רעיונות בנושא מעלת הוויתור
ויתור. אומר לכן משהו? מניחה שמגיל ינקות שמעתן את ההורים, את המטפלות, הגננות והמורות, ואולי את האחים והאחיות שלכן אומרים לכן "תוותרי", "תלמדי לוותר.." ואולי אתן בעצמכן אמרתן או אומרות זאת עדיין לעצמכן ו/או לאחרים/לאחרות סביבכן? והאם לפעמים להיפך אמרתן לעצמכן "אל תוותרי לעצמך/לה/לו"?!
כך או כך, הערך "ויתור" קיים בלקסיקון היהודי והאנושי מדורי דורות. הוא אחד הערכים עליו מושתתות אם אפשר לאמר כך, האנושות והיהדות כולה.
לכן, מעניין לבדוק לעומק מה יש בערך הזה שהוא כל כך חשוב לקיומנו, לחיים החברתיים שלנו? האם היא תמיד חיובית? האם תמיד נדרשת ונכונה במקומה?
על כך ועל עוד בפוסט שלהלן, מאחלת לכן קריאה מהנה ומועילה בע"ה!
מהו ויתור?
על פי המשמעות המילולית לויתור הוא אחת מהאפשרויות הללו:
- הסכמה לתנאים של יריב במחלוקת; התפשרות
- נטישת שאיפות, הפסקת פעולה מתוך ייאוש
- מוכנות לוותר על זכויות המגיעות על פי חוק
מילונים נוספים מביאים משמעויות דומות ולמעשה בגדול אפשר לאמר שמי שמוותר – מפסיד לטובת האחר או המדינה. אך האם זה אכן כך? האם זו מטרת הוויתור? שנפסיד? אם מטרת הוויתור הייתה הפסד – מדוע ביהדות ובכלל באנושות, בחינוך אנחנו כל כך מעודדות זאת? כדי לענות על כך נצלול רגע לתוך המקורות היהודיים שלנו ונבין לעומק מה הכוונה בוויתור, בהמשך אביא רעיון קטן שעלה בראשי בע"ה ואסכם בטיפים קצרים להבחנה בין ויתור חיובי ומקדם לבין ויתור שלילי ומעכב.
ויתור במקורות היהדות
בתחילת ספר בראשית (פרק ד') מסופר על קורבנותיהם של הבל וקין שהקריבו לכבוד ה'. שניהם לכאורה "מוותרים" נותנים משהו "משלהם" עבור הקב"ה, וה' מקבל את הוויתור של הבל ולא את זה של קין.
בהמשך מסופרות השתלשלויות שונות של המשך החיים והלידות. ולמעשה גם לידה זה ויתור. זה להעניק משהו מעצמך למען האחר… למען החיים. כמה אנחנו מוותרות בשביל הילדים שלנו? על זמן שינה, על אוכל, על הבריאות שלנו, על צרכים קיומיים בסיסיים? וכל זה עבור מה? לאיזו מטרה? להמשך החיים. להמשך קיום העולם. אז ויתור זה טוב או רע? זה הפסד או רווח? ברור שבמובן הזה זה רווח לכל דבר ואפילו הרווח כי גדול שיש!
אחד האנשים הראשונים שמוותרים למען השלום הוא אברהם אבינו ע"ה. אברהם אבינו היה מוכן לוותר לאחיינו לוט במתן זכות קדימה לבחור את מקום התיישבותו. אף על פי שאברהם הוא הדוד, הוא הגדול והוא היה בעל השטח, הוא מוכן לוותר לאחיינו, לתת לו לבחור מקום להתיישב בו והעיקר שלא יריבו ויהיה שלום. ומה התוצאה מאותה בחירה? לוט הלך לסדום, שכידוע נהפכה ובהמשך זכותו של אברהם עמדה לו ללוט ולבנותיו להינצל. אז מי כאן הרוויח? ברור שאברהם אבינו. בהמשך אברהם אבינו ע"ה מוותר על רצונותיו מפני רצונות הקב"ה ועומד בכל עשרה הניסיונות שניסה אותו ה' ועל זה הוא עלה והתגדל ונהיה "אברהם אבינו".
וכך בכל התנ"ך ובמקורות שונים בספרים היהודיים נוכל למצא דוגמאות רבות אינספור המדברות בעד הוויתור.
שלמה המלך ע"ה כותב בספר משלי פסוקים שונים העוסקים במעלת הוויתור לדוגמא: "נֹצֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ." ; "טוב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר" ועוד. כלומר, הוויתור הוא אומנם הימנעות מביצוע מעשה מסוים אך במובן של שליטה עצמית. של התגברות וכח, חוסן, חוזק ושל רווח. ולא ממקום חלש ומפסיד.
סיכום משמעות הערך וויתור
אם נסכם מה שראינו עד כה, נוכל לפרש את ערך הוויתור כערך של הימנעות או ביטול עצמי ("הפסד עצמי כלשהו") לטובת השגת ערך עליון אחר ואז הוא חיובי ונעלה עד מאוד.
הוויתור מגיע למען מטרות ערכיות חשובות שונות כגון:
- להמשך קיום העולם
- למען השלום
- לשליטה עצמית
- לקיום מצוות הבורא
אם כן, הבנו שהוויתור הוא ערך חיובי וחשוב מאוד ולכן מובן שאנחנו רוצות לחנך את ילדינו לדרכו: לוותר לאחות, לוותר לחברה. הבנות שלי כשהיו בגן היו שרות "וויתרתי, וויתרתי, סימן שהתגברתי". היה גם משחק כזה עם כדור "הכדור עובר מחבר לחבר, גם אני מוותר והכדור עובר עובר…." והמשמעות היא כמובן, לוותר מהחזקת הכדור כדי לתת לכדור להמשיך לעבור ובעצם לשחק…. אם כל ילד היה מחזיק בכדור ולא משחרר/מוותר לחבר אחר.. איך היה מתקיים משחק?
ובכל זאת קיים גם סוג של וויתור שלילי.
ויתור שלילי
כשאדם מוותר מתוך חולשה, פחד, או הרגל שוחק, מתוך פסיביות, ייאוש, "הכרח" ובייחוד כשאין ערך חיובי/מטרה חיובית ערכית חינוכית או שיש פגיעה/סתירה בכזו מטרה – הוויתור שלילי. וויתור מסוג כזה, כשחוזר ונשנה, והוא פוגע בבריאות הנפשית ובערך העצמי של המוותר. ואני אתן דוגמא נפוצה במיוחד:
כשילדה מוותרת לכל החברות, או לאחים שלה כל הזמן, באופן קבוע, כי היא מרגישה שאין לה ברירה ואסור לה לנהוג אחרת הדבר עלול להיות בעייתי. אז נכון אפשר לאמר שהיא מוותרת למען השלום, אבל תחילה עליה לשמור על שלומה היא. ובייחוד שאם זה קבוע היכן ומתי ילמדו שאר האחים לוותר? הרי זה מהווה פגיעה בחינוך שלהם. וזו בדיוק הסתירה/הפגיעה במטרה הערכית ולכן הוויתור כאן הוא שלילי.
ויש כאלו דוגמאות רבות כל כך. אדם לא נדרש לוותר על זכויותיו הבסיסיות הקיומיות למען הזולת אם זה פוגע בו פיזית ורגשית. פעמים רבות שאדם יוותר על זכויות בסיסיות שכאלו מתוך רצונו הפנימי האמיתי – וזה יכול להיות אף הירואי! ולעיתי שהוויתורים הללו פוגעים ומדרדרים את האדם.
איך להבחין בין ויתור שלילי לחיובי?
הבנו שיש ויתור חיובי ויש שלילי. מרבית הוויתורים הם חיוביים ומביאים לתועלת עצומה שאי אפשר לפעמים לשער ולכמת אותה. הוויתור מביא לשלום והשלום הוא כלי המחזיק ברכה כידוע… מי מאתנו לא רוצה ברכה? כולנו רוצות… ובכל זאת לפעמים הוויתור לא נכון ואסור לנו לוותר… איך נדע להבחין מתי כן לוותר ומתי לא?
כשאנו מוותרות, עלינו לבדוק טוב טוב מאיזה מקור נובע הוויתור: האם מרצון אמיתי, כנה, יעיל ותורם? האם מתוך מקום של אהבה כלפי האחר/עצמי ונכונות אמיתית להעניק ולתת? או ממקום של כניעה? פחד? מתוך ייאוש? חוסר חשק? עצלות?
דוגמאות
- אם אני מוותרת לעצמי ולא מקפידה לעשות ספורט אף על פי שאני יודעת וברור לי שכלית שזה דבר חיוני לבריאות הגוף שלי.. ובכל אופן אני מוצאת את עצמי "מוותרת" לעצמי פעמים אין ספור.. האם הוויתור הזה טוב? לא… ואתן יודעות למה? כי הוא לא נובע ממקור יעיל ותורם…. להיפך הוא פוגע בי… אלא אם כן יש מצב המחייב אותי שלא לעשות ספורט ואז אני מוכרחה "לוותר" לעצמי…
- אם אני לא מוכנה לוותר לילדים על סידור החדר: האם אני צודקת או שעלי לוותר? אם ההקפדה שלי היא למען חינוכם הטהור ונעשה בזמן נכון אז אסור לי לוותר להם על כך בשום אופן. אבל, אם חד פעמי אחד חולה לא עלינו או משהו אחר אירע – אפשר "לוותר" על סידור החדר לאותו זמן…
שאלות מכוונות כדי לדעת מתי לוותר ומתי לא
- שאלו את עצמכן למי אני מוותרת?
- על מה אני מוותרת?
- מדוע אני מוותרת? מרצוני החופשי? למען מטרה נעלה או עצלות פשוטה? או למנוע "תסכול" אצל הילד?
- לגבי הילדים עלי לשים לב מי מוותר למי? האם תמיד מוותרים כולם לקטן בבית? למי לא מוותרים אף פעם האם לגדול/ה?
- על מה הילדים שלי מוותרים? למי? מדוע?
לסיכום, לוויתור יש מעלה אדירה כל עוד הוא נעשה ממקום טוב לצורך השגת מטרה נעלה כמו השלום ובאיזון הנכון!
מאחלת שתצליחו לוותר כשצריך ולהמשיך להקפיד כשלא צריך לוותר…
לקריאה נוספת:
- מתסכולים צומחים
- עיוותי חשיבה – מחשבות אוטומטיות
- שופר שפרו מעשיכם
- השלום תמיד ינצח
- כשחושבים על האחר רק מרוויחים
- מה בין אהבה לפינוק
- תקשורת נכונה בין בני זוג
- יונה הנביא והלוויתן