ושוב…. צוברים תסכולים וכעסים…רוצים להיות גם פה וגם פה.. מכירות את הפתגם "לאכול את העוגה ולרצות להשאיר אותה שלמה" ? ואת הפתגם "לרקוד על שתי חתונות בבת אחת".. "עדיף ציפור אחת על היד מאשר שתיים על העץ…". מכירות את הסיפור על הילד שהכניס את ידו לאגרטל כדי לקחת משם גולה שהכניס. כשרצה להוציא את ידו לא הצליח וצעק לאימו שתעזור לו. היא מגיעה בזריזות ואומרת לו תוציא את היד כמו שהכנסת אותה… הוא צועק שהוא לא מצליח… מסתבר שהילד מחזיק בגולה ביד וכדי שלא תיפול מאגרף את כף היד. כדי להוציא את ידו. הוא מוכרח לשחרר את הגולה… אי אפשר גם גולה וגם יד….
איך להסתפק במועט?
בן אדם צריך להחליט מי הוא? מה הוא רוצה? איפה הוא נמצא? הוא לא יוכל להתנהל נכון אם ירצה לחלוש על כל העולם…. זו תופעה ילדותית, שבהמשך עם ההתבגרות אמורה להתמתן. אנשים אמורים ללמוד לדעת להכיר ביכולות שלהם, ברצונות שלהם ולבחור את הדברים שהכי טובים עבורם. ואותם לעשות במאה אחוז. להיות כולנו קשובות ולחיות את הרגע, במציאות הנוכחית של כל אחת ואחת…
מי שמנסה לתפוס יותר מדי דברים, בסוף גם המעט שהיה יכול לקחת, ייפול, הוא יפסיד אותו. פעמים רבות זה קורה גם בענייני עבודה, גם בבית בשידוכים – בחיפוש אחר בן זוג. נראה כמה דוגמאות מציאותיות ובהמשך אתן לכן את העצה שלי בנושא.
דוגמאות לביטוי הפתגם במציאות
- נשים רוצות גם לעבוד ולפתח קריירה, גם להיות אימהות, גם לטייל ולנפוש, גם לנהל ולהיות במעמד גבוה ומכובד, להרוויח טוב.. וגם וגם.. אבל אי אפשר להצליח בכל הפרמטרים… יהיה תמיד איזה דבר או יותר שיפלו לנו, שיבואו על חשבון דבר אחר… למשל אישה שרוצה לנהל, תידרש ליותר שעות עבודה, גמישות וכו' ויתכן שזה יפגע בחינוך שלה/בשהיה שלה עם ילדיה…ואז מה שעלול לקרות לאישה שרוצה גם וגם שהיא לא תהיה פה ולא פה… כי היא נקרעת בין שני העולמות. לא שמחה לא מזה ולא מזה…
- בחיפוש אחר בן זוג – או אפילו מקום עבודה. נשים רבות רוצות בעל שיהיה מושלם, יפה, משכיל, עשיר, מפרנס טוב, לומד טוב, מכבד, תלמיד חכם, איש שיחה, נעים הליכות, מידות טובות, צדיק ירא שמים וכו' וכו'. ומה שקורה כשמחפשים יותר מדי גבוה, יותר מדי דרישות "תפסת מרובה – לא תפסת.. בסוף לא מוצאים דבר כזה.. ונשארים ברווקות…או שנשארים במעמד של מחפשי עבודה…
- אישה שרוצה לעשות מיליון סוגי מנות ראשונות, אחרונות, תוספות וכו' שהבית יבריק, שהכל יצליח ויתפקד כמו שצריך ולבסוף מרוב עבודה – מרוב עומס קוגניטיבי אנחנו לא מסוגלות לעשות כלום… פשוט דוחות ודוחות….ולא משיגות מה שרצינו.
מובנים נוספים לביטוי תפסת מרובה לא תפסת
- תפסת מרובה לא תפסת מבחינתי זה גם במובן של הזול עולה יקר. כי אם את קונה מארז גדול, יש סיכוי שלא תשתמשי בכולו, והוא בתוקף קצר. ולא הצלחת להשתמש בו בכלל או רק במעט. אז מה שיקרה הוא שתזרקי את המארז פג התוקף. אז בעצם לא נהנית מההנחה שהייתה על המוצר כי זרקת אותם… אז קנית הרבה? לא קנית.. זרקת.
- תפסת מרובה לא תפסת זה גם בבחינת שינויים שרוצים לעשות ולהתמיד בהם.. ממליצה לקרא רק היום – על התמדה בקבלות והחלטות.
- חינוך ילדים לפי המילה ילד – שם אפשר לראות דוגמא נוספת שככל שנעמיס על הילדים שלנו לא נצליח..
- תכנון טיולים נסיעות.. לרוב יש נטיה להעמיס להספיק עוד מקומות ועוד ומה שקורה שלא נמצאים לא בזה ולא בזה… הכל בלחץ אין הנאה אין חוויה איכותית…. (מומלץ לקרוא את המשל הדרך הארוכה שהיא למעשה הדרך הקצרה)
לסיכום,
כפי שיכולתן לראות, וכנראה שאתן כנראה יודעות, לרצות יותר מדי, זה לא דבר חיובי בהכרח. לרוב, זה יביא אותנו למצב של לא לעשות כלום. למצב של להפסיד את הכסף שלנו בקניה לא חכמה וטובה….גם להפסיד את המעט שיכולנו להרוויח בבחינת או הכל או כלום וזו חשיבה מוטעית, אחת מתוך עשרה עיוותי חשיבה… ולכן אני מציעה לכן כך:
- נחשוב טוב טוב על כל תחום בחיים: מה אתן רוצות להשיג בחיים? איפה הייתן רוצות להגיע בעוד X שנים? תתמקדו בדברים העיקריים. כדאי לעבוד על יכולת הריכוז, על שליטה עצמית. וכך להצליח ולהגיד לא היכן שצריך. לא כל דבר צריך להגיד כן.. תפסת מרובה לא תפסת. לפעמים דווקא מתוך הלא, מתוך הכרת והצבת הגבולות לפי היכולות והמסוגלות שלי , יצא הדבר הגדול והמשמעותי יותר.
- נסו דמיין את עצמכן, לבחור ולדעת לקבל החלטות נכונות לרגעים החשובים בחיים עבורכן בחיים האישיים שלכן.
- נפחית מהעומס הקוגניטיבי שיש עלינו, להוריד מעמס מיותר, לרצות לעשות עוד ועוד ועוד זה מייאש… מותיר אותנו חסרי אנרגיה, חסרי רצון..
- נחליט החלטות רק להיום, לא גרנדיוזיות. רק דברים שאפשר להתקדם, ליישם
- נחשוב טוב לפני כל קניה. האם אני צריכה? את כל הכמות הזו? האם דווקא את זה?
- נחשב יתרונות וחסרונות של כל מה שאנחנו עושים וכל מה שעושים עבורנו.
- מי שיודע להסתפק במועט, במה שיש לו, יודע למצא את האושר בחיים. ולכן זה כלי נוסף של פיתוח אושר וסיפוק.
אז תזכרו תפסת מרובה – לא תפסת. הסתפקו במועט וחייכו – זה בחינם